מה אני יכולה לעשות?!Nice!!

אני התחלתי השנה ללמוד בפנימיה.. ויש לי הרבה חברות (ב"ה!) ואני לא מצליחה לשבת וללמוד דקה!! כשאני מתחילה לפתוח ספר חברה שלי באה אלי ואומרת לי "יאוו איזה חרשנייתת!!" ואז אני מתחילה לדבר איתה ובסוף שוכחת בכלל שתיכננתי ללמוד.. או שאני מנסה ללכת לישון מוקדם..אבל תמיד החדר שלנו מתמלא בלילה בבנות שישבות ומדברות..אני לא יבוא ויגיד להם "עופו מפה..באלי לישון.." וכל הדבר הזה ממש דופק לי את הלימודים..בשיעורים אני מתה מעייפות..(אם אני נמצאת בכלל בשיעור ולא ממשיכה לישון..) ואני לא משתתפת בשיעורים.. ולא מקשיבה למורה..ואז לפני מבחנים.. לא משנה כמה אני ילמד אני נכשלת!! זה כזה מעצבןן!! ואחרי התעודות החלטתי ללכת לישון מוקדם.(אחרי כיבוי אורות..) ולהתחיל להשקיע בלימודים..אבל חברות שלי לא נותנות לי!! הן אומרות שעכשו זה תקופה שצריך להנות בה..ושלא צריך כ"כ להשקיע בלימודים..(אני כיתה ט'..)

 

מה עושים??!!

פשוט להגיד.לך דומיה תהילה

"זה מפריע לי לישון",

"אני מעדיפה ללמוד".

 

תגידי שזה מה שאת רוצה לעשות וזהו...

אם זה באמת חשוב לך - תעמדי על שלך. הן יעריכו אותך.שיראל.

אבל אם לומר את דעתי - באמת תנצלי את כיתה ט'. לא צריך ללמוד בה,

ורואים את זה רק במבט לאחור של הכיתות הבאות (שבהן חוזרים על כל מה שלימדו בט').

אבל זה גם תלוי באופי - כי אם את לא תתפסי את עצמך בהמשך, כשתצטרכי,

אז תתחילי עכשיו לנסות להתמקד בלימודים, ואז בהמשך יהיה לך קל יותר.

אם תצליחי בהמשך לתפוס את עצמך - באמת תהני עכשיו.

 

אבל שוב - תעשי מה שאת מרגישה שטוב בשבילך, והחברות ילמדו להסתדר עם זה ולהעריך אותך.

פנימייה..הבת שלו..

ואווי!! זה כ"כ מוכר! גמאני לומדת בפנימייה..ו ואני יכולה להגיד לך שזה  יעבור! זה רק בחמישית ככה...(אני שביעיסטית..)

אח"כ בנות כבר תופסות את עצמם יודעות להשים להם גבולות ולשלב בין לימודים וחברות...(רובן...יש כאלו שעדיין מזלזלות...אבל הן פוגעות בעצמם!!).... אז אני חושבת שממש כדאי לך להשים לעצך גבולות כבר מעכשיו..

אני יודעת שזה ממש קשה  ומעצבן שרואים אותך יושבת עם ספר פתוח ואז בנות אומרות שאת חננה וחרשנית ותפסיקי ללמוד!!

מה שחשוב זה לדעת ולזכור שאת עושה מה שחשוב....וצריך ממש לדעת לשלב בין בכל!!  אני יכולה להגיד לך שאני אחת שצריכה ללמוד כדאי להצליח, אני מאוד אוהבת להיות עם חברות ולעשות שטויות ובנוסף אני גם מדריכה... וזה דורש המון השקעה..

פשוט צריך לדעת מה חשוב באמת ולנסות לשלב מהכל..

בהצלחה!

אני גם באישי...אולי אנחנו מאותה אולפנה...

בקשר ללימוד-פעימה

בס"ד

 

נסי ללכת למקום אחר וללמוד שם בשקט[אולי ספריה?]

 

בקשר לשינה- אולי תבקשי מהמדריכה/מחנכת שתדבר על זה שאמנם זה פנימיה וכיף אבל יש שעות שאחריהן כבר מתפזרים בשקט לחדרים-בתכל'ס זה לא יעזור, מה שכן-זה יעלה את המודעות וברגע שתגידי שאת רוצה לישון הן יקבלו את זה יותר בהבנה.
את יכולה גם להתארגן לשינה באופן מודגש, בתקווה שהן יבינו את הרמז['וואי, אני עייפה', 'אני הולכת לצחצח שיניים לפני השינה', 'איזה כיף המצעים האלה' וכד'...]

 

 

לא לזלזל יותר מידי.....מגיבה בעלמה

אולי רוב החומר בכיתה ט' באמת לא רלוונטי. אבל כדאי מאוד לשים לב, אני לא יודעת אם זה עדיין ככה בתיכון, כשאני הייתי בכיתה ט' עשו בסוף שנה את המיון ליח"ל למתמטיקה ואנגלית, ומי שרצתה אח"כ לערער או לנסות להתקדם מ3 ל-4 או מ4 ל-5 היה מאוד קשה, ורק תלמידות עם מוניטין טוב נתנו להם לנסות בכלל.

 

אז אם את יודעת שממיינים אתכן בסוף השנה- תשקיעי לפחות במקצועות האלה, לא משנה מה יגידו החברות! חבל על הכאב ראש אח"כ!

במיוחד באנגלית לא כדאי לזלזל-רחלי 12345

אנגלית זה מקצוע שקשה להצליח בו בלי ללמוד כל השנים.

יש מקצועות שאפשר לחרוש לפני ולהצליח.

בתור אחת שלמדה באולפנה לפני כמה שנים טובות, זה באמת קשה ללמוד בחדר

לכן הרעיון שהציעו כאן ללמוד בספריה, שווה ניסיון.

בהצלחה

פנימיה דופק לי את הלימודיםיוניתה

למה שלא תגורי בבית?  האם אין  בי"ס טוב באזור שלך?  גם תחסכי הרבה כסף להורים שלך.

אולי זה הזמן להבין שהלימודים זה לא הדבר הכי חשוב בחיים.אביה_א
אומנם הלימודים זה חשוב, אבל מה שהכי חשוב ללמוד שיש דברים יותר חשובים מציונים.
אני הייתי מעדיף שהבן שלי יהיה אדם ערכי, חברותי, ובוגר(ולזה הפנימייה מאוד עוזרת) מאשר שיקבל 80 ולא 100.
ציונים חשובים! אבל יש עוד דברים חשובים.
תנסי למצוא את דרך האמצע
צודקת 100%!!!אולפניסטית 1
או ללה ללהה..קודתי

תקשיבי לי טוב אחותי-

אני רואה את חברות שלי שמתפקדות בקושי- בגלל הפנימיה- וחבל. באמת באמת.

להרחיב טיפה:

אני איישת פחות מתחברת בכלל לכל הקטע של האולפניסטיות, והשיחנושים עד אחת בלילה וכו'...

יש לי חברה- שיש לה  את כל הנתונים להצליח בלימודים ובפנימיה-

והיא נכנסה חזקק לקטע הזה כמו כולם("האולפניסטיות המגניבות"), של - בואי ונוציא את עצמי מסכנה, ונשחנש,

ונסמס בלי הפסקה ונעריץ כל דבר שזז- והכיי קודדש- הפנימיה.

לא רק שזה לא חכם- לא לנצל את היכולות האלו- (ויש לה)

זה באמת מעורר גיחוח.

אז שיהיה בהצלחה אחותי- הבחירה היא שלך בסופו של עניין..

 

אני קוראת עכשיו ולא ממש מבינה איך הכל פה מתקשר- כנראה שקצת שפכתי.. פשוט תסנני מה שבא לך ;)

מי אמר שהיא לא ערכית, חברותית ובוגרת?לך דומיה תהילה
להיות רציני בלימודים זה חלק ממה שהופך את האדם~מישי~

לערכי ולבוגר.

בכלל ללמוד זה חלק בונה את האדם ועוזר להבין יותר מה ה' רוצה ממנו, וזה לא רק לימודי קודש אם כי זה בטח ממש חשוב!!! (כשאדם לומדים מדעים ולימודי חול אחרים הוא יותר מבין את העולם והבריאה וכשהוא לומד מקצועות הומניים הוא לומד יותר איך להיות בן אדם טוב ואת השקפותיו על העולם ומגדיר לעצמו בצורה יותר ברורה את השקפותיו).

להתחמק מלימודים ורק לעסוק בהתנדבויות ובסניף זה לא יהפוך אותך לערכי,חברותי ובוגר ומה שהכי רצוי זה לשלב בין הדברים.

אני מסכימה שאתה לא צריך לקבל 100 בשביל להיות אדם ערכי אבל כן צריך להשקיע בלימודים.

אני חושבת שהקטע החברתי ממש חשוב בגיל הזה..Nice!!אחרונה

ברור שלימודים זה דבר חשוב והכול..ואני לא מתכוונת לזלזל בו.. אבל גם זה גיל להנות..מעבר ללימודים.. אחרי זה מתחתנים ואין זמן לשטויות..זה הגיל לעשות את כל הטעויות האפשריות..עם חברות..לעשות חייםםם!! אז ברור שכשנהנים הלימודים הם לא 100% אבל הם גם לא 0%.. לומדים ונהנים..

הפנימיה באמת  מאווד תורמת..

ול"קודתי (?!)"-למה חברות שלך מתפקדות בקושי בגלל הפנימיה..את בטוחה שזה בגלל הפנימיה? גם לא צריך ללכת לכל פנימיה.. צריך לבדוק אם המקום באמת טוב.. אולי זה לא הפנימיה הכי טובה שיש..

ועוד משו..גמאני לא שיא המתחברת לכל הקטע הזה של האולפניסטיות..אני מזה לא נראית אולפניסטית..ואני גם לא משחנשת עד אחד בלילה (אבל אני לא נגד שיחנושים..מה רע בזה?!) ואני מכירה ת'קטע הזה שהבנות באולפנא סוגדות לרב..ועושות אותו אליל..אני לא כזאת!! עם כל הכבוד..הרב הוא רק בנאדם.. וגם לא בטוח שאני ייתיעץ איתו בכל דבר.. 

ואני לא חושבת שאין אפשרות לנצל את היכולות בפנימיה ואני בכלל לא חושבת שזה מעורר גיחוך.. למה גיחוך?!

באמת שכיףף בפנימיה!! רק צריך לדעת לשים גבולות..לדעת מתי צריך ללמוד ומתי להיות עם חברות..וזה לפעמים קצת קשה..

אבל פנימיה זה הדבר הכי טוב שקרה לי השנה..באמת!! 

מה כיף בלחזור כל יום הביתה..? וללמוד כל הזמן? צריך לדעת להנוותתת!! ואני וחברות שלי יודעות להנות ביחד טוב מאוודד!! וזה ממש כיף לחיות ביחד.. עכשולמושג חברות  יש משקל יותר כבד אצלי..הן לא סתם חברות..הן אחיות שלי!! ואני גודלת יחד איתן..וזה הרבה יותר כיף..(וקל..)

אז בקיצור..אני לא חושבת שפנימייה זה דבר רע.. בסה"כ זה תלוי בילדה..אם היא יודעת לשים לעצמה גבולות..היא צריכה להיות אחראית על עצמה.. העצמאות שלה מתפתחת..היא צריכה לתכנן את הזמן שלה לבד..אין ת'הורים שישבו לה על הראש.. ילדה שלא יכולה לשים לעצמה גבולות..תידפק בסופו של דבר.. אבל אני חושבת שבסה"כ כולם יודעים מתי צריך לשים ת'גבול לצחוקים ולהתחיל ללמוד למבחן או משו כזה.. מי שלא יודעת לשים ת'גבול..אז באמת חבל.. אבל לפחות היא נהנית..?!

 

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך