"זה מפריע לי לישון",

"אני מעדיפה ללמוד".

תגידי שזה מה שאת רוצה לעשות וזהו...

אבל אם לומר את דעתי - באמת תנצלי את כיתה ט'. לא צריך ללמוד בה,

ורואים את זה רק במבט לאחור של הכיתות הבאות (שבהן חוזרים על כל מה שלימדו בט').

אבל זה גם תלוי באופי - כי אם את לא תתפסי את עצמך בהמשך, כשתצטרכי,

אז תתחילי עכשיו לנסות להתמקד בלימודים, ואז בהמשך יהיה לך קל יותר.

אם תצליחי בהמשך לתפוס את עצמך - באמת תהני עכשיו.

אבל שוב - תעשי מה שאת מרגישה שטוב בשבילך, והחברות ילמדו להסתדר עם זה ולהעריך אותך.

ואווי!! זה כ"כ מוכר! גמאני לומדת בפנימייה..ו ואני יכולה להגיד לך שזה  יעבור! זה רק בחמישית ככה...(אני שביעיסטית..)

אח"כ בנות כבר תופסות את עצמם יודעות להשים להם גבולות ולשלב בין לימודים וחברות...(רובן...יש כאלו שעדיין מזלזלות...אבל הן פוגעות בעצמם!!).... אז אני חושבת שממש כדאי לך להשים לעצך גבולות כבר מעכשיו..

אני יודעת שזה ממש קשה  ומעצבן שרואים אותך יושבת עם ספר פתוח ואז בנות אומרות שאת חננה וחרשנית ותפסיקי ללמוד!!

מה שחשוב זה לדעת ולזכור שאת עושה מה שחשוב....וצריך ממש לדעת לשלב בין בכל!!  אני יכולה להגיד לך שאני אחת שצריכה ללמוד כדאי להצליח, אני מאוד אוהבת להיות עם חברות ולעשות שטויות ובנוסף אני גם מדריכה... וזה דורש המון השקעה..

פשוט צריך לדעת מה חשוב באמת ולנסות לשלב מהכל..

בהצלחה!

אני גם באישי...אולי אנחנו מאותה אולפנה...

בס"ד

נסי ללכת למקום אחר וללמוד שם בשקט[אולי ספריה?]

בקשר לשינה- אולי תבקשי מהמדריכה/מחנכת שתדבר על זה שאמנם זה פנימיה וכיף אבל יש שעות שאחריהן כבר מתפזרים בשקט לחדרים-בתכל'ס זה לא יעזור, מה שכן-זה יעלה את המודעות וברגע שתגידי שאת רוצה לישון הן יקבלו את זה יותר בהבנה.
את יכולה גם להתארגן לשינה באופן מודגש, בתקווה שהן יבינו את הרמז['וואי, אני עייפה', 'אני הולכת לצחצח שיניים לפני השינה', 'איזה כיף המצעים האלה' וכד'...]

אולי רוב החומר בכיתה ט' באמת לא רלוונטי. אבל כדאי מאוד לשים לב, אני לא יודעת אם זה עדיין ככה בתיכון, כשאני הייתי בכיתה ט' עשו בסוף שנה את המיון ליח"ל למתמטיקה ואנגלית, ומי שרצתה אח"כ לערער או לנסות להתקדם מ3 ל-4 או מ4 ל-5 היה מאוד קשה, ורק תלמידות עם מוניטין טוב נתנו להם לנסות בכלל.

אז אם את יודעת שממיינים אתכן בסוף השנה- תשקיעי לפחות במקצועות האלה, לא משנה מה יגידו החברות! חבל על הכאב ראש אח"כ!

אנגלית זה מקצוע שקשה להצליח בו בלי ללמוד כל השנים.

יש מקצועות שאפשר לחרוש לפני ולהצליח.

בתור אחת שלמדה באולפנה לפני כמה שנים טובות, זה באמת קשה ללמוד בחדר

לכן הרעיון שהציעו כאן ללמוד בספריה, שווה ניסיון.

בהצלחה

למה שלא תגורי בבית?  האם אין  בי"ס טוב באזור שלך?  גם תחסכי הרבה כסף להורים שלך.

תקשיבי לי טוב אחותי-

אני רואה את חברות שלי שמתפקדות בקושי- בגלל הפנימיה- וחבל. באמת באמת.

להרחיב טיפה:

אני איישת פחות מתחברת בכלל לכל הקטע של האולפניסטיות, והשיחנושים עד אחת בלילה וכו'...

יש לי חברה- שיש לה  את כל הנתונים להצליח בלימודים ובפנימיה-

והיא נכנסה חזקק לקטע הזה כמו כולם("האולפניסטיות המגניבות"), של - בואי ונוציא את עצמי מסכנה, ונשחנש,

ונסמס בלי הפסקה ונעריץ כל דבר שזז- והכיי קודדש- הפנימיה.

לא רק שזה לא חכם- לא לנצל את היכולות האלו- (ויש לה)

זה באמת מעורר גיחוח.

אז שיהיה בהצלחה אחותי- הבחירה היא שלך בסופו של עניין..

אני קוראת עכשיו ולא ממש מבינה איך הכל פה מתקשר- כנראה שקצת שפכתי.. פשוט תסנני מה שבא לך ;)

לערכי ולבוגר.

בכלל ללמוד זה חלק בונה את האדם ועוזר להבין יותר מה ה' רוצה ממנו, וזה לא רק לימודי קודש אם כי זה בטח ממש חשוב!!! (כשאדם לומדים מדעים ולימודי חול אחרים הוא יותר מבין את העולם והבריאה וכשהוא לומד מקצועות הומניים הוא לומד יותר איך להיות בן אדם טוב ואת השקפותיו על העולם ומגדיר לעצמו בצורה יותר ברורה את השקפותיו).

להתחמק מלימודים ורק לעסוק בהתנדבויות ובסניף זה לא יהפוך אותך לערכי,חברותי ובוגר ומה שהכי רצוי זה לשלב בין הדברים.

אני מסכימה שאתה לא צריך לקבל 100 בשביל להיות אדם ערכי אבל כן צריך להשקיע בלימודים.

ברור שלימודים זה דבר חשוב והכול..ואני לא מתכוונת לזלזל בו.. אבל גם זה גיל להנות..מעבר ללימודים.. אחרי זה מתחתנים ואין זמן לשטויות..זה הגיל לעשות את כל הטעויות האפשריות..עם חברות..לעשות חייםםם!! אז ברור שכשנהנים הלימודים הם לא 100% אבל הם גם לא 0%.. לומדים ונהנים..

הפנימיה באמת  מאווד תורמת..

ול"קודתי (?!)"-למה חברות שלך מתפקדות בקושי בגלל הפנימיה..את בטוחה שזה בגלל הפנימיה? גם לא צריך ללכת לכל פנימיה.. צריך לבדוק אם המקום באמת טוב.. אולי זה לא הפנימיה הכי טובה שיש..

ועוד משו..גמאני לא שיא המתחברת לכל הקטע הזה של האולפניסטיות..אני מזה לא נראית אולפניסטית..ואני גם לא משחנשת עד אחד בלילה (אבל אני לא נגד שיחנושים..מה רע בזה?!) ואני מכירה ת'קטע הזה שהבנות באולפנא סוגדות לרב..ועושות אותו אליל..אני לא כזאת!! עם כל הכבוד..הרב הוא רק בנאדם.. וגם לא בטוח שאני ייתיעץ איתו בכל דבר.. 

ואני לא חושבת שאין אפשרות לנצל את היכולות בפנימיה ואני בכלל לא חושבת שזה מעורר גיחוך.. למה גיחוך?!

באמת שכיףף בפנימיה!! רק צריך לדעת לשים גבולות..לדעת מתי צריך ללמוד ומתי להיות עם חברות..וזה לפעמים קצת קשה..

אבל פנימיה זה הדבר הכי טוב שקרה לי השנה..באמת!! 

מה כיף בלחזור כל יום הביתה..? וללמוד כל הזמן? צריך לדעת להנוותתת!! ואני וחברות שלי יודעות להנות ביחד טוב מאוודד!! וזה ממש כיף לחיות ביחד.. עכשולמושג חברות  יש משקל יותר כבד אצלי..הן לא סתם חברות..הן אחיות שלי!! ואני גודלת יחד איתן..וזה הרבה יותר כיף..(וקל..)

אז בקיצור..אני לא חושבת שפנימייה זה דבר רע.. בסה"כ זה תלוי בילדה..אם היא יודעת לשים לעצמה גבולות..היא צריכה להיות אחראית על עצמה.. העצמאות שלה מתפתחת..היא צריכה לתכנן את הזמן שלה לבד..אין ת'הורים שישבו לה על הראש.. ילדה שלא יכולה לשים לעצמה גבולות..תידפק בסופו של דבר.. אבל אני חושבת שבסה"כ כולם יודעים מתי צריך לשים ת'גבול לצחוקים ולהתחיל ללמוד למבחן או משו כזה.. מי שלא יודעת לשים ת'גבול..אז באמת חבל.. אבל לפחות היא נהנית..?!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....