הבנתי שדירת שירות זה דבר שממש משנה מבחינת האופי...
אני לא עצמאית כי תמיד גרתי בבית... וזה דבר שאני רוצה שישתנה...
עכשיו, אני מפחדת שהדירה תהפוך את האופי שלי לגמרי... - תעלים את העדינות שלי / הביישנות שלי, תשנה אותי מבחינה דתית, ובכלל - תשנה את האופי שלי מקצה לקצה ותהפוך אותי לבנאדם אחר לגמרי [- ולא תשאיר אותי כמו שאני ורק תפתח את העצמאות שלי ותהפוך אותי לפחות סגורה...]
השאלה שלי היא האם החשש הזה מוצדק?
החשש מוצדק, כי זה ידוע ש..בשירות לאומי משתנים. אבל- העבודה שלנו זה שזה יהיה לטובה.
להשתנות זה הרבה פעמים טוב. קשה, אבל- קשה זה טוב.
אך בהחלט, אם כל השינויים חשוב שלא תאבדי את מי שאת!
תשימי לב שגם אם את משתנה - לומדת דברים, מבינה, מתבגרת, מסגלת אורח חייים מסויים, תשמרי על הייחודיות שלך.
את באה עם 'תיק' מיוחד שהוא רק שלך. והוא נותן גם לבנות שמסביבך המון..
סיירת זה בהחלט זמן לבדוק את אופי הבנות שבאות- לבוש, סגנון דיבור, אווירה.
לחשוב - אם אני אסגור פה, אלו הבנות שיהיו איתי - אני ארגיש איתן בנח? יהיה לי נעים איתן? יהיה חיבור? הן הסיגנון שלי? יהיה לי איתן טוב? אני אוכל לחיות איתן שנה בדירה ולעבוד איתן?
שתי סיפורים:
סיירת מס' 1:
חברה שלי היום הגיעה לכיתה מזועזעת: 'נו הדס, איך היה בסיירת?
- 'את לא מבינה! כל הבנות, עם חצאיות מעל הברך... לא יודעת מש'ו אחר. הרגשתי.. לא שייכת..'
סיירת מס' 2:
'נו, איך היה?'
'איזה בנות! היתה אווירה טובה, הסגנון נראה בגדול טוב וכ'ו'
נכון שזה דיי שחור-לבן בשני הסיפורים (לא תמיד הלבוש אומר). ולכן, מעבר לשכל, ולמה שאת רואה..
הלב אומר הרבה - תקשיבי לו. תני מקום לתחושות שלך..
(אני לדוג' ביטלתי שתי סיירות שבוע לפני - כי הרגשתי שאין טעם לנסוע)
לגבי העצמאות - זה קורה באופן טבעי - לדעת לדאוג לעצמך- לכביסות, לאוכל, נקיון, לכסף, לסדר יום, ולכל הדברים שעד עכשיו אנחנו רגילות שאמא דואגת להם.
ולכן זה חלק מההתבגרות והשינוי הטבעיים.
שיהיה בהצלחה,
מוזמנת בשמחה לאישי אם צריך
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
