2 קטעים מהיומן שלי... רציתי רק לפרוק.. |מתנצל|נמאס לי=(

מהיומן שלי::: (כל הכוכביות *** הם צינזורים של קללות. אני חושבת שעדיף ככה...)

דף ראשון:

חתיכת ******** זה מה שאתם!!! (נאמר על ההורים שלי) אני שונאת אותכם. כן כן, אני כבר ש-ו-נ-א-ת אותכם. שווווווווווונאת!! הנה, עכשיו אמא נכנסה לחדר, והתעניינה בפעילות שחזרתי ממנה עכשיו, ואני החזרתי לה תשובה מתחמקת בעצבים. והיא גם הכינה לי את הציוד לביצפר, אבל אני רואה רק ת'רע, כי זה מה שאני מחפסת. לא מוכנה לקבל את זה שהם גם טובים.. בא לי לשאוג. לצרוח. לשבור. להרביץ. לקלל. להתמכר לייאוש הזה. אנלא יודעת מה יש לי. נמאס לי. פשוט נמאס. נ-מ-א-ס!!! בטח שאני יודעת שיש עוד פול אנשים שיותר קשה להם- אבל זה לא מעניין לי ת'***---(עכשיו זה כמו דו שיח עם..?)--------- טוב דיי לקלל! די.
------ מי שואל אותך?! בא לי לקלל! יא ******!
----- די כבר! ככה מתנהגת ילדה דתיה?
----- שתקי ת'**** , אנלא דתייה. ומי את בכלל?!?
---- אני הצד הטוב שבך.
---- אין דבר כזה.
------ יש. נשמה אין מה לעשות, זאת עובדה..
----- שתקי יא ***** מי רוצה אותך פה?? לכי!!! יא *******. לא רוצה שיהיה טוב. אני רוצה רע. רוצה לשקוע בייאוש.
----- נכון, את רוצה. אבל את גם לא רוצה.
---- אהה וואלה?! וואי ישלי סוד בשבילך.. גילית לי כרגע את אמריקה... ב'מת...!

דף שני:

ש****** כולם. חשבתי את זה כ"כ הרבה פעמים שכבר הייתי צריכה לקעקע את זה על המצח. כן, שיידעו. (אני לא זוכרת על מי זה נאמר.. ייתכן על ההורים שלי.. אולי בכללי על כל העולם..) שיקלטו שאני לא אותה צדיקה כמו פעם. שאני לא צדיקה בכלל. באלי לעשות **** ****** לכולם. ש*******!!!!!! נשבר לי מהם. מצד אחד אני מתלוננת שהם לא שמים לב. מצד שני אני תוקפת אותם בגסות כהם מנסים לגשש. עולם ******. לפעמים בא לי פשוט למות, אבל אני מגלה שיש הרבה אנשים שזה יכאיב להם.. חבר שלי, חברות שלי, המשפחה... זה כיף. להכאיב. אבל לא לאחרים! לעצמי. לנסות להקל על הכאב הנפשי באמצעות כאב גופני. אני יודעת שזה לא עוזר, אל מכפ'ת לי ********?!?! אני רוצה לעשות את כל העבירות שאפשר, ואז לחזור (אולי) בתשובה. לדעת זהו. ללכת עם מכנסיים וגופיה ברחוב. לעשן. לקחת סמים. להשתכר. לקלל בלי סוף. אני מתה לעשות את זה.זה ***- כי אין מצב לעשות ת'זה. אתם עוד שואלים למה?? כי- כאילו דאא?? אני דתייה!! כאילו, חייבים להיות מושלמים!!!... ***. פשוט נשבר. נשבר.

טוב.. זהו.. ממש הייתי חייבת לפרוק.. אאז.. אם למישו יש מה להגיב--....

                                             כולופן שיהיו לכם חיים שמחיםם....!!

 

 

אה- וזה עוד קטע קטנטן.. יותר נכון כמו שיר..--נמאס לי=(
בלי לתת חשבון
מתמכרת לייאוש
שאוכל כל פינה חשופה בליבי
מוכרת חופש עצמאותי ללא כסף
אלכוהול בגרוני מחליק

כבר נמאס לו, לליבי, להתמודד,
נמאס לברוח.
אין דרך חזרה
עשן סיגריות מחניק

משוררת אני לא יהיה, אבל ככה הוצאתי טיפה מהלב.. לא יודעתת...
את ממש חברה שלי..פגזניקית גאה!
נהנת להכאיב לעצמה, אבל מתעצבנת כשזה פוגע באחרים..
את רוצה שנגיב עלזה? כי כתבת "רציתי רק לפרוק" אז מה שבאלך..

בקטע של ההורים- זה את איך שאת מסתכלת.. ולא כל העולם רע, תאמיני לי, מנסיון!

אפשר להביא ת'קטע לחברה? שתזדהה? <צ>
ת'אמת, מאוד היית רוצה תגובות..נמאס לי=(
אני לא ממש יודעת מה יש לאנשים להגיב על כזה דבר, אבל בכל זאת..
אני מבינה אותךך מאוד גם לי יש המון פעמים את הקטעיםמופי=]]
בס"S

עם ההורים,המחשבות,הרצונות ה--כ---ל--!


תיהיי חזקה ותשמרי על עצמך זה כל זה רק בגלל שאת מיואשת!!!

מתה עלייך3> ומבינה אותךךך הכייי!!!
איפה "אח.." כשצריך אותו????Apple
כל מה שאני יכולה לעשות הוא לשלוח לך חיבוק ענקי, כי אני לא ממש יודעת מה להגיד...
וואו, אבי'ה- טלפתיה.פלספנית
בס"ד
כל הקטע אני כזה "די, זה כזה היא! אמאלה!!!!!"

ואגב, אם "נמאס לי=)" הצדיקה תסכים, אני דווקא כן בעד להראות, לא רק בציניות.

תמיד יש לאדם תחושה שהוא לבד בעסק. בכל עסק. (מנוסה...) וכשאתה רואה מישו אחר באותו מצב- אז ביחד יותר קל לקום.
ממש אין לי בעייה שתראו ת'זה לחברה שלכם..נמאס לי=(
אני אולי מרגישה לבד, אבל לפעמים כשמכירים למישו כמוני עוד מישו שדומה לו, לפעמים זה אמנם עוזר (לא ממש ברור לי איך זה יכול לעזור-- חוץ מאולי הזדהות והרגשה של הקלה, כאילו-- אני לא לבד בקטע הזה..) אבל זה גם יכול להזיק, כי אם אני יותר (טוב, נשתמש במילה הזאת) חוטאת ממנה, מאותה מישי, אולי היא תושפע יותר ותלמד עוד דברים שאם היא לא הייתה מכירה אותי היא לא הייתה מודעת אלייהם.. (מניסיון))

מביניםם?.. (/ות)...=]
ממש!!פגזניקית גאה!
אז תראי לה את, אני לא רוצה..

תכלס!! אח! אח!! אחחחחחח!!!
צריכים מישו רציני שיגיב פה..
ממש אינלי כח,אולי מחר..
שלחתי לה קישור.פלספנית
בס"ד
(ולא היה לה כח להיכנס.)
קודם זה טוב שפירקת מהלב!מיסטר דום
לא טוב להשאיר הרגשות כאלה בפנים זה הורס אותך והאוכל אותך וכל הכובד לך על הפירוק והאמת ...תראי את צריכה להבין אולי עכשיו למקרה הנתון שלך את רואה מאוד מוגבל אבל את צריכה ראייה מורחבת ולדעת שלא כל העולם רע זה נכון שיש הרבה רוע ודברים לא יפים בעולם אבל יש גם הרבה טוב ויופי בעולם...ואם את רבה עםם ההורים זה הדבר הכי טבעי שבעולם!!
וואו...גב''שניקית גאה
את ממש...
טוב תראי דבר ראשון עכשיו את באטרף של לעשות כל דבר שבא לראש!!! את צרכה קודם להירגע שניה!!! אחרי זה לנשום עמוק ולחשוב ברצינות!!!
את צריכה שיהיה לך מישהו שאת יכולה לדבר איתו, שיקשיב לכל הפרטים בדיוק ולנסות לחשוב מה לעשות ביחד!!! מישהו שיחבק והכי חשוב שיבין אותך!!!
גם אם זה לא יסתדר כל כך מהר זה שיש מישהו זה עוזר זה תמיד יותר טוב!!!
שיהיה לך פווווול בהצלחה ומלא חיבוקים ומקווה שעזרתי!!!!
ההההההההההכככככככככככללללללללל ל- ט-ו--ב- ה!!!!!!!!!!!!

אולי זה ישמע לא משהו, אבל שירים שמחים ומעודדים C העוזרים!!!!!!
וואו!אנונימי (פותח)
חמודה! קראתי את זה ממש על סף דמעות...
התרגשתי נורא.. אני תמיד נורא מתרגשת כשאני רואה\שומעת אנשים שקשה להם והם לא מתייאשים, הם פשוט זועקים מבפנים!! אבאאא!!!!!!!!! תעזור לי!!!
זה כ"כ מזכיר לי את עצמי ועוד כ"כ הרבה אנשים מסביב, לקח לי הרבה זמן להבין שבעצם כולנו כאלה, כולנו לפעמים ניתפסים ליאוש הממכר הזה, ובעצם אנחנו גם יודעים שיש בנו משו אחר, משו טוב, טהור, מן נשמה כזאת, טהורה...
והיא זועקת מבפנים, וזה שורף.. זה עולה למעלה, ולפעמים אנחנו מצליחים להוציא את זה בצורת דמעות, וזה מקל.. ואנחנו רוצים רק ללכת ולצעוק הצילווווווווווו תוציאו אותי מכאן!! אבל הרבה פעמים אנחנו לא צועקים, אנחנו טיפה בוכים מתחת לשמיכה, לא יודעים אם כדאי שישמעו וירחמו, או שאולי לא כדאי, שיעזבו אותי בשקט, מי צריך אותם בכלל??

ואז זה עובר, זה יכול לעבור אחרי יום, זה יכול לעבור אחרי חודש, אחרי שנה,
אני לא יודעת, אבל אומרים שלאט לאט מתבגרים ואחרי גיל מסוים, אולי 20, אולי 25, אנחנו רק נתרפק על זה בגעגוע, ונגיד-"היו ימים.. היו ימים שהייתי כ"כ קרובה לריבונו של עולם, ימים שלמים שבכיתי אליו, ימים שהיה לי קשה וכ"כ צמחתי מתוכם! אותם ימים שכ"כ חישלו אותי, ובזכותם אני מה שאני היום..."

צדיקה! אל תתייאשי! תמשיכי לצעוק אליו בכל הלב! נצלי ת'שעות האלה כדי להתקרב אליו, דברי איתו! הוא שומע אותך! ואם רק תקשיבי טיפה, תשמעי אותו, כמו אומר לך- מתוקה שלי, צדיקה שלי, עוד ימים טובים יבואו! את לא יודעת, את לא יכולה לתאר לעצמך איזה טוב יהיה בימים האלה! רק תחכי, רק תצפי, כי דבר שאנו מצפים אליו, תמיד יהיה לנו יותר שמח לגלות אותו!

אוהבת ומצפה לישועה, אני.
מקסים!נשארת חסויה
ממש יפה! קצת צדקני ודוסי כזה אבל יפה מאוד!!
אממ...טלל=]]
שמעי ,
לפי דעתי ההורים שלך ממש נחמדים אבל את מתחמקת מהם..
זה קורה לכולם .. כולם מתחמקים מההורים שלהם ולפעמים אין כוח לדבר איתם
ולפעמים הם קרציות..!!
ונכון כמו שאכפת לי אמרה ..
כל מה שה' עושה הכול לטובה!!
כל מה שקורה לך וכל מה שאת חושבת הכול לטובה!!
הכול ה' מסדר!!
מה שלא יקרה !!
את צריכה ללכת למישו לדבר איתו שישמע ,
שיבין ולא , לא פסיכולוג כי בדוגרי -
מה פסיכולוגים יודעים!?
סתם דברים שהכתיבו להם והם עשו על זה תואר!!
תדברי עם מישו שמכיר אותך ..
אולי חברה טובה אולי קרובת משפחה..!!

חברה , אני איתך..!! הדבר האחרון שאת צריכה להרגיש זה שאת לבד כי את לא לבד!! יש בטוח כמה אנשים שאת חשובה להם הרבה יותר ממה שאת חושבת!!

זה טוב שאת רושמת הכול על יומן ומוציאה את זה !!
יש לך צד טוב ואת צדיקה!! תהי אופטימית!! העולפ יפה!!
תשמרי על עצמך..!! אל תעשי דברים שאחר כך תתצטערי עליהם..!!
בהצלחהה..:]]
אח...נשמח אם תגיב...שמקי (=
תגובה:sara139
למה את מרגישה שבא לך לעשות את כל העברות?? בגלל שעברת משהו בחיים שגרם לך להתנהג ככה?
לגבי השורה האחרונה:
דתיים לא חייבים להיות מושלמים!!! אנחנו צרכים לשאוף לשלמות אבל לא להיות מושלמים, בחיים יש נפילות.
אם תרשמי למה בא לך להתנהג ככה אני יוכל לתת תשובה יותר מדויקת.
אנחנו לא חייבים להיות מושלמים.. נקודה..!טלל=]]
באלי לעשות עבירות כדי לדפוק ת'הורים שלי..נמאס לי=(
אנחנו דתיים, וזה יעשה להם רע ומגעיל לדעת שאני חוזרת בשאלה...
אני יודעת שזה בעצם דופק אותי הרבה יותר,,, אבלל.... ??..
אז אל תעשי..!טלל=]]
חחחח.... אני ב'מת ניראת לך טיפוס שמקיים ת'החלטותנמאס לי=(
שהוא מחליט??

את יודעת כמה פעמים אמרתי לעצמי--- לעזאזל, ענבר, תצאי מכל הזבל הזה ופשוט תיהי נורמאלית...!!

וזה עזר לדעתךך?
למה את רוצה לדפוק ת'הורים שלך?שרון אבורביע
אם תעברי עברותאלעד
לא בגלל הרצון וההשקפה שלך אלא רק כדי להכעיס את ההורים שלך את בעצם שוב משחקת לידיים שלהם, ומגיבה כלפיהם.
אם את כל כך לא אוהבת אותם ולא רוצה להשאר איתם בקשר- עזבי אותם!
שילכו לעזאזל.
אל תעשי דברים כי הם כן יאהבו או לא יאהבו- תפעלי לפי הרצונות שלך! אם את חושבת ומאמינה שלהקפיד על מצוות זה דבר חשוב כשלעצמו, תמשיכי.

בנוסף אני ממליץ ליצור או לשמור על קשר עם דמות קרובה, חברה/מורה/רבנית/יועצת, שאיתה את יכולה לשפוך הכל. מישי שתוכל ותרצה להקשיב לך באמת, ואולי גם לעזור לך.

בהצלחה לך
מפיתאום!?טלל=]]
בחייםפ בחיים אל תעזבי תבית..!!
לפעמים זה כן טוב לשמור קצת מרחק מהבית.sara139
לעזוב לגמרי זה באמת לא טוב אבל אולי ללכת לפנימיה זה כן טוב.

ההורים שלך עשו לך משהו רע שבגלל זה את רוצה לדפוק אותם?


תשבי אם עצמך בלבד ותנסי לחשוב מה באמת יהיה לך טוב בסופו של דבר להיות 'ילדה נורמאלית' או לחזור בשאלה ולדפוק ת'הורים שלך
ואז תנסי לשכנע אותך למה מה שבחרת הוא טוב.

בהצלחה,נשמה!!
ברור שהם עשו!!! לא יודעת אם לה, אבל לי כן...אנונימי (פותח)
הם הולידו אותי!!!
למה??!?!?!?!?!
למה?!?!!?!?!?!?!
מישהו ביקש מהם בכלל?!?!?!?!
לא רוצה להיות בעולם הדפוק והמגעיל הזה!! רע לי כאן!!
אף אחד לא ביקש מהם להביא אותי לכאן!!!!
והם עשו לי רע בזה שהם הביאו אותי לכאן לסבול!!!!!!

ונמאסלי-אני ממש ממש מזדהה איתך!!! את אפילו לא יודעת עד כמה!!! עם כל מילה!!! אף אחת לא יכולה להזדהות איתך כמוני....
אומרים שהילדים בוחרים ת'הורים...א-ב-ג-ד
ומן הסתם שאת בוחרת לאיזה הורים להיוולד את גם בוחרת להיוולדד.....
פחח מי הקריץ לך את זה?!טלל=]]
אתן מדברות בצורה נורא שיטחיתשרון אבורביע
מהמצב שאתן נמצאות בו עכשיו יש לכן 3 אפשרויות להמשיך
א. להמשיך לסבול בעולם " הנורא הזה"
ב. להתאבד (חס וחלילה)
ג. להחליף גישה, לשנות נקודת מבט וגם אם רע אז לנסות לתקן

אז עם קצת אמון וכח תנסו להמשיך הלאה ( לפי האפשרות שלילשית)
ותראו שיש גם דברים טובים...אתן צריכות להדות גם על הדברים הטובים שנתנו לכם...(אם רק תחפשו אותם) אני בטוחה שאתן יכולות, חיים זו מתנה גדולה תנצלו אותה
אני מקווה שעזרתי ובהצלחה =]
תגובה:אח..
אהלן...
מה נשמע? ב"ה....

אוקי , קראתי את מה שכתבת ו...מה אני יגיד לך , זה עשה לי משו בלב , מזכיר
לי כמה מקרים.... , רוצים לעשות רק רע , אין כח לחיים האלה , לא רוצה לקיים מצות , ו......למה באתי לכאן?!?
בקיצור - נמאס לי!!!

אוקי , אז ככה , דבר ראשון , סתם להזכיר , אלו תופעות של "גיל ההתבגרות".
היו צריכים להוציא מידע לבגרן על גיל ההתבגרות ולרשום אותם שם....

לא לחינם זה נקרא גיל התבגרות. זהו גיל שבו אנחנו מתחילים לעצב את החיי פנים שלנו , מתחילים לשאול מי אנחנו באמת , מה לנו ולעולם וכדו'. בגלל שעד עכשיו לא היינו בקטע של לחפש את עצמנו , היינו קטנים , בפאנן , לא היה אכפת לנו על הדבר הזה , מי חשב על זה בכלל , ופתאום , לעבור לקטע של לברר על החיים. זה מעבר ממש קשה...
יש הרבה תופעות לואי בו -
כעס , בילבול , קושי , עצבים וכדו'. יש כאלה שזה מגיע להם יותר קשה ויש כאלה פחות.... אבל לכולם זה מגיע , ואם אנחנו לא רואים את זה על ההוא , זה בגלל שהוא מסתיר את זה....
לך זה הגיע , והנה הוצאת את זה.
"אבל אני רואה רק ת'רע, כי זה מה שאני מחפסת."
אוקי , אין לי הרבה מה להגיד לך חוץ מ....
מי זה ה"אני" שמחפשת?
את , אני , הוא והיא , כל אדם מורכב מטוב ורע - כמו שאמרת. יש דו שיח ביניהם... בסופו של דבר מי שינצח מביניהם ,את זה את תחליטי!
את זה השכל שלך יחליט! זה שאת אומרת שאת מחפשת את הרע שבהם , זה הרע שבך. מה שצריך לעשות הוא להתחיל לבחור בטוב ולמאוס ברע.
מי שמבחוץ יראה את המילים האלה יחשוב "וואלה , איזה פשוט זה". אבל לא! זה ממש לא פשוט...
זה יהיה לך ממש קשה! אין מה לעשות! רק ע"י עבודה קשה תוכלי לשנות את
הבחירה שלך. תפסי את עצמך בידיים. אמא באה לחדר , עוד לפני שקורה משו
תחליטי , "זהו! אני משתדלת שלא להתעצבן עליה". כנראה שבפעם הראשונה את תמשיכי לכעוס עליהם , אז בפעם השניה שהיא נכנסת תנסי לא לכעוס...לא הלך? לונורא...שוב פעם!
ראיתי שאמרת שאת טיפוס שלא מקיים החלטות... זה לא רק את , זה עוד הרבה אנשים! אבל מה? בשביל זה מנסים עוד ועוד...."נפלתי , קמתי". עד מתי? עד שמצליחים , עד שקמים ועומדים יציב. זה יכול לקחת הרבה זמן אבל זה שווה את זה. הרמב"ם אומר שהאדם לא יכול לשנות את הטבע שלו מן הקצה אל הקצה בבת אחת. לכן , גם את מה - רע ל - טוב בבת אחת , לא נראה לי שילך לך כ"כ מהר... זה יקח לך זמן! אבל -אם את באמת רוצה להשתנות , ז"א אם זה מה שהטוב שבך רוצה , את תצליחי עם ההתמדה להגיע למצב הזה! וכן , זה מה שהטוב רוצה... הוא רוצה שתהי טובה , שתאהבי את ההורים שלך ואת הסובבים לך...ולמה? כי זה מגיע להם , הם נותנים לך את הנשמה , את הטוב שבהם , את תחזירי להם גם טובה!!
תראי , יש מצב ענק שלא חדשתי לך כאן כלום , אבל פשוט הזכרתי לך.
אני מסכם - יש בך טוב שאת רוצה להוציא , זה צועק ממך. זה אמור לצאת ,
תני לזה לצאת לעולם. איך? התמודדות , בלי להשבר.

דתיה , חיבים להיות מושלמים. אוקי , דבר ראשון זה לא נכון , אין אדם שהוא מושלם. כן , צריכים או אם תקראי לזה חייבים לשאוף לשלמות. זה נשמע דבר ענק עלינו , אבל הכונה היא פשוטה - צריכים להשתדל כמה שאנחנו יכולים!
תראי , לא באנו לעולם בשביל לשבת , לשחק שש-בש עם אלכוהל ביד אחת ו"גראס" ביד השניה. יש לנו מטרה למה באנו לפה. את מי תדפקי אם תלכי לעשן? את ההורים שלך? שוב , זה נובע מהרוע שיש לכל אדם , תעבדי על זה... או אולי שבעצם סתם ככה בא לך לעבור עבירות , ללכת עם גופיה ומכנסי ג'ינס משופשפים... אין לך כח לחוקים , בא לך להנות ממה שאת רוצה כמה שאת רוצה בלי גבולות. אם זה באמת הרצון , והסיבה של "לדפוק את ההורים" רק באה להסתיר את זה , את צריכה להבין , מה יהיה אם תעשני? אם תעברי על המצוות? כמו שאמרת , את תזיקי לך. רוצה להזיק לך?!? אז זהו שכדאי לך שלא... מה הקטע בלעשן סמים? להנאות? אז ככה שלא! תשאלי את האלה שמעשנים....וכו' בשאר הדברים - אין קטע , זה לא באמת הנאה. אבל אני מרגישה? נכון , הנאה רגעית ואח"כ יסורי מצפון או כאבים או התחרטויות. תראי , אני אומר לך דוגרי מה שאני יודע. מי שברא את העולם , ברא אותו על פי התורה , להיות דתיה זה לא עונש! ממש לא! זה שאסור לך לעשות דברים , הבחירה היא בידך אם לעשות או לא! אבל - האמת וההצלחה בחיים רשומים בהוראות יצרן של העולם! חבל להפסיד כזה עולם יפה... יש הרבה הנאות יותר טובות שיותר מומלצות מכל מיני סיבות מאשר ה"הנאות" האלה.. אבל תביני , יש לך מטרה בחיים לעשות. תחפשי אותה... אם תרצי , תמצאי אותה. מה שהכנת כאן , יהיה לך אח"כ לאין סוף זמן. אם הכנת טוב , יהיה טוב. רע ,חלילה זה מה שיהיה... אם תיכנסי באמת למצוות ותקימי אותם , לא בגלל שאני חייבת או בגלל שההורים שלי אמרו לי , אלא בשביל לחקור אם זו הדרך הנכונה בעולם , את עוד תמצאי הרבה....וזה לא אומר שאם את דתייה אז את נקראת בתוך המצוות ,
צריך להכנס אליהם יותר בהבנה ולחקור אל דרך האמת.


תזכרי לכל אורך הדרך - יש בידך את הכוח לתקן או להרוס. להטיב או להרע.
מה שתבחרי , זה יהיה היחס אליך....
מה שצברת במחסנים - זה מה שיהיה לך.

מקוה שקצת עזרתי.

המון בהצלחה!!







הוופה!! הוא התחבר!! חיכינו לזה =]פגזניקית גאה!
שרייך!!

נמאס לי נשמה- תקראי..
ל"זאת שמזדהה"...גב''שניקית גאה
תגידי את לא רוצה ילד?????????.
הורים באים עם המון רצון טוב מבאים ילדים ומגדלים אותם!!!!!
וזה לאאאא כל כך קל!!!!!!!! את רוצה שהילד שלך יבוא אליך למה הבאת אותו לעולם אחרי שגידלתו כל השנים?????????
לא.אנונימי (פותח)
באמת יצא לי לחשוב על זה. ואני באמת לא רוצה. אני לא רוצה להביא ילד לעולם הזה. אני לא רוצה להביא לכאן ילד שיסבול. מה הקטע?!?!?! לי לא טוב כאן-אני לא רוצה לגרופ לעוד יצורים להיות אומללים ולסבול.
זה כבר בעייה שלהם. אני לא רוצה להיות כאן!!! רע לי!!!! הם לא צריכים רצון להיות טובים, אבל להביא אותי לכאן כשרע לי כאן ואני רק סובלת.

א-ב-ג-ד, לא יודעת מה אומרים. אני לא בחרתי אף אחד.
שתהי בריאה.. -טלל=]]
את מפחידה
לזאת ש"מזדהה איתה"...גב''שניקית גאה
אני חושבת שעכשיו ממצב כזה יש לך בחירה

כמו שאת עושה עכשיו לבחור לא להביא ילדים, לרצות למות ולהתבאס...

או ללמוד מזה, לשאוף להתחתן, להקים בית, ללמוד מהעבר מה לעשות ומה לא. לא לחזור עם הילדים שלך על מה שקורה לך עכשיו. תלמדי מה לעשות כדי שהילדים שלך לא "יסבלו" כמוך... העולם הזה לא כ"כ נורא יש גם צדדים בו יפים!!!! נסי למצוא אותם ובעז"ה גם להראות אותם גם לילדים שלך!!!!!
זכרי שזה תלוי בך!!!!! ושוב עד שיצא מהחורים... הההכככככככככלללללללל ל-ט-ו-ב-ה!!!!!!! בהצלחה!!!!!
ל - "מזדהה איתך"אח..

שלום לך...

יש משנה במסכת אבות -
"שעל כורחך אתה נוצר, ועל כורחך אתה נולד, ועל כורחך אתה חי, ועל כורחך אתה מת, ועל כורחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא"

אף אחד לא שאל אותך אם את רוצה להיות פה או לא , יותר נכון , הנשמה שלך לא רוצה להיות פה , אלא מה?
יש לך תפקיד בעולם! באת למלאות אותו - מלאת אותו כמו שצריך - זכית! לא - הפסדת!

תביני , אין פה מלחמה מול הבורא. אני הרבה פעמים שומע את המשפט "מישהו ביקש מהם בכלל?!?" ואני
חושב לעצמי , תגידי , את זוכרת מה היה לפני שנולדת?!? זוכרת מי את היית?!? אז מה את אומרת "לא רציתי
להולד" , אם לא היית נולדת לעולם - לא היית כלום!!! {במצב של לחשוב כמו עכשיו או להבין או לחיות}
מי היית? אני לא זוכר את עצמי לפני שנולדתי , היית משו , אבל לא זוכר! אז מה את? היית זוכרת משו?
היית במצב של להבין? היית במצב של להגיד "לר אוצה לבוא לעולם"? כל אלו , זה רק אחרי שגדלת והתחלת לחשוב
נהיו לך המחשבות האלה. לפני זה , לא את אמרת את זה!! לא המחשבה שלך , כי לא היה לך!! אלא הנשמה
אמרה שהיא לא רוצה לבוא!! כל מה שאני מסביר לך עכשיו זה ברמה של...."ניסיון להסבר", בואי נחשוב קצת מעל
מה שחשבנו עד עכשיו ונבין את זה....

חוץ מכל מה שאמרתי כאן. את צריכה להבין! זה שהעולם הוא רע בשבילך זה רק בגללך!!
שוב , אני חוזר , זה רק בגללך!!

הקב"ה הביא אותך כאן למטרה! לעבוד אותו! להיות לו בת ששומעת בקולו! את מקבלת ממנו דברים!!
נשימה , ראיה , מישוש , טעם וכו' , מה את משקיעה בשבילו?!?
הוא אוהב אותך!! רוצה שתחזרי אליו , ומה את? מחזירה לו אהבה?!?
למה לא?!? > תחשבי על זה....

למה הוא מביא עלי רע?
לא יודע. רק אני יודע ש"אין יסורין בלא עון" ושהוא אוהב אותך!!
תעשי 1+1 פשוט , יצא לך שהבעיה היא בך!!
בכולנו יש בעיות ואנחנו צריכים לתקן עליהם!
מה חשבת? שתבואי לעולם והכל יהיה לך טוב?
למה נראה לך?!?!?
שהולכים לעבוד , לקבל פרנסה > מתאמצים בשביל זה!!

תביני , על כורחך נולדת , ועל כורחך את תמותי.
את תמותי , אל תהי מדואגת , את לא תסבלי פה לעולמים!
הרגעתי אותך קצת? נכון שלא? ולמה?
אח"כ יש עולם נ-צ-ח-י , שם כבר אין מה לבכות , אין מה לצרוח , שם כל האמת מול הפנים!!
מה יהיה לך שם? טוב או רע?
כל זה תלוי בך. תכיני את החבילות הטובות - תהני ותקבלי שכר על העמל.
תכיני את החבילות הרעות - תקבלי עונש על ההפקרה.

גם מה שיהיה לך פה > תלוי רק בך.
תשתני , תעמלי , תנסי - יהיה לך טוב.
אם לא - יהיה לך גם כאן רע.

תראי , לא באתי להפחיד אותך , ממש לא. לא זו הכונה שלי.
הכונה שלי היא > תסתכלי בעין אחרת על העולם ותתחילי להשתנות.
חבל על כל רגע....
הזמן זה הדבר הכי יקר בעולם שאי אפשר להשיב!!

בהצלחה!!

 

לאן נעלמו התגובות מהצהריים?נשארת חסויה
ממש חבל, היו כאן דברים מגוונים ומעוררי מחשבה ופתאום נעלמו.
שלום לך!~מאמא מיה
אל תתאבדי..ואל תעזבי את הבית..ואל תעשי שום דבר קיצוני כל כך..אוקיי?

היום תעשי את הדברים הכי כיפיים שאת אוהבת לכי עם חברות תאכלי הרבה שוקולד תתפרעי אל תלכי לבית ספר וכ"ו וכ"ו.. אחרי זה את תלכי לישון ותקומי לבוקר הרבה יותר יפה.

זה סתם ,יום כזה,שבוע כזה,תקופה כזאת..זה יעבור וזה כלום זה גיל ההתגרות ולכולם(גן,גם לי) יש את זה לפעמים אז אל תתני לעצב להשתלט עלייך ותתרכזי בלהיות שמחה ולחייך כל הזמן ואז אפילו אם זה יהיה בהתחלה מלאכותי זה ישתלט עלייך.

ובקשר להורים שלך התרחקי מהם,תני לעצמך חופש מהם לכמה ימים ואחר כך תבואי אליהם בגישה חיובית

ותראי שהעולם יהיה יותר יפה!!!

נ.ב- בת כמה את?
אני בת 14,נמאס לי=(
וממש ממש תודה לכולם!!!

נתתם לי המון חומר למחשבה

טוב...מתנחלת לעד
מה את רוצה בדיוק שנגיב עליו????? אני מבינה אותך בקטע של הקללות..לפעמים שאני מעוצבנת...אני רוצה להגיד איזה קללה אבל אני לא אומרת אותה...רק בלב...זה נראה לי עדייף...
אבל לא נראה לי זה טוב לנשמהמתנחלת לעד
לחשוב ככה ולהתנהג ככה את מזיקה לעצמך נשמה... את מתרגלת לחשוב רע על כול העולם!!! וזה לא טוב.....אז חבל...לעצמך...
אחותי-מאמא אחרת.^efmik^
מבינה אותךO.O
דבראשון- תדעי שיש המון אנשים שאוהבים אותך מאוד!!!יסכלוש2
בס"ד
וגם ההורים שלך, הם פשוט חושבים שמה שיעשה טוב הוא לאו דווקא מה שאת חושבת. יכול להיות שהם טועים.. גם הם בנ"א..
תרחמי עליהם שהם לא יודעים מה הדרך להגיב לך.. נסי להכנס לנעלים שלהם ותגלי שהם חסרי אונים... יכול להיות שעכשיו זה דווקא יעלה בך שמחה, אז תנסי להזכר ברגעים שפשוט ראית בעינים איך אמא שלך אוהבת אותך, ותרחמי עליה..

ברגעים כמו אלה שמתוארים כאן כדאי לך לברוח מהכל (לא בצורה שהורסת כמו סמים.. או ח"ו התאבדות.. שאת זה אל תעשי בחיים אחרת אני ארצח אותך!!) כלומר: לישון/ לקרוא ספר/ לשקוע במשו שבו את לא צריכה לחשוב על מה שעובר.. כי כמו שאת מתארת את די עצבנית (בלשון המעטה..=]) ולא בכלל להיות טובה, אלא לעשות דווקא.. (רגש מוכר..)
אח"כ את יכולה לספור עד 10 (זה באמת עובד!!) ביחד עם נשימות עמוקות ולדון את כולם לכף זכות..

ממש ב"הצלחה!! ותמיד מוזמנת למסר"ש (או בכל דרך אחרת..) =)
בשמחה תמיד!!

אגב, אודי דוידי- ממש מומלץ!
אהה..  ושכחתי עוד כמה עצות..יסכלוש2אחרונה
בס"ד
אני ממש ממליצה לך לדבר עם הקב"ה פשוט.. (את ודעת, "התבודדות") במקום שקט לשבת ולדבר עם הקב"ה. לשטוח בפניו את טענותייך, להתפלל שיאיר את עיניך, להתפלל על ההורים שלך שידעו איך לחנך אותך הכי טוב שאפשר. לבקש ממנו שיעזור לך ויעשה לך רק טוב בחיים, וגם יעזור לך לראות איך הכל רק טוב!

חוץ מזה שכדאי תמיד שתספרי לאיזה אדם כלשהו שאת ממש ממש סומכת עליו והוא מכיר אותך ות'הורים שלך על כל דבר לא טוב שאת עושה.. (סגריות, סמים, חציית גבולות שלא מקובלת בחברה שלך..)

סליחה על האורך..=)
אני ממש מקווה שזה עוזר!! אוהבת המון!
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך