ב"ה
בכמה שיחות הרבי דרש לפקוח את העיניים.
הברדיטשובער, בסגנונו כסנגור, אמר: "הקב"ה, אם הייתה שם את תורתך בעולם והבלי העולם בספרים, המצב הרוחני של עמך ישראל היה יותר טוב, אבל אחלטת לשים את הבלי העולם גלוי לכל העמים ותורתך בספרים, אם כן מה אתה רוצה מעמך ישראל?"
ואם פוקחים את העיניים כיום רואים אלקות בעולם, רואים איך הקב"ה מסדר את העינינים:
- נבחרי העם, אינם מצליחים, למרות שעקרונית יש להם רב, לפגוע במה שמכונה "עולם התורה". (מציאות בלתי אפשרית המורכבת מניגוד אינטרסים מוחלט, יש לי קשר אם קיבוצניקים, שגם הם ב"טראנס" כמו החרדים, לגבי התוצאות של הבחירות).
- אויב שמתעצם מיום ליום ובדרך פלא אינו מגיב, למרות יכולותיהן (עיני הויה אלוקיך בה מראשית שנה עד אחרית שנה).
- גשמי ברכה בניגוד לכל התחזיות (התחממות כדור הארץ וכל נבואות נביאי הזעם).
אולי אני קצת אופטימי, אבל לדעתי, ניתן להגיד שאנו עמודים שוב במעמד הר סיני, עליונים ירדו לתחתונים, ומה שראת שפחה על הים לא ראה גדול הנביאים, הכן נשאר לנו רק לפקוח את העיניים ולהסתכל בחסדי ה' הסובבים אותנו יום יום, שעה שעה. ואלוואי ואולי מצוה אחת של יהודי אחד ובודד יכריע את הכף, כדברי הרמב"ם.
בזכות נשים צדקניות יצאנו ממצרים, השבת יום היארצייט של הרבנית ע"ה, ובזכות נשי ובנות חב"ד נצא כבר מהגלות ע"י הוספת ה"א", אלופו של עולם, נגיע למצב של גאולה. ( גולה+א=גאולה).
