אבל גם ללא הבעיה של התזמורת,

החתונות מתקיימות בערב, בשעות ההשכבה של הילדים

אלו שעות קריטיות של בית ואהבה וחום ורוגע,

שבעקותם הם יכולים להרדם בקלות.

ובמקום זה מה הם מקבלים באירוע? המון רעש, אנשים, גירויים, אור וחיבוקים.

מאוד מאוד לא נעים להם. הם יוצאים מה"חוויה" הזאת לא רגועים , בלשון המעטה.

לא חושב שהתינוקת תהנה שם.

אני לא לוקחת אטמים אלא יושבת הכי רחוק שאפשר

קחי בחשבון שכמו שכתבו- זה שינוי שגרה וכשהם קטנטנים זה קשה להם הרבה יותר..

עם אמא במקום רוגש עדיף מבלי אמא בבית.

הצרכים של תינוק (או תינוקת) בגיל 3 חודשים לרוב מסתכמים באימא, אוכל (שוב פעם אימא) ובגד חם ויבש (שאימא מספקת...)

דווקא בגילאים גדולים יותר, ראיתי שחתונות משגעות אותם, באזור גיל שנתיים-שלוש.

וכן, יש אטמי אוזנים לתינוקות, אם כי אני ההיתי לוקחת גם בלי אטמים אם לא מוצאים.

בדיוק.

אופציה שניה, שהאמא תהנה בחתונה,

והפעוט בן ה3 חודשים יסתפק בשמרטפית. תתפלאו עד כמה זה לא מזיז להם

טוב, זה היה כדי שהכותרות יהיו מצחיקות, ולעצם העניין: יש אטמים כתומים גמישים כאלה, מעולים לתינוקות בחתונות.

נראה לי שגם למבוגרים היה בריא יותר להגיע לחתונות עם אטמים, קל וחומר תינוקת...

ואני בעד להביא אותה איתך.

לבקש מהמשפחה המזמינה, עוד לפני החתונה, וגם בתחילת הערב, שיודיעו לתזמורת שהערב מנגנים ב-ש-ק-ט! ואם לא, תודיעו שאתם נאלצים ללכת הביתה, עם הצ'ק 

ואתם תבואו עם אטמי אוזניים גדולים, כאלה של טכנאים. למען יראו וייראו. צחוק צחוק אבל זה רציני מאוד. גם לכם, לא רק לתינוקת. גם השמיעה של מבוגרים נפגעת בחתונות.

בחתונה כוחן מתנפלות על תנוקות כאילו הביאו  איזה כלבלב או צעצוע וממש לא מבינות שלאף אחד לא ביקש מהן לא נשיקה ןלא צביטה

 ולא כדאי לשכח על שפעת

וגם אמא תוכל לרקוד בנחת

תודה לכולם על כל התגובות.

תגידו, בכל בית מרקחת אפשר חהשיג את האטמים האלה? כי קניתי משהו וזה נראה לי ענק. (האוזניים של הבת שלי קטנות, בעצםכולה יחסית קטנה...).

יש כאלה שהם קטנים? האם צמר גפן זה גם טוב או מסוכן?

ועלול להתקע באוזן או בעיה אחרת...

תבקשי מהרוקח שיתן לך אטמי אוזניים לרעש לתינוקות

הרוקח ידע מה לתת לך

(אם יש יותר מסוג אחד- קחי את כולם! לתינוקות שונים יכול להיות שסוג שונה קצת יהיה נוח יותר...)

ותקני גם לך אטמי אוזניים -הרעש בחתונות זה פגע רע!

אני השארתי אצל סבתא\ דודה  שגרים באותה עיר של החתונה

ככה התינוק היה רחוק ממני רק לזמן שהייתי באירוע (שעתיים +- ) ולא כל הערב

פשוט תשתמשי בחצי או רבע אטם לאוזן. הם באמת גדולים יחסית.

טרטור של תינוקת ללא שום צורך או תועלת. אם יש מי שישמור וזה מתאפשר מכל בחינה אחרת. אין שום סיבה לקחת שום תינוקת לשום חתונה.

1. הרעש.

2. ההמולה.

3. את לא תהני! לא תוכלי לרקוב/להיות עם חברות.

4. היא לא תהנה!

במידה וזה אפשרי, כדאי להביא רק לצילומים (לפני החופה או הסוף) ואח"כ קרובת משפחה שלא חייבת להשתתף בחתונה, או בייביסיטר מסורה תיקח אותו ותפנק אותו בבית...

בכל מקרה אם התינוק נרדם, לשים אותו בעגלה עם משהו שמשגיח ולא להשאיר לבד! וכמובן לא לכסות עם מעיל או סוודר! הרבה אסונות נגרמו מכך.

אני הבאתי אתי בייביסיטר לחתונה של אחים שלי וזה היה ממש כיף. הבייביסיטר היתה אתם בקבלת אורחים או בחדר ייחוד אחרי שהתפנה. ואני יכולתי להניק ולהיות בחתונה.

כדי שהם יוכלו להמשיך בערב שפוי ושקט וגם אנחנו. קרוב מספיק כדי שאוכל להניק אם יש צורך.

הזוג שלנו בני ארבעה וחצי חודשים וביום חמישי אספר לך איך היה

אז ככה, בסוף פוט לקחתי אותה עם אטמי אוזניים.

היה בסדר גמור. השתדלתי לשבת בקצה של האולם.

היא ישנה די טוב, עד שהתעוררה, אכלה אח"כ הייתה שוב לא כ"כ רגועה עד שנרדמה, אבל זה קורה גם בבית...

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....