זה היה יום ראשון של הטירונות.

במחלקה עברו שמועות, שהמחלקה שלנו, מחלקה ג' קבלה את המפקד הכי משונה בבסיס- חיימק'ה. לו רק ידעתי כמה שהם צדקו...

את שיחת הפתיחה שלו אני לא ישכח לעולם. הוא הגיע על א' לבוש טיפ טופ- כמו כולנו.

עמדנו בשלשות- טירונים מפוחדים שחולמים להגן על המולדת- בטוחים שתוך שבוע כבר עולים ללבנון, ורועדים מפחד...

חשבתם שהיום אתם נכנסים לצה"ל מה?! אני כאן כדי לומר לכם שטעיתם- וטעיתם בגדול!!!

לא אתם נכנסים לצה"ל, אלא צה"ל נכנס בכם! אתם!- כל אחד ואחד מכם, מחזיק על הגב שלו את החיים של המדינה הזאת, של העם הזה שנשלחנו להגן עליו!

וזה דורש מכל אחד מאיתנו להיות הכי טוב שאפשר!

במחלקה שלי אתם תהיו קודם בני אדם, הסתכלו רגע על העומד מימינכם וזה שמשמאלכם- אלה האנשים שאיתם תחיו בזמן הקרוב, איתם תרוצו, איתם תזיעו והם אלה שבסופו של דבר ישכבו לצידכם במערב בלבנון, זה שעומד מאחורייך יכול להיות זה שיחפה עליך כשתרוץ קדימה לפרוץ איזה דרך חסומה ואולי שתכפה עליו!!- עם המחשבה הזאת התחלנו טירונות...

במהלך הטירונות והאימונים התברר לנו למה חיימקה נחשב למפקד השונה בבסיס- הוא היה מפקד שעשה הכול עם חייליו, לא דרש מהם דבר שלא דרש מעצמו- רץ איתנו את כול הג'בלאות, עבר איתנו את מסלולי המכשולים- באמת משונה...

הוא לא לקח מאף אחד כלום בלי לבקש את רשותו וכשאני אומר לכם כלום אני מתכוון גם לדברים שעוברים מיד ליד- פלנליות, פותחנים שרוכים... ועל השלמת ציוד- אין מה לדבר!!!

פישלת- טעית- תשלם על זה! אין שום דבר שיכול להצדיק את זה שחבר מהמחלקה שלנו או מכל מחלקה אחרת ישלם את המחיר, על פאשלה שאתה עשית! ומה שדרש מעצמו דרש מאיתנו!!!

כמעט ולא היו אצלנו השלמות- ציוד. המקלחות אצלנו במגורים- היו הנקיות בבסיס, הוא הסביר בפשטות, שחייל שמשאיר לחברו מקלחת מלוכלכת ישאיר גם את הנשק שלו מלוכלך, יזלזל בציוד-  המחלקתי ועלול ביום מן הימים לגרום למחלקה כולה להפסיד בקרב גורלי יותר...

הוא פשוט לא הרשה לנו לדפוק את החברה מסביבנו!

אף אחד לא העיז לאחר למפקד כי אחרת המחלקה כולה הייתה נשארת לעבודות רס"ר או מקיפה את הבסיס, ופשוט אין סיבה שמשהו יסבול בגללך!

הוא הכניס לנו את הדברים הללו כ"כ עמוק... שאני מרגיש עכשיו שהם יוצאים מתוכי ממש!

אני זוכר מקרה שלפני המבחן על מרכיבי הנשק וסוגיו נעלם לאחד אצלנו כל החומר שסיכם. הוא היה אחד החברה המעולים במחלקה וכולם יודעים שהסיכומים שלו הם הדרך הכמעט יחידה לעבור את המבחן בשלום! באותו היום חיימקה רתח מזעם, עמד מולנו ושאג על המחלקה שעומדת לפני סיום הטירונות שלה, מחלקה שעומדת לצאת לקרב ומרשה לעצמה מקרה שכזה?! איך יתכן?!

אני זוכר מקרה שהיה לי שבא אלי חייל במחלקה וביקש ממני מכנסים קצרות למד'ס, הסברתי לו שאני מעדיף שלא ייקח ובכל זאת יום למחרת- במד'ס גליתי אותו לבוש במכנסיים שלי!

והיה גם את עניין הטלפון והשקט בשעות השינה-  חיימקה מעולם לא ישן, ככה זה היה נראה לנו. לפחות אבל על 6 שעות השינה  שאנחנו חייבים לישון הוא לא וויתר מעולם! ואם מעז אחד מאיתנו להפריע לחברו לישון היה מבטו של חיימקה- מפריע למצפון שלו לישון...

עברה עלינו טירונות עם המפקד הכי משונה בצה"ל בשיחות בין החברה הודינו שלא לכך ציפינו, בשביל זה התגייסנו לצה"ל? אבל באמת אנחנו מרגישים ככה שהמצב יותר אמיתי...

עלינו ללבנון. ביסעור בדרך למוצב חיימקה דיבר עם המחלקה הוא אמר לנו שכאן המבחן האמיתי שלנו- בתור חיילים ובתור בני אדם. בעצם בתור חיילים- כי אף אחד לא יכול להיות חייל אם הוא לא בן אדם!...

נראה לי שמעולם לא הייתה אווירה רגועה כזאת במוצב היושב עמוק כל כך ברצועת הביטחון, זו הייתה הנוסחה הסודית שלנו, החשיבה על האחר וההבנה שכדי לנצח במלחמה של העם אנחנו לא יכולים לוותר לעצמנו על כלום! אלה הביאו לצל"ש המחלקתי שקיבלנו על חיסול קבוצת- המחבלים שניסתה לחדור למוצב.

היום 4 שנים אחרי אני עוד עומד מול הכתבה על מר חיים שומרוני אשר נהרג מפגיעת רכב שקפץ להציל ילד בן 5 שכמעט נדרס.

זכיתי להכיר אותך חיימקה

בזכותך הבנתי ואני מנסה להעביר לילדי

את המחשבה הקטנה הזאת

את הפניית המבט לעומד לציידי

להבנה שדברים בהם אני משתמש

ישתמשו עוד אחרי.

להבנה שאת המחיר על מעשי

לא צריכים לשלם אחרים.

ואת הרצון הזה שיהיה טוב

טוב לכולנו, טוב לעם ישראל כולו

הייה שלום חיימקה-

היית לי דוגמה למופת...

שמוליק

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות