ברגע שאדם מבין שכל מי שסובב אותו הוא בעצם טוב גמור- ("ועוד מעט ואין רשע התבוננת על מקומו ואיננו") אז הרבה יותר קל לקבל מהם רק טוב ועוצמות. כי יש רק טוב.

שנזכה כולנו באמת

בעזהי"ת

כאילו- אנשים סביבנו, חלק אומרים לנו 'אתם גדולים' וחלק אומרים 'אתם דפוקים', איך אפשר לחלק להאמין ולחלק לא?

לא חייבים לומר 'אתם דפוקים' בשביל להחליש..

זה יכול להיות האנשים שממש קרובים אלי, רק לא הולכים ומבינים תדרך שלי.

אני מאמינה במשו אחד, והם חושבים שלא מסוגלת..

איך אפשר לגרום שהאמירות האלה יכנסו מאוזן אחת ויצאו מהשנייה, או שלא ייכנסו בכלל.?

איך לא מושפעים מזה, ומאבדים כוחות?

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....