כבר ראיתי את זה מתרחש לנגד עיניי איך תינוק יוצא מהבטן ממש כמו גור ולאט לאט גדל והופך לאדם קטן..הרהרתי בראשי בזמן שקילחתי את בתי השלישית רק נולדה וכבר בועטת במים ומשתוללת.
אני אמא רק אמא וזו העבודה שלי. אני בוודאי לא אלאה אתכם בכמה זו עבודה הקשה כי רובכם כבר מכירים אותה, אני רק יכולה לומר שבסוף היום אני עייפה אך בהחלט מרוצה, עכשיו אני בצומת דרכים. חשוב לחשוב על העתיד ולא על ההווה. ניסיון האמהות טוב ככל שיהיה לא נחשב בעולמנו המערבי הקפיטליסטי כולם חושבים קריירה, כסף. אז מצד אחד ישנה אפשרות לעבוד מהבית. אם כי לא תמיד פשוט העבודה פעמים משתלטת על הבית ומותירה אותך ללא אוויר לנשימה מצד אחד טיפול שוטף בילדים כלומר ללא מעונות וללא צהרונים ומצד שני לעסוק במשהו באופן מקצועי. אפשרות נוספת לצאת לעבוד ולשחרר את הקטנטנה למעון והגדולים בצהרונים. לעבוד ולחזור הביתה להתפנות אליהם. כביכול נשמע הגיוני יותר אך לא פשוט לשחרר תפיסה של חינוך ביתי איכותי. גדל פה דור של ילדים שמתחנכים על ידי מטפלות, עוברים מגן לצהרון לחוג למורה פרטי וכו'...
ומה עם שביל הזהב? נניח לעבוד עד 13:00 לקחת את הילדים מהגן ולהיות איתם, בשבילם? פה לדעתי מתרחש העיוות בשוק העבודה בחסות מהפכת הנשים הפמיניסטיות. כשהייתי ילדה אמי ואמהות כל חברותיי עבדו מס מצומצם של ימים עד 12:00-13:00 ועבודות מגוונות, בימנו משרת-אם זה עד 16:00 למצוא עבודה עד 13:00 בלתי אפשרי בטח לא במקצועות אקדמאים. אישה, שמעוניינת לפרוץ לשוק העבודה בגיל 40 לאחר שעמלה בגידול ילדיה...חחח... הצחקתם את המעסיקים בלי ניסיון אין מה לדבר!
קשה להיות אישה, תמיד היה אך ככל שעוברות השנים נראה כי הפולמוס הקבוע אישה-קריירה הולך ומתקבע וחבל!
אשמח לשמוע תגובותיכם
