דווקא בזמן של החורף הקר,הבודד,הקשה,המעייף (וכל מה שעושה אותנו מסכנים יותר...
)
אני מביאה, ברשותכם, רעיון מהספר "שכינה ביניהם" (שיעורים של הרב בלייכר):
"דורנו הוא דור מיוחד מאוד, חותם הדורות כולם, דור אשר נשמה גדולה מפעמת בקרבו ודוחפת אותו לשוב אל ארץ ישראל, ארץ החיים ולחיות בה כעם.
דורנו זה שוקק חיים, ובו צריך ללכת ולהתברר כיצד כל האידיאלים, כל המושגים הכלליים, הגדולים והנשגבים, ובתוכם קשר הנישואין, הם אשר בונים את החיים, מרוממים אותם ונוסכים בהם קומה חדשה ואידיאלית, וכיצד דווקא ממקור קודש החיים פורחים ומקבלים את תוקפם וגבורתם, מתמלאים בעוז ובעוצמה גדולה.
אל האמת הזו אנו שייכים, והיא זו שצריכה ללכת ולהתברר ולצאת אל הפועל בחיינו הכלליים בעת הזו."
זה לא שלא ידעתי. ידעתי שקשר הנישואין זה המקור והבסיס לחיינו. מהותם.
ז"א- כל חיינו ועומקנו מתבטא בקשר הנישואין...
אבל הפסקה הזאת השימה את תשומת ליבי לדבר שמצד אחד ברור, אך מצד שני- ניתן לשכוח אותו ביעף..
ההכנה לחיי-הנישואין.
דווקא בגלל שזהו דבר כה עמוק, יסודי, מהותי, הצינור שדרכו עובר כל הטוב והשפע בחיינו-
זה דורש הכנה, כוונה.
כרגע אני רואה שני סוגי הכנות (מוזמנים להוסיף ולשדרג):
הכנה סביביתית- ללמוד על זה, להכין את הקרקע... (ללמוד בישיבה, לעשות תואר..)
הכנה נפשית- ללמוד ולהכין את עצמך להכלה של עוד אדם שבמטרה משותפת נקים בית נאמן בישראל.
ולא. זה לא פשוט בכלל.
זה הכל ניסי ניסים..
"קריעת ים-סוף היתה נס, כי הוא שלא מסדר העולם.
כך גם זיווגו של האדם, הוא למעלה מסדר העולם." (המהר"ל)
ממילא הגיוני שזה לוקח זמן...
לכן- זו לא המתנה, אלא הכנה!
(אני מתכוננת לבעלי שיגיע, נוכל בהשתלמות גדולה יותר לבניה של ביתנו..)
מוזמנים בשמחה להוסיף!
שבת קודש שלום לכולנ"ו!

)