בעזהי"ת

מצב ריגשי, בו *כל* הדימוי העצמי מתבסס על דימוי חיצוני מאדם אחר, כאשר אותו אדם מעסיק את הרגש בכל שעות היום.

בס"ד

לא מחייב שתלות תבוא לידי ביטוי בדימוי העצמי.

תלות היא סוג של אובססיה. הרצון כל הזמן לשמוע אותה/לדבר איתה/לחשוב עליה/לחשוב מה היא הייתה אומרת ועוד...

הבעיה היא שזה לא בריא לאדם לחיות את חייו בצמוד לאדם אחר, אלא כל אחד צריך לחיות בפני עצמו.

שימי לב-
את וחברה שלך 'שוות'-אין אחת שכל הזמן עוזרת/מייעצת לשנייה?

החברות עושה לך טוב? הרגשה טובה? את אמיתית לידה?

האם החברות פוגעת[גם לא בכוונה] בחברויות עם בנות אחרות? 

אבל אם היא תציע משו, אני אשקול אותו יותר ברצינות מאשר אם כל אחת תציע...

ויכוליות שהדיעה שלי תשתנה בעקבות מה שהיא תציג לי. לא כי אני מבטלת את דעתי, פשוט כי אני אוהבת ת'דעה שלה...

(אוףףף ממש הסתבכתי עם ההסבר!!!)

עניין של "כמות", לא?

למעשה מעולם לא ידעתי מהי תלות עד שקראתי את מה שפלספנית כתבה.. וגיבשתי את מסקנתי על העניין 

בד"כ אנשים יהפכו להיות חברים כי זה עושה להם טוב-רגש חיובי...

וגם תלות לא תמיד מתבאטת ברגש שלילי...

אז אין דרך לדעת אם זה טוב או לא???

בעזהי"ת

תלות זה מצב שבו הרגש משחק הרבה הרבה הרבה יותר מהשכל [לשכל אין אמירה פה בכלל]

וכשהקשר שלילי עבור אחד מהצדדים או שתיהם.

(תתרגשי!!פעם ראשונה בערך)

תלות זה קשר עם מישהו שממלא בך חוסר מסוים בעצמך. ואז אתה נהיה תלותי בו. הוא מה שמשפיע לך על המחשבה, על ההתנהגות, על החיים.

תלות זה הורס. הורס. הורס!! ולא טוב בכלל. 

ואין נוסחה לדעת אם זה תלות או לא. רואים. מרגישים את זה. אם זה כבר נהיה חסר פרופורציות אז אולי זה תלות. אם זה מה שמכוון לך את החיים, זה תלות. אצל כל אחד זה שונה. אבל מה שכן, אם זה תלות, צריך לעתור את זה כמר שיותר מהר. כי זה הורס את החיים ואת האני שלך. זה סיוטטטט.

ולשאלתך, כן. יכול להיות תלות דו צדדית. אני א חוויתי את זה, אבל אני מכירה מישהי שהיתה תלויה במישהי שהיתה תלויה גם בה. אני לא יודעת מה יותר מסובך, מה יותר קשה, אבל במשפט אחד. תלות זה הורס.

זהו.

אם יש עוד שאלות אני יכולה לנסות לענות. סכ"ה אני קצת מבינה בנושא הזה. אחרי יותר מידי סיפורים מסובכים של תלות שעברתי (ועדיין..) ואחרי הרבה הרבה למידה של הנושא הזה. אבל עוד פעם, תלות זה לא נוסחאות או משהו. אצל כל אחד זה שונה. לפי הנפש שלו. זהו. בהצלחה!! חיים מאושרים וטובים.

השאלה שלי היא איך מנתקים את זה, כאשר מישהו תלוי בך.

אני הייתי במצב שהעלילו עלי שאני תלותית במישי אחרת (זה לא היה נכון...) ולקחתי את הענין הזה מאוד קשה הסתגרתי בעצמי ואני יכולה להגיד שהיום זה בהחלט בא לידי ביטוי בקושי שלי להפתח עם מי שאני יוצאת איתו...

לכן אני באמת קוראת לכל מי שקורא את מה שאני כותבת מהמקום הכי כואב שיש תזהרו,תזהרו,תזהרו לפני שאתם שופטים מישו....אם יש משו שמפריע לכם בחברות עם בני אדם שסביבכם תדברו על זה ברגישות ובזהירות ולא ממקום קובע או מתנשא.

99 אחוז מהבעיות היום נגרמות מחוסר תקשורת בין בני אדם!!!(גשם וטל אולי עניתי לך בזה על השאלה...אני חושבת שמה שנכון זה רק שיחה ישירה...)

בהצלחה לכווולם!!

 שכשאני מרגישה שהיא מתייחס לחברות אחרות שלנו הרבה יותר ממני אני מקנה זה תלות?

אני רק מרגישה כך לגביה!!

אבל עדיין מותר לך להעליב ולדבר איתה על זה

את יודעת שישנן שיטות טיפול לזה?

אחת הטובות שבהן זה מח אחד. עוד אחת זו TAT. ויש גם דימיון מודרך.

הן שיטות שעובדות על יציאות מטראומות.

חבל "להיתקע" כל החיים, יש לך זוגיות לבנות ובית להקים בעז"ה...

בהצלחה רבה חמודה!

יענה לך!!!!!!!!

יש לי תשובה בשבילך.

שתפתור את בעיותייך!

יש לי גם מיקרה ש בושות לפתוח אותו כאן. אבל מפני שאת צריכה עזרה אני יספר לך.

פני אלי באישי או במסרים!

אאוטינג! אני אישית שאלתי את עצמי את השאלה הזאת כל-כך הרבה פעמים בתקופה האחרונה (תקופה שנמשכת כבר למעלה משנה ) הייתה לי חברה ממש טובה שהרגשתי שהקשר איתה מוסיף ותורם לי ושהקשר הדדי ביותר.

אבל במשך הזמן גם הרגשתי שמצד שני יש בקשר הזה משהו שאיבד פרופורציה,הרסני כמעט.

בימים שהיא לא הייתה מגיעה לבית ספר- זה היה מבחינתי יום מבאס ביותר.

 רציתי לדבר איתה הרבה יותר מעם חברות אחרות,גם כשלא באמת היה לי משהו שרציתי לומר.

הדעה שלה הייתה חשובה לי מאוד ודברים שהיא עשתה לא כמו שרציתי/קיוויתי היו מאכזבים אותי יותר מאשר אם הדבר היה קורה עם חברה אחרת.

אחרי תקופה של כשנה בערך וקשר אינטנסיבי מאוד ובמהלך החופש הגדול שפחות יצא לנו להתראות..הרגשתי שכל הרגשות המנופחים האלו כאילו התנפצו וחזרו לפרופורציות הנכונות וחזרתי להסתכל על החברות שלנו בצורה רגילה.

למדתי לומר לא בצורה ברורה כשמשהו לא היה נראה לי והפסקתי להרגיש את הצורך הבוער הזה בקשר.

בימים שהיא לא הייתה מגיעה לבית ספר קרה לא פעם שגיליתי את זה רק לקראת סוף היום ככה..(דבר שאז לא היה קורה כי היא בערך הייתה הראשונה שחיפשתי לפגוש בבוקר) והיום אני חושבת שהקשר שלנו בריא לגמרי ומצחיק אותי לחשוב על התלות הגדולה שהייתה.

הבעיה שלי הייתה שבמקום לצמוח מהמקום הזה של ההתגברות על התלות,רק החלפתי את התלות בחברה אחרת.

מי שלא הרגיש את זה אף פעם אולי לא יבין,אבל כנראה שבמקום להתמודד עם הצורך בלהתגבר על התלותיות הזו רק החלפתי את החברה בה נתליתי.

הקשר עם החברה השנייה היה אפילו יותר עמוק ,יותר מקיף. גם הוא נמשך בצורה אינטנסיבית כמה חודשים.

גם בו היו לי אותן הרגשות וגם הוא היה הדדי לגמרי ( אני זוכרת עוד אפילו שכשעוד הייתי תלותית בחברה הראשונה שמתי לב שהחברה השנייה שלי קצת תלותית כלפיי וניסיתי להפסיק את זה אבל בסוף נשאבתי לזה ונוצר לנו קשר של תלות הדדית חזקה). היינו מדברות כל יום שעות,כשקיבלתי סמס רציתי שזו תהיה היא ,גם כשהייתי עם חברות אחרות הכי רציתי להיות איתה, ולפעמים אפילו הרגשתי שחברות שלי מרגישות את זה,אבל זה לא מספיק הפריע לי כדי להפסיק.

(אה וגם מצאתי את עצמי מדי פעם מסתכלת לה בפרופיל בפייסבוק,מחפשת בעיניים לראות עם איזה חברות היא מדברת וכדו'..)

חשוב לי להדגיש שב"ה יש לי הרבה מאוד חברות עם קשרים טובים ובריאים,והתלות לא נבעה ממקום של צורך בחברה טובה שתהווה לי מקור חברתי אלא כנראה היה בהן משהו רגשי עמוק יותר ככה שדווקא איתן נוצרה לי תלות.

גם כשהן לא היו מגיעות לבית ספר נהנתי עם חברות שלי ולא באמת הייתי צריכה אותן איתי,אבל הרגש נותן תחושות אחרות..

מה קרה עם החברה השנייה?

אני חושבת שהסיום של שני המקרים דיי דומה.

הבנתי שהקשר דורש ממני בצורה הנוכחית שלו יותר מדי כוחות ומאמצים שצריכים להיות מופנים למקומות אחרים.

ושהיא חברה שלי בדיוק כמו כל האחרות (זה נשמע פשוט אבל לקח לי לא מעט זמן להפנים את זה)

ועכשיו אני בעבודה על ללמוד מהתלות הזאת איך לנתב את הרגשות נכון כדי לא לבנות ח"ו עוד קשרים לא בריאים.

כתבתי ארוך ממש כי אני אישית חיפשתי על זה כ"כ הרבה חומר ורציתי לשמוע על זה עוד וגם כשהבנתי שהקשר שלי תלותי התקשיתי לנתק אותו ,כי ההבנה השכלית לבדה לא תמיד מספיקה,והשלב הכי קשה זה אחרי שהבנת-ליישם בפועל ולחתור לניתוק/הבראת הקשר.

אם את לא מכירה-ממליצה לך לקרוא בחברים מקשיבים (קשרים תלותיים בין אנשים ועוד מאמר של אודליה מימון נראה לי..)

מקווה שעזרתי,ואם יש לך עוד שאלות- בשמחה !

בהצלחה רבה (:

הנה הקישור שהתכוונת-http://www.makshivim.org.il/show.asp?id=39239

הדבר הכי חשוב זה אחרי שאת יוצאת מזה לדעת להמשיך בדרך הנכונה!

בהצלחחה!

אני לא יודעת בשבילי זה די ברור שאני רוצה להיות אם החברה הכי טובה שלי ואם היא לא מגיעה אני מבואסת..

לדעתי זה לא תלות זו פשוט חברות טובה...

שאלת משהו ממש נכון שגם אני תהיתי לי..וגם לי לקח קצת זמן להחליט שבמקרה שלי זאת בכל זאת תלות ולא סתם חברות עמוקה.

אני חושבת שרק את יכולה לענות על השאלה אם זו תלות או לא.

אני יודעת שאצלי זה עבר את רמת החברות הטובה והתפתח לתלות..אבל ברור שבאמת כשיש חברה טובה היא תהיה 

חסרה כשלא תגיע ויצא לחשוב ולדבר עליה.

מה שחשוב זה המדד,אני יודעת מאצלי שהיא הייתה הרבה יותר חסרה לי מבנות אחרות - ויש לי חברות טובות ממש שברור

שהן חסרות לי,אבל פה זה היה אחרת,היא הייתה חסרה יותר מהרגיל,יותר מחברות ממש טובות שלי אחרות.

גם כמות הפעמים שהתעסקתי עם החברות הזאת במחשבות הייתה גדולה מהממוצע..

אני חושבת שהגבול בין חברות טובה ותלות הוא מאוד עדין,ובאמת צריך לדעת לשים את האצבע מתי הוא עבר את המינון הרצוי..

כל עוד יש לך חברה טובה שכיף לך איתה,אתן רק תורמות אחת לשנייה ואת לא מרגישה שמשהו בקשר שונה..או מוגזם..

אין שום בעיה! ב"ה זכית בקשר טוב ועמוק (:

ואם כל דבר שהיא אומרת את ישר מסכימה איתה

זה יכול להיות תלות משתי הצדדים כל אחת והרמה שלה 

אם החברות בינכם טובה יש הרגשה שאתן מקדמות אחת את השניה (לא נכנסים לחברות בגלל זה אבל עדיין)

יש הרגשה שאת יכולה להגיד לה הכל בערך בלי שהיא תבקר אותך 

יש אמון שהיא לא משחררת סודות החוצה וכאלה...

ככה זה אצלי(חברה מושלמת!! אבל אין לי מושג איך זה אצל אחרים...)

אני קצת תלותית לחברה שלי והיא גם עלי אבל בסך הכל אנחנו נהנות יחד אז זה לא נורא..

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות