ב"ה

אין לקחת את מכתב הרב ולהפכו על יוצרו.

הוא כותב דברים ברורים:

פאה ארוכה אינה בגדר הצניעות הנדרשת מבת ישראל. נקודה.

יש לזכור שאותו רב עלה לכותרות לפני כמה חודשים ע"ז ששכר צלמת שתסתובב ברחובות הכפר ותצלם כל אישה שיוצאת אפילו לזרוק פח במטפחת.

אין הזמן לקטרג, אבל לפעמים בנותי הקטנות חוזרות מבית הספר ואומרים מה קרא למורה פלונית שהגיע אם חצאית שסועה?

החינוך מתחיל בדוגמה אישית.

ומה שכתוב בתגובות במה שהבאת, הוא פשוט בורות ואי ידיע, "כל ההיתר החל מאישה אחת בחו"ל", ההיפך הוא הנכון, אישה ירושלמית שגרה במעוז של נטורי קרטא שאלה ביחידות לאחר שהרבי קבע שבחוץ צריך ללכת אם פאה, שאלה אם היא יכולה למרות זאת להמשיך ללכת אם מטפחת כמנהג המקום.

וכן באחת התגובות כתוב שהרב וולפא הוא המתנגד הראשי לפאות? אולי זה דבר חדש לאחר הצטרפותו לבית היהודי?

כך שאין בזה ידיעה סנצציונית, צריך ללכת אם פאה, אבל אם פאה צנועה.

כמו כן, היה מטיב הרב אם היה מתענין גם באורך ובהצמדת השמלאות שלובשות חלק מהכפ"חיות (אין ברצוני כלל להכליל, אבל דבר ידוע אינו צריך הוכחות). אבל הס לי מלהתערב בעבודתו, במיוחד לאחר מה שקרא לי בחתונת הבת בכפר.

אני לא זכרתי מתי בדיוק מברכים את הבת לפני החופה, היה נראה לי שזה בזמן שקוראים לפניה את התנאים, ובגלל שהיה לו חתונה אחרת בכ"ח ב' הוא הגיע באיחור ודילג על הקראת התנאים לפני הכלה ואז שאלתי מה לא קוראים את התנאים? והוא ענה לי אני לא מתערב בעבודתך אל תתרעב בעבודתי, הייתי המום ואז פירטתי, מתי אני מברך את הבת שלי? והוא ענה, כל הזמן, בבוקר בערב וגם בצהריים !!! את השפכטעל כבר קיבלתי לכן אני נמנע מלהתערב בעבודתו !

כל הנקודה שהפאה דומה לשער אשה היא שזה יסתיר את השערות האמיתיות שיוצאות.

הבעיה העיקרית של הפאות הארוכות שהן פזורות

הרב כתב בפירוש שהפיאות הארוכות אינן נחשבות לכיסוי ראש כלל!

לא שהן כיסוי ראש לא צנוע, או שרק אינן צנועות.

והמכתב מדבר בשם עצמו:

"פאות ארוכות והפזורות ועל אחת כמה וכמה

כשהן עשויות משיער טבעי שמטרתן להידמות

לשיער אישה, אין בהן ההיתר של כיסוי ראש על-ידי פאה"

לפני הרבה שנים ניסחו בבית דין רבני חב"ד (בעזרת הרבניות שלהם) תקנון צניעות מפורט מאוד שלא מבדיל בין רווקות לנשואות.

כולל אורך, רוחב, צבע, איפור, תכשיטים, אביזרים, שיער/פאה, ביגוד לסוגיו וכו' וכו', וכל נערה שנרשמת לתיכון חב"ד צריכה לחתום על התקנון.

בכל בית ספר ותיכון חב"די מקפידים לאכוף את התקנון הנ"ל גם אם זה מגיע למלחמות עולם עם התלמידות. וזה אני יודעת גם מהצד שלי כתלמידה וגם מצד הצוות. וכמו בכל חברה בעם ישראל, בעיות הצניעות והפריצות לצערינו גדלה וההתמודדות קשה לבנות שחשופות לעולם ולא סגורות בבועה כמו בנות בית יעקב (שהרבי ביקש שבנות חב"ד ילמדו מהן צניעות, אגב). והכי קשה ומוזר זה לראות בנות שרמת הצניעות שלהן ממש ירודה אבל על חת"ת ותפילות הן לא יוותרו ואז הצוות החינוכי משתגע מה לעשות עם בנות כאלו.

הרב אשכנזי ידוע בחב"ד כרב שמתבטא בקיצוניות ובנושאי צניעות הרבנית שלו עושה הרבה רעש, בצדק, אבל לא בטוח שבחכמה...

הרב אשכנזי גם גרם ל"סערה" כשהוא הודיע או בשמו הודיעו שבכפ"ח תסתובב צלמת שתתעד נשים ובנות לא צנועות. היה חלף נגמר.

אם הרבי קבע וביקש כבקשה נפשית שנשים תלכנה בפאה גם אם היא נראית כשיער טבעי, כמובן בכללי הצניעות, זו תהיה המציאות גם אם היא כרוכה במסירות נפש אישית ולא משנה כמה הפאה יכולה להוציא אישה מדעתה..........

אז לצערינו יש בנות ונשים שלא שומרות על כללי הצניעות והלוואי והמצב ישתנה. להוריד את הפאה אף אחת לא תוריד. אין מצב.

לעשות מזה עכשיו כלי לניגוח בדמגוגיה זולה = 

אשתו^^

עד עכשיו קראתי ולמדתי ועסקתי והוסבר לי מפי רבים וטובים מבני חב"ד,

שאין שום איסור לפאה להראות כמו שיער אמיתי, והם אף הביאו לי מקורות מצויינים על כך

ולכן אני מנסה להבין (איפה ראית כאן "כלי לניגוח"??) מדוע הרב אשכנזי, שלמרות הביקורת המרומזת והמעט חצופה הוא ודאי דמות הלכתית מרכזית בחב"ד, פוסק שפאה ארוכה, שלדעתו התורנית לא עומדת בכללי הצניעות, חדלה הלכתית מלהחשב ככיסוי ראש.

זה הכל.

ב"ה

האיסור המקורי הוא שאישה תסתובב בגילוי ראש.

הלכתית גרידה אין הבדל אם האישה הנשואה תכסה את ראשה אם מטפחת, אם פאה סינטיטית או טבעית ולא משנה גודלה או אם סיר הפוך על ראשה, העיקר ששערה לא יהיה גלוי.

אז אין איסור מבחינה זו לכסות את השיער אם פאה טבעית ארוכה, אפילו אם היא עשויה משערה עצמה ולא של חברתה או של איזה הודית ממנזר בקטמנדו (יש אולי חשש של ע"ז ועל כך הספר של הרב וולפא שכיחת הפאה).

באותו מידה, ניתן להגיד שמבחינת צניעות עדיף לאישה ללכת אם מכנסיים לא צמודות מללכת אם מיני או שסוע. אבל אף רב לא יגיד את זה בראש גלי, אבל אם ישאל ע"י אישה באופן פרטני לדעתי בוודאי שזו תהיה התשובה.

בנוסף יש עוד ענין שלא למשוך תשומת לב, לא ללבוש אדום וכו', והפיאות הארוכות בשיער פזור, נכנסים לקטגוריה זו וע"כ המכתב של הרב ובצדק כתב שפאות אלו אינם יכולים לשמש ככיסוי ראש כי אין קטגור נעשה סנגור, לא בגלל שהוא לא מכסה את השיער. גם מטפחת יכולה לשמש ככיסוי ראש בתנאי, וזה בעצם מה שאמר הרבי,  יש חשש במטפחת שאישה שתפגש אם מישהוא חשוב, לא בשטיבלעך במאה שערים במשכן נשיא ארה"ב ותתבייש ותזייז במעט את המטפחת.

לפני כמה שנים השליח באנגליה הוזמן בפני מלכת אנגליה והיה צריך אומץ רב מאוד להשאיר את היד של הלמכה באוויר מול כל התקשורת, לא כולם יכולים לעמוד בניסיון.

שוב אינני רוצה להכתיב לרב אשכנזי מה לפסוק, אבל אינני בטוח שאם בעלת תשובה טריה תשאל אותו: "יש לי רק פאה אחת ארוכה שבעלי קנה לי במתנה ליום הולדת, עד שאני הלך לפאנית לקצץ אותה ושבעלי לא יפגע, לא ללכת איתה?"

יש כאן כמה גורמים, מוכנות לכסות את הראש, פגיע בבעל. אז יש אישה שמיד תציית לרב ואחרת שיהיה לה קשה.

בכל מקרא אין לפרש איסור זה של פאה ארוכה כשינוי המדיניות בחב"ד שפאה עדיפה על מטפחת.

תודה!

ב"ה

ב. הצעת לבחור ניק ואני הצעתי מה לבחור בקשר לדיון.

ב"ה

כנראה שהידיעה המרעישה אינה מענינת אך ורק מי שבד"כ נגד חבישת פאה.

באתרים החבדיים אין שום הזכור למכתב.

בווינט, כנראה שברדוגו ונחשוני צריכים רייטינג.

אמנון יצחק עוד לא התאושש מהבחירות ואינו מעונין לעורר דובים ישנים.

אבל מה שהוא מענין אותי להבין, למה הציבור שטרם דתי רואה בכיסוי השיער כדיכוי האישה???

יש תפיסה מעוותת של היהודות ושל יופיה וזה צריך להדאיג יותר מאורך או סוג הפאה, לדעתי !!!!

ב"ה

המכתב עשה ועושה  עדים בכל העולם

עשיתי עם אשתי שיחה  עמוקה בנושא

קראנו יחד את המכתב

וקיבלנו על עצמינו  להתחזק

יש להעיר כי אשתי מאז החתונה הקפידה

בקנאות על לבישת פיאה והיא צדיקה אמיתית

היום הלכנו יחד לחנות וקנינו אביזרים מתאימים

לעיצוב הפיאה הקצרה

והיא כבר לבשה אותה

כעת  אנו מחכים למכתב הבא שיסביר לנו שצריך

להתפלל  שחרית בעלות השחר על פי השולחן ערוך

שעליו הרבי אמר להקפיד בהידור בשיחות נא-נב

ב"ה

... קטנה יכולה להפוך עולמות.

ביו"ד שבט התוועד אצלינו, הרב דרוקמן שי', רבה של קרית מוצקין, ולמרות שניסו לכווין את ההתועדות לכיוון הבחירות שנערכו למחרת, בחנו התליח לברוח עד כמה שאפשר מהנושא הבוער.

בין הדברים שדובר בהתועדות, עד כמה שזה נשמע ברור והגיוני וחיוני, הוא ההקפדה על קרית שמע בזמנה, וכדי להמחיש את החשיבות של הדבר השווא למי שאינו מניח תפילין, זה מצות עשה וזה מצות עשה.

וזה בדיוק השיחה של הרבי על פרשת עקב, ששם רש"י מסביר שזה המצות שאנשים דורכים בעקבותיהם.

לא שאנ"ש ונשותיהם אינם רוצים לקיים מצות בהידור, אלה שהמים רבים של המבול מסתירים על הנשמה ולפעמים צריך להזכיר לציבור את ה"נשכחות".

יש על כך ווארט שאני מאוד אוהב:

הקב"ה זוכר כל הנשכחות, אם הבן אדם, שוכח מהמצוות שהוא קיים ולא מתהדר בהם, אז הקב"ה זוכר את הנשכחות.

ולעומת זה אם הבן אדם אינו זוכר, שוכח את עונותיו ואינו פןעל לתקנם, אז הקב"ה זוכר את הנשכחות.

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.