הבוקר גיליתי אצל בעלי בטלפון סרטון פור**.
אני בהלם.
רציתי לא להראות לו שאני יודעת. אבל הסערה בתוכי.. לא אמרתי כלום... חוץ מכשהבן שלי התלונן בבוקר על משהו אז אמרתי: "כן תשתדלי בשביל כולם ובסוף כל אחד יעשה מה שבא לו".. נראה לי שהוא הבין. כי אתמול היינו במצב רוח סבבה לגמרי והיום לא דיברנו.. בלי לדבר על כלום.
לא יכולתי. קשה לי.
המצב האינטימי שלנו לא משהו.. אני שנתיים כמעט אחרי קרע עמוק בלידה ויש לי כאבים בזמן היחסים. זה דורש הרבה מאמץ סביב המצווה- כלומר, אני צריכה לעשות עם איזשהו אביזר לפני כן כדי שיפחת הכאב, ואז צריך מלא שמן, והכנה ונשימות.. וכרית מתחת, וכו'.. וזה הופך את זה למסורבל ומעצבן וקשה ולא נעים.
מה שמוסיף זה שהקטנה שלנו מתעוררת הרבה בלילה וזה גורם לנו לעשות את זה בפחד מסוים שתכף היא תתעורר- וזה קרה לנו המון.
הוא אמר לי שקשה לו, שהוא ממש רוצה וצריך את זה.. ואני, גם בתחילת ההיריון, עם בחילות וכו', וכאבים/רגישות בחזה עקב תחילת ההיריון... רצינו במוצ"ש אבל לא יצא כי אחותו הגיע ועד שהיא הלכה זה היה מאוחר ואז כבר לא ניסינו כי בטח תכף הילדה תתעורר. ואתמול רצינו, אבל פתאום נתפס לו השריר בכתף וגם היינו עייפים מאוד.
והבוקר.. ראיתי את זה אצלו.
ואני בהלם ולא בהלם.
כי כמה בנאדם יכול. ומצד שני, סליחה?! אם אין את המצווה אז מותר פו*** ?
לא יודעת, מבולבלת במחשבות שלי..
גם מאשימה את עצמי.. שדחקתי אותו יותר מידי..
בקיצור, לא יודעת מה להגיד לו והאם בכלל.
ואיך להתנהג.
ואיך להרגיע את הסערה שבתוכי.
עוקבת מהניק הרגיל שלי ,תודה לעונות