נשואים פלוסישבנו כמה שכנות ודנו..מעניין אותי מה דעתכם..
האם כל אישה צריכה לחשוב שבעלה מושלם?
כלומר, אם אישה חושבת שבעלה לא הכי מהמם בעולם
או לא הכי חכם או לא יודעת מה..
זה אומר?..
האם כדי להיות אישה "לפי הספר" צריך לא להכיר במציאות?
ברור שאם אוהבים באמת המינוס לא מפריע.
אבל אם שואלים אישה אם בעלה הכי חתיך בעולם לדוג'
והיא עונה לא. יש בזה בעיה?
ו..אל תתקיפו..זאת לא דעתי.
כל היתרונות
אין אף אחד מושלם ומן הסתם גם הבעל רואה חסרונות באשתו למרות שהוא אוהב אותה הכי בעולם..
ולדעתי זה כל היופי בזוגיות
אבל צריך להיות מציאותיים ולדעת להבדיל בין שאיפה לבין תהליך.
המצב המושלם הוא שיש כל כך הרבה אהבה בין בני הזוג שהם פשוט לא רואים את המגרעות אחד של השני
וכל אחד נראה לשני מושלם, כמו שזה כל כך מצוי שהילד נראה להורים שלו מושלם, לא משנה כמה בעיות
הוא עושה בבית ספר. זה הכוח של האהבה. ויש בזה משהו אמיתי.
כי באמת המגרעות שלנו הם רק משימות שה' נתן לנו כדי לתקן, זה לא באמת אנחנו.
ואני לא מדבר על יופי, כי אשה שבעלה לא יפה בעיניה זה לא מגרעה של הבעל, אלא תחושה סובייקטיבית של האשה
אבל גם את זה אהבה גדולה יכולה "להעלים". גם חוסר בחכמה זה לא מגרעה, לכל אחד יש את הכשרונות שהוא צריך בשביל לקיים את תפקידו בעולם.
אבל כל זה ברמת השאיפה. ומציאות כזאת תיתכן. בכולנו יש כח לאהוב, ולהיות נאהב בכמות אינסופית.
וזאת עבודה, ויש בזה אינסוף מדרגות, כמו שהאהבה היא אינסופית.
בנתיים, צריך לדעת לא לשים דגש על החסרונות, ולמצוא בשני את הטוב, ולמצוא בגבר את הגבריות שלו ולמצוא באשה את הנשיות שלה, וככה האהבה גדלה.
w.w.m.nאף פעם לא כתבתי כאן משהו.. אני רק קוראת מידי פעם. אבל הפעם העלת נושא שאני חושבת עליו הרבה..
אני נשואה 3 שנים (מאושרות ב"ה..).
יצאתי עם איזה 15 בחורים ש90 אחוז מהם לא מצאו חן בעיני חיצונית.
כשנפגשתי עם בעלי הוא היה נראה לי "בסדר", והחלטתי להתחתן איתו כי מבחינת אישיות הוא היה מה שחיפשתי (או לפחות כמעט
).
עד היום אני ממש לא חושבת שהוא בחור חתיך או משו כזה, והוא ממש לא נראה כמו הבעל שתמיד דימיינתי לעצמי. לפעמים אני תוהה לעצמי אם כל הנשים ממש אוהבות איך שהבעל שלהם נראה...
לא התחתנתי כי הייתי "מאוהבת", אבל אני גם לא טיפוס כזה.. פשוט היה לי טוב איתו והייתה לי תחושה פנימית שהוא יהיה הבעל הכי טוב בשבילי (וצדקתי 
ב"ה)..
יש לי רגעים קטנים כאלה מידי פעם שאני אומרת לעצמי- אולי הייתי יכולה להתחתן עם משהו קצת יותר חתיך?! ואז אני מנתקת את עצמי מכל הדימיונות שיש לי ואומרת לעצמי שוב ושוב שהכי חשוב בעולם זה שיש לי בעל מפרגן, מפנק, דואג ורגיש לכל דבר שאני צריכה.. באמת אין דברים כאלו..
אז זאת נק' שלפעמים צובטת לי בלב.. אבל ב"ה אני נשואה ומאושרת וכן, גם מאוהבת!
ברור שאני לא מושלם וגם אשתי לא מושלמת.
אז מדוע התחתנו?
בגלל שיש לנו מכנים משותפים
לא בגלל מושלמות זאת או אחרת........
ואין עלינו עכשיו לחנך את הבן זוג
אלא לתת לו הרבה שנוכל להשלים לו את החסר
וברור שלעולם לא נשלים לו את החסר....
אחנו צריכים להביט על המעלות ולחיות עם החסרונות....
להיות מציאותיים ולהכיר בחסרונות של הבעל/האישה, אבל כלפי חוץ - הוא/היא מושלמים.
יכול להיות שאחשוב בליבי שבעלי הוא לא מלך היופי (אגב - הוא כן! ), אבל אם ישאלו אותי אם הוא האדם הכי יפה בעולם - אגיד שכן.
שימו לב - אני לא מדברת פה על שאלות שמטרתן להשיג מידע רלוונטי לעניין מסוים, לדוג': אם שואלים אישה אם בעלה מסודר (כי רוצים להציע לו עבודה כלשהי שחייבים להיות בה הכי מתוקתקים ומאורגנים שאפשר), והוא לא כזה - כדאי שתספר שזה הצד החלש שלו (או משהו בסגנון... לא חובה באותם המילים ותדגיש כמובן את הדברים הטובים שבו!!!).
סתם ככה - ברור שחובה לפרגן (אלא אם כן זה ממש מופרך, לדוג': אישה שמשוויצה לפני חברותיה שבעלה שרירי, בעוד שהוא בקושי 50 ק"ג ושרוך... שלא יישמע שאני חלילה מזלזלת בכאלה! ).
א. החברות לא אמורות לדעת מה החסרונות של בעלי (שיתעסקו עם הבעלים שלהן )
ב. בשביל מה להתרגל לרכילות וללשון הרע? בואו נתרגל לדבר רק טוב!
ג. אם נתעסק בחסרונות - זה מה שיימלא את ראשנו וישפיע על יחסנו לבן זוגנו => "סור מרע"
ד. דיבור בשבחיו של הבן-זוג (גם אם הוא לא הכי מדויק שיש) - מגביר הערצה שלנו אליו והתמקדות בטוב שבו => "עשה טוב"
ברור שאני לעצמי - מודעת לחסרונות של בעלי, אבל האהבה שלי אליו והתמקדות שלי בטוב שבו - מתגברים (ובגדול) על השלילי...
שהוא צריך להיות ה-גבר המושלם בשבילי.
לא כל אחד נשוי מציעים לו לדגמן בקסטרו- זה אומר שהוא לא מושלם?
לא.
לי הספיק שהוא יהיה עם עיניים כחולות, ונאה בעייני, והוא עומד בזה.
לא כל אחד מקבל 800 בפסיכו- אז מי שתתחתן עם מישהו שקיבל פחות זה לא מושלם?
לא.
לי הספיק שיהיה לו מעל 750 וב"ה יש לו. ויש כאלה שזה בכלל לא משנה להם.
וכו'.
בקיצר-
הוא צריך להיות הכי מושלם בשביל האישה.
בעלי רגיש במידה הכי מושלמת בשבילי. יש שיגידו שהוא קיטשי ויש שיגידו שהוא לא, אבל בשבילי זה המינון הכי נכון.
כנ"ל לגבי שאר התכונות..
אז כן, בעלי מושלם (בשבילי, וזה מה שחשוב).
אוהבת את אבאכך שאם ישאלו אותה האם בעלך חכם והיא תענה לא,
הלא הזה יהיה ממקום מציאותי אומנם,
אך שמח באשר הוא נמצא.
אני חושבת שגם אם אדם יודע שיש בבן זוגו דברע=ים לא הכי מושלמים. מכיר בהם.
אבל חי איתם בשמחה ואוהב את מי שיש לו את המינוס הזה..
זה לא כ"כ גרוע.
אני טועה?
(מקווה שהבנתי נכון אותך)
~א.לוברגע שאוהבים מישהו שיש בו משהו שכביכול "חסר" בתחום מסוים- זה כבר לא נראה כחסרון!
ישנם כישורים שהקב"ה הטביע בכל אחד ואחד
כך שייתכן שלא כולם מוטבעים בצד השני,
ואם ישאלוני האם הם כולם מוטבעים בבעלי- אגיד שלא. כי כך המצב
אבל זה לא אומר שמבחינתי זה חסרון, כי אני שלמה עם המציאות הזו ושמחה בה.
אבל הוא הכי מושלם בשבילי 
הבן/בת זוג משקפים לנו את עצמנו, אם יש חיסרון בו כנראה שלי יש גם חיסרון שאני צריך לתקן ולכן ה' שולח לי איתותים על ידי האדם הקרוב אלי ביותר.
ומבחינה חיצונית לפעמים לוקח זמן להתרגל לבן אדם אבל אם יש אהבה על זה אומר הכתוב "על כל פשעים תכסה אהבה" ואומרים המפרשים "מה מים מכסים ערוותו של ים כך אהבה מכסה על הפשעים"
כלומר יש כאן כח מאוד חזק של התעלות מעל לקשיים,
ואם הקושי לא עובר אז אולי צריך להשקיע באהבה...
במפעל כל חפץ מושלם נארז ונשלח כך גם בחיים כל אדם מושלם נארז(בתכריכים) ונשלח לעולם שכולו טוב אז אל נצפה שהבן/בת זוג שלנו יהיו מושלמים...
בעזהי"ת.
אני יודעת ומכירה בחסרונות שלו, בתחומים שהוא פחות טוב בהם. אני לא מתעלמת מזה.
ועדיין, הוא הכי שפיץ בשבילי. הכי מכיל אותי, הכי עושה לי טוב בנשמה. זה אפילו דברים שאני לא יודעת להגדיר אותם במילים, אבל כ"כ נמצאים במרחב בינינו.
באמת זו גישה מאוד מאוד יפה...
לדעתי זו הגישה בה אמורים לבא...
לא להתעלם ולהעריך שאם זה בעלך כנראה שהוא הכי טוב בשבילך...
שהחסרונות של בעלך הם הכי מושלמים לך-
שלא היית מצליחה להתמודד עם חסרונות אחרים
שהחסרונות האלו הכי בונים אותך בהתמודדות איתו\מולו עליהם
כן!
בעלי מושלם!
מושלם בהכרת העובדה- ובזה שהוא מלמד אותי את זה כל הזמן-
שאנשים הם בני אדם, ומותר להם להיות לא מושלמים...
יש לבעלי גם אי אלו ייתרונות... שלא יובן אחרת 
הוא הכי מושלם בלאהוב אותי
הכי מושלם בלבנות ביחד את הבית שלנו
הכי מושלם בלהיות אבא של הילד שלנו
הכי מושלם בלהיות הוא בעצמו -ולממש את הכישרונות והרצונות שלו בחיים
בשבע ברכות מברכים את הזוג "שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם".
בברכה זו מברכים את הזוג שיחיו כמו בגן עדן: כמו שבגן עדן היה איש אחד בלבד ואישה אחת בלבד, ולא היה למי להשוות, כך גם מברכים את הזוג- שבשבילו לא תהיה קיימת שום אישה מלבד אישתו, ושבשבילה לא יהיה קיים שום גבר מבלבד בעלה.
לדעתי צריך לשאוף לראות רק בעלך, ולראות אותו מושלם בהכל (כי פשוט אין אף אחד אחר בעולם, הרי אתם בגן עדן!)
אני באמת שואלת.
ואם יושבת שם מישהי שיש לה קושי עם בעלה? (לא דווקא לגבי המושלמות.)
צריך להיזהר מאוד מ"שיחות גינה". בעיקר בנושאים זוגיים. בשיחות האלה כל אחת מרגישה שהיא יכולה "לרכל" על בעלה- "מלכלך את הבית בבוץ", "לא קם הבוקר לתפילה ולא עזר לי עם הילדים" וכדו'. זה גם מוציא שם רע לבעלים (אפילו שזה נאמר בצחוק) וגם עלול לגרום להשוואות.
[נישואי נפלאים ומאושרים ב"ה, אבל אף פעם אי אפשר לדעת מה קורה אצל השותפות לשיחה]
סליחה שנפלתי עלייך, אבל באמת צריך להיות זהירים בשיחות גינה האלה. כמו בכל דבר שמוציאים מהפה.
ללא קשר- פעם חברה אמרה לי- ששיחות גינה הן- שיחות בגובה הדשא...........
אבל אני לא אוהבת מושלמים! קשה לחיות איתם.
בעלי לא מושלם (למרות שהמגרעות שלו כ"כ קטנות, כמעט אפסיות אל מול המעלות
)
אבל אני לא שוכחת לשניה אחת כמה שאני לא מושלמת,
ובעצם- אני לא מושלמת והוא לא מושלם-אבל יחד אנו משלימים זה את זה..
|אני לא חושבת שקיימים אנשים מושלמים.. כי את המושלמים הקב"ה שומר לידו...|
ולגבי עניין המראה (זוגית נכון?), תמיד התחושות האלה יכולות לרדוף אותך,
וכל אישה, גם אם היא התחתנה עם הבחור הכי חתיך בעולם,
בזמנים מסויימים (בדרך כלל כשכועסים) הוא יכול להראות לה 'לא כ"כ חתיך' (בלשון עדינה..)
אני באמת חושבת שכאשר חושבים על אדם דברים טובים, רואים בו את הטוב והיופי -החתיכות..(הפינימי משפיע על החיצוני..)
אבל זו באמת העבודה שלנו בעולם הזה.. ויצר הרע והספקות (עמלק..) לא יעזבו אותנו לרגע..
בעזרת ד' נעמוד באתגר..
בייחוד כשיש לנו כאלה בעלים מושלמים 
הוא בן אדם מקסים. באמת. ואנחנו בתקופה כלכך מוצפת..
אתמול בערב הוא היה לחוץ ממשהו וזרק משהו לעבר הבן שלי וזה פגע בו בפנים. שניהם כלכך נבהלו וזאת פשוט הייתה סיטואציה כלכך עצובה. אני רק בוכה מאז...
אני מרגישה ששנינו לא מצליחים להשתלט על הסיטואציה כמו שצריך ולא משנה כמה אני מנסה לבוא לכיוונו בסוף הוא פשוט מתפרץ וזה יוצא לו. הוא מרגיש מאוד רע עם עצמו ולא מאשים או מצדיק שום דבר... אני דואגת לו. אני חוששת שהוא בדיכאון או משהו כזה. הוא מתבייש ללכת לטיפול ואני כלכך מתביישת שמישהו ידע מה קורה בבית שגם אני לא מצליחה להוציא את זה...
אמאגיבורהעד שתקבעו טיפול רגיל בין בקופ"ח ובין בפרטי.
זה יכול להיות טיפול ראשוני עד שתתארגנו על עצמכם.
שירגיש שהוא לא לבד.
נשמע שאת מאוד תומכת בו, קשובה לו, הוא זכה.
גם את כנראה זקוקה לעצה מיקצועית איך להתמודד.
הוא עבר איזה משבר אישי לאחרונה? משהו שיכול לגרום לדיכאון?
דברו שניכם על חשיבות השליטה העצמית.
בלי הלקאה, בלי ייסורי אשם, בלי לשנוא את מה שהיה.
כי הנטייה להתפרצות היא חלק ממנו, ואם הוא ישנא את הנטייה הזאת ואת החלק הזה בעצמו, במצב דחק היא תתעורר וביתר עוצמה.
בעיניי חשוב שהוא יבטא גם מה המחשבה מאחורי ההתפרצות:
אולי היא "אני כל כך לבד בעולם הזה, בא לי לברוח מכל המחויבויות ותחומי האחריות שלי"
או שהיא אומרת "אני לחוץ כל כך, לא יכול לשאת עוד מיליגרם של לחץ"
או "אין לי כוח להשקיע בחיים ולכן מה שעולה בי מוציא החוצה"
חשוב שתדברו ביניכם לעומק. תנסו להבין את העולם הפנימי שלו.
וכמובן- ליצור לילד חוויה טובה עם אבא. חווייה בונה ביטחון.
אם הילד בר דעת ממש לדבר אתו על שליטה עצמית ולהגיד לו שהוא מבטיח לשלוט בעצמו.
לא רק לטייח, אלא גם לתת מרפא לשריטה שנוצרה.
הסיטואציה לא ברורה לגמרי.
קורה שיש לחצים ועצבים בחיים.
מה זה אומר זרק?
זרק כדור? זרק מלחיה? כדור שלג? זרק מילה?
את לא צריכה להשתלט על הסיטואציה..
את לא אשת מקצוע ואת לא צריכה לאבחן אותו לדכאון.
לדכאון יש תסמינים כללים ותסמינים אישיים.
אתן דוגמא:
אני אוהב מאוד ללמוד תורה.
אבל, יש אנשים שאומרים שכשאני לומד חומר מסויים זה אומר שאני לא בסדר.
בפועל, כשדיברתי עם רופא המשפחה על זה הוא אמר לי שזה לא סימן, להיפף זה סימן שאני בריא.
לכן מאוד חשוב להאציל במקרה הזה את הסמכות של ההכרעה והבדיקה וההתעייצות לאיש מקצוע.
למה לרוץ לטיפול? אולי רופא המשפחה יכול לתת כיוון?
הוא יודע מה הוא עובר בחיים ואת לא. את לא יודע מה העבר והווה משליכים על נשמתו...
ועם כל הדאגה, ער"ן זה לא הפתרון למקרים כאלו לדעתי.
הייתי מתחיל ברופא בהתייעצות משותפת על רופא המשפחה ואז לפי הגישה הכללית שלכם.
יש אנשים שבשבילהם "רב" הוא דמות שהם יכולים לסמוך עליה בנושא.
ויש אחרים שמדברים עם משפחה (אני ממש לא ממליץ) ויש שעם חברים.
אגב, תני לו קצת מרחב..
רק תקחי בחשבון שכנראה לי שאם הוא לחוץ, אולי זה לא הזמן לעוד ילדים במשפחה? (היספור על הרב עם זה שחסר מקום בבית..)
אשמח אם מישהו יוכל לכוון אותי
אשתי נעלבת פעם אחר פעם ומתלוננת כל היום שמרגישה בודדה.(על קצה קצהו של המזלג)בקרוב יש שמחה במשפחה שלי ואמרה לי שקשה לה כי היא מרגישה שלא מוצאת את עצמה שאף אחד במשפחה שלי לא באמת מדבר איתה כי היא מעניינת מישהו ורק עושים איתה חסד אמרתי לה שאני לא חושב שיש לה מה לתרום לשיחה פחות מאחרים אבל אני יכול להבין שמרגישה ככה ושאם יש משהו שיכול להקל עליה שתגיד לי . בתגובה היא נכנסת למיטה לישון ונכנסת לעצבות.כשאני שואל אותה מה הפריע לה מסבירה לי שהיא בודדה ואני לא מכיל .האם אתם יכולים לכוון אותי במה התגובה שלי לא מכילה ?לא מבינה ? כל הזמן יש סוג של תקלות כאלו ואני מואשם בחוסר רגישות ממש אשמח לשמוע ממכם איך הייתי אמור להגיב אחרת...
אלו תגובות שמזמינות אותה להיפתח יותר. היא כאילו נותנת לך פה קצה חוט ומצפה שתתעניין בעולמה.
תגובות שיפתחו אותה הן כאלו:
"אני שומע. מתי הרגשת את זה לאחרונה?"
"זה נשמע ממש כואב להרגיש ככה לבד. רוצה לספר לי עוד?"
"איך אפשר להיות שם בשבילך?"
"את רוצה לספר לי יותר? אני מאוד רוצה לדעת"
"איך אפשר לתמוך בך ולהקל עליך?"
וכו'
לשאול שאלות ולא להציע פתרון, זו התורה כולה
להיפך התגובה שלך מחממת את הלב.
קודם כל, לצאת מנקודת הנחה שמישהו שמרגיש שלא רואים אותו והוא לא מעניין זה יכול לכאוב מאד מאד מאד. ובסיטואציות של המשפחה שלך, שהיא לא גדלה בה, באירועים משפחתיים שיש הרבה רעש ובלגן ואפשר למצוא את עצמך בצד בלי מישהו לדבר איתו - זה מאד מקשה.
אחר כך, תשאל אותה. תגיד לה שניסית להיות איתה ולעודד אותה. תן לה לחשוב ולענות - מה את רוצה לשמוע? מה היה מעודד אותך שאני אגיד?
לא בשביל שתדקלם את זה פעם הבאה, אלא כדי שתבין לעומק.
התגובה שלך היתה מעולה, אבל זה לא מה ש*היא* ציפתה, או מה ש*היא* מרגישה כעידוד ותמיכה.
זה ממש הגיוני. מישהו אחד צריך שיגידו לו - קטן עליך אתה מעולה ותעבור את זה, וזהו להתעלם מהקושי, ומישהו אחר צריך שיתנו לו שקט במיטה כשהוא הולך למיטה, ומישהו אחר צריך שדווקא יבואו אחריו וישאלו שוב ויכינו לו שוקו וישתתפו איתו בגל העצב הזה עד שיעבור.
ואם לא ברור לך או לא ברור לה - קח את התשובה של שוקולד פרה
זה באמת סוג התגובות שמאפשרות לפרוק רגש. תגובות של פתרון (אז תהיי איתי/אז אל תבואי) או של עידוד לפני שמקשיבים ממש עד הסוף (את מעולה ברור שכיף לדבר איתך) יכולות לתת הרגשה שהרגש שהיא חווה כרגע בעוצמה לא חשוב/לא משנה/משעמם/מתיש אותך.
בגדול אני מרגיש שהיא מצפה שאני אהיה איתה בזה שבאמת לא מעריכים אותה ואעלב יחד איתה אני מנסה לא לבטל את זה למרות שבתוכי אני חושב שהיא נורא נחיתית (כמובן שלא אגיד )אבל אולי איכשהו אני לא מצליח באמת להראות שאני גם חושב שהיא כזאת לא מוערכת (וגם חושב שכשמישהו כל הזמן משדר את זה אז גם לאנשים קצת קשה עם זה)ומרגישה בודדה 'לא מבינים אותה .
בגדול אני חושב שכן הגבתי כמו שכתבתם שאלתי מה היתה הציפייה שלה שאני יגיב וסוג התשובות הם אני בודדה ותן לי להיות עם זה לבד שאין לי זוגיות (כמו שכתבתי זה על קצה המזלג ...פשוט נשברתי עכשיו לבקש עזרה במקרה האחרון)וזה באמת נורא מתסכל לשמוע את זה כל הזמן. אז אם בכל אופן מתוך לב של אשה לאשה אתן יכולות להעמיק את הטעות שלי בתגובה ממש אשמח.
אבל כן כדאי שתחשבו ביחד איך היא יכולה להפגש יותר עם חברות/משפחה, נשים חייבות את זה בשביל לא להרגיש בדידות.
לגבי התחושות שלה שהיא נעלבת ממך קשה לי לעזור, אולי הנשים כאן ידעו יותר.
כתבו פה הרבה עצות חכמות לפניי. אבל אני אתעסק עם משהו אחר:
התפקיד שלך הוא להציב לה גבול רגשי. הרגשות שלך נשארים אצלך. אני נמצה פה בתור בעל ומוכן לחבק ולהיות ולהקשיב וכו. אבל אתה צריך להשאיר את האשמה שלה אצלה.
את ה"כיווץ" בגוף שאתה מרגיש ושלח אותך כנראה לכתוב את הפוסט הזה- את זה תשאיר אצלה. זה שלה. זה לא קשור אליך.
אתה יכול לעזור? אולי. אתה בן זוג מכיל וכל העצות הטובות? כן ! אבל זה שלה. לא שלך.
1. מציעה בזמן שהיא לא בקושי, לשאול אותה איזה דברים יכולים לעזור לה שתעשה.
אם היא לא אומרת אפשר להציע:
חיבוק, לשבת לידה, להגיד לה שאתה אוהב אותה,
להגיד עליה דברים טובים, מחווה של משהו טעים נגיד שוקולד ושתיה חמה, או ארוחת ערב..
2. באופן כללי כנראה כואב לה והיא רוצה להרגיש אהובה, שרואים אתה ומשתתפים בצערה, ממליצה לעזור לה בשיח של הכרה בתחושות שלה;
נשמע ממש מבאס, זה בטח עצוב וכו
בשלב ראשון לא לתת פתרונות, לא לנסות לשכנע אותה שזה פחות נורא ממה שהיא מרגישה או שזה לא נכון. כדי להכנס לפרופורציה היא צריכה קודם כל תיקוף והכרה במה שהיא מרגישה עכשיו, וזה מה שהיא צריכ (גם אם כנראה אובייקטיבית זה לא נכון שכולם לא אוהבים אותה או חושבים שהיא גרועה.)
אחרי זה להגיד שאתה ממש אוהב אותה וחושב עליה דברים טובים, ולפרט מה הדברים הטובים שאתה רואה ומעריך.. וגם מחוות כמו שהצעתי ברשימה למעלה.
מעבר לזה, אם אתה רואה שיש לה קשיים משמעותיים כדאי לעודד אותה לקבל עזרה רגשית שתעזור לה להרגיש טוב ולטפל בקשיים מהשורש וגם למד כלי התמודדות.
נפלאהנגמרו לי השמותאחרונהיופה מרק
ליאור אדלר
אבי וייצמן
ואם לא הם - אז המלצה וטלפון לפסיכיאטר (גבר) אחר שמאבחן אוטיזם, שמקבל ברדיוס סביר מירושלים.
תודה!
הבנות של הו"ל יזהו
אז לפני תקופה איבדתי את בעלי ורציתי להשאיר קצת מהאור שלו כאן..
אז עלה לי במוצאש כמה דברים שהוא היה עושה ששמר על הזוגיות שלנו טובה לאורך השנים משתפת כאן ואם זה יועיל / יישפר למישהו את הזוגיות שיהיה לע"נ
1. שהיו ימים שהיו מועדים לדאון או מצבי רוח הייתי קמה בבוקר ועל הכרית היה מחכה לי הפתעה קטנה עם פתק (בדכ אלפחורס גדול עם פתק של כמה מילים) זה היה עושה לי את היום טוב יותר ומזכיר לי שיש לי מישהו שאיתי תמיד
2. פעם בשבוע הוא היה שולח לי הודעה שהוא מזמין אותי לדייט ואם אני יכולה לצאת איתו - זה שומר על תחושת דייטים כזו שבדכ נאבדת עם השנים
3. תמיד שהוא היה הולך בשישי לקנות חלות הוא היה חוזר עם מתנה בשבילי (פעם אשת חיל מעוצב/ נרות מעוצבים/ורד קטן העיקר משהו)
4. בימים של מקווה הוא תמיד היה מחביא לי ברכה בתיק
5. באשת חיל הוא תמיד היה מצביע עלי ואומר לילדים להצביע על אמא
6. אם יש לידך בן/בת זוג תאמץ את אחד הטיפים ותהנו במקסימום אחד מהשני כי דברים שמובנים לנו מאליו ככ ככ חשובים ❤️
תודה על השיתוף,
משתתפת בצערך, כואב
איזה לב גדול שמתבטא במעשים קטנים שמחממים את הלב ומאירים את היום
איזה אומנות, ללמוד להביע ככה אהבה ותשומת לב בשגרה
ממש תודה שכתבת
אקח את זה גם לזוגיות וגם לילדים, להסתכל עליהם בעין טובה ולשלוח להם מסרים מחממי לב
הרבה כוחות יקרה אחת
שתרגישי את השם איתך
נשמע איש מדהים ואבידה גדולה כל כך💔
תודה ששיתפת וחיבוק גדול ממש🥲
הלוואי שנצליח לאמץ לפחות חלק
איזה אדם מופלא!
איזה איש ובעל מופלא!
וואו וואו
באמת נעתקת הנשימה לקרוא כמה כמה הוא אהב ואוהב אותך! אינסוף, זה באמת באמת אינסוף.
בטוחה שגם עכשיו הוא שומר עלייך מלמעלה ואוהב, כ"כ כ"כ אוהב ורוצה את ההכי הכי טוב עבורך ושתחייכי את החיוך המקסים שלך שכ"כ משמח אותו ❤
ריגשת אותי כ"כ
איזו ברכה ואור עצום הוא והזוגיות שלכם
תודה רבה שנתת לנו הצצה קטנה לאור הגדול הזה שלו, למודל הזוגיות המבורכת הזו, לנתינה, למחשבה על האחר, לאהבה העצומה, לפינוק והשמחה.
זה פשוט מעורר השראה
ב"ה שנזכה כולנו ללמוד ממנו אפילו קצת 🙏
ב"ה שהקב"ה הטוב ישלח לך נחמה עצומה, המון המון כוחות, אור, תקומה וטוב שלם
שלא תוסיפי לדאבה עוד
והלוואי שתיפגשו בקרוב בבריאות בשמחה עצומה בתחיית המתים 🙏
מתפללת עלייך
את בלבי ממש ❤
ומלמד מאוד!
תודה רבה יקרה ששיתפת מהאור הגדול שלו
זה באמת אור אינסוף שבטח ממשיך להאיר
שהשם ישלח לך נחמה כוחות ושמחה!!🙏🩷
מקווה שבאמת ישנה ואפילו רק לאחד מכם משהו
והלוואי שיום אחד הכאב הזה ידהה ויכאב פחות אבל מיום ליום מרגיש שהכאב על מה שנאבד רק מתגבר ולא צריך הרבה מספיק ריח שמזכיר שיר או אפילו תמונה שאין למי לשלוח..שומרת את המילים המחבקות שלכם לזמנים קשים ויש לא מעט כאלה
באמת שאין מילים
הלב נשבר 😢
זה כ"כ כ"כ כואב וקשה מנשוא
אוי ה' איזו אבידה עצומה 😢
שולחת לך אהבה ותפילות וחיבוק ענק 
אם יש דרך לעזור מעבר תגידי לנו 🙏
כמובן ששום דבר לא יכול למלא את החלל העצום
אבל אם יש דרך טיפה להקל מעלייך או כל דבר אחר שכן אפשרי?
יקרה שאת ❤️ אני חושבת עלייך הרבה, את בלבי ובתפילותיי, בהדלקת נרות ובתהלים ב"ה ובכלל ביומיום 🙏
שהקב"ה ילווה אותך יד ביד בכל רגע ויתן לך המון נחמה, כוח, אור, ישועה שלמה
אמן כן יהי רצון 🙏❤️❤️
האמת חוסר לא נתפס
שולחת לך כוחות ותפילות! 🙏❤️
ליבי ❤️❤️❤️❤️
שה' יימלא חסרונך כמה שאפשר 🩷
חסר מילים
(יש קצת מילים מיותרות, אבל הן לשרשור אחר)
נשמע אדם מיוחד, וכמה הוא אהב אותך!
איזה אובדן😢
זכית בבן זוג נדיר
לא יודע איך ממלאים כזה חסרון, אבל ה יתברך גדול מכולנו...
שבת שלום
מזמן
טוב אני יודעת שזה ממש לא חכם לעבור עליו רק עכשיו
אבל גיליתי שנתנו לנו חנית נכים ולא חניה רגילה...
הגיוני?
יש מה לעשות עם זה? זה די הזוי. מה אעשה עם חנית נכים בבית להשקעה?!
עכבר בלוטוסקרובה יותר לכניסה/מרווחת יותר
כך שזה בדרך כלל יתרון ולא חיסרון.
כמובן שאם זאת חניה שצמודה אליכם בטאבו. אין משמעות לכך שזאת חנית נכים.
זה רכוש פרטי שלך.
כמובן שחובה להקפיד שהחניה תרשם על שמכם בטאבו. אבל זה מובן מאליו.
אם בפועל זה יסומן כחניית נעים,
פקח או שוטר יכולים לתת דוח (אפילו אם לא מוצדק), ובנוסף לכך אנשים נכים ירגישו חופשי לחנות שם כי הם יחשבו שזה עבורם
גם אם היא מסומנת חניית נכים.
זה חתיכת לאקונה בחוק שבתי משפט פסקו נגד הנכים בקצת שישבתי לקרוא על זה קודם כי זה עניין אותי. גם אצלנו בבניין יש חניית נכה שצמודה לאחת הדירות ואם אני מבין אין מניעה (לבעל החניה) לחנות שם.
עד היום זה לא קרה, ונכים שגררו בעלי חניות פרטיות-נכים לבית המשפט הפסידו שם עד היום. העניין זה התגובה הנוספת שלי ושם זה יכול להסתבך.
מסתבר שזה בעיה יותר קשה מאז אמצע 2025. עד אז הקבלן צבע את החניות הנגישות ומכר אותן לאחת הדירות והכל היה סבבה.
והיום, מסתבר, העיריות לא נותנות לזה לקרות ודורשות שחניית נכים תישאר רכוש משותף:
ועדה מקומית רשאית למנוע מהיזם להצמיד חניית נכה לדירה פרטית? - מרכז הנדל"ן
אם כן זה חלק מעבודתו
אם לא, מומלץ להעזר במישהו שיודע לקרוא תשריט בית משותף (לא תורה מסיני. אבל עדין רצוי מישהו שיוכל לוודא שזה נרשם כראוי)
לא חושבת שצריך תו נכה בשביל זה
והיא תהיה מרווחת ונוחה
אצלינו השכן עם החניית נכים נהנה והשאר מחפשים את עצמם ביציאה ובכניסה לחניה
יש סך הכל 6 ימי הולדת כאלה בחיים: 19, 38, 57, 76, 95, 114.
מזכיר לי את המתנה שקבלתי ל38 שלי
תשובה חיובית מעבודה חדשה
עד היום אני שם
המשרה הכי טובה שהיתה לי
בהצלחה
והמעבר לעבודה אחרת... שיהיה בהצלחה.
בכל 19 שנה נפגשים (בערך) הפער בין המולד לבין התאריך הלועזי.
אבל תתכן סטיה של ימים בודדים משיקולי "לא אִדּוֹ ראש" וחבריו (לדוגמא בהיותי בן 19 - היה לי פער של יום אחד, ובהיותי בן 38 - היו יומיים).
וכן להיפך - תתכן פגישה של התאריכים גם בשנים אחרות (לדוגמא לי, הפעם הראשונה שיהיה לי איחוד בין ימי ההולדת - יהיה בהיותי בן 46).
נ.ב. סליחה שקצת הרסתי את ההתלהבות...
יש כלל אחר?
לא קשור לנושא אבל זה כן כלל, דוחים את ראש השנה בכוונה אם המולד יוצא באד"ו, וכן יש עוד שלשה כללים. (מולד זקן, גטר"ד בפשוטה ובט"ו תקפ"ט אחר עיבור)
וואלה, לא ידעתי.
ובכל אופן, זה לא חשוב בהקשר הנוכחי.
של סוגי השנים (מעוברות ולא, שנ"ד ושנ"ה ימים) כחזל תקנו לוח קבוע וקידשו את השנים מכאן והלאה(בימי רבי הלל? לא זוכר) אז יצרו בכוונה כדי שראש השנה לא יצא באד"ו?
צר לי לומר שלא הבנתי את השאלה.
ואם התכוונת להצביע על כך שיש פרשנויות בנושא בין חכמי ישראל - זה דבר מפורסם בין העוסקים בסוגיא זו.
רק שמחה ואושר
שנית
זה לא נכון מה שכתבת כי הם מתאחדים יותר
אומנם רק לכמה שעות מצאת הכוכבים העברי ועד חצות הלילה הלועזי..
לא יודע מה החישוב המדויק לחשב זאת אבל בפועל ראיתי שזה קורה
אנחנו משפחה צעירה שגרה בעיר במרכז, אבל לא מרוצים ממצבנו הנוכחי.
היינו מאוד רוצים לעבור לבית קרקע (במקום דירה בבניין), וכמו כן לגור במקום יותר קהילתי ושקט.
המגבלות:
1. לא רוצים להתרחק מהמשפחה שגרה באזור השרון. באזור ה-30-40 דקות נסיעה מהשרון זה עוד סביר.
2. מפחדים לגור מעבר לקו הירוק ככה שהתנחלויות הן לא באמת אופציה.
3. צריך להיות מקום דתי, שיש בו גם משפחות צעירות (לא כולם חייבים להיות צעירים, אבל גם שלא נהיה היחידים..)
4. יש כמובן גם מגבלה כלכלית, אבל כרגע מתעלם ממנה כדי להבין מה בכלל האופציות שיש, אפילו באופן תיאורטי.
נשמח להצעות!
אני יודע שביקשת להתעלם מהנושא הכלכלי, אבל לדעתי זה הפיל שבחדר - אי אפשר באמת לשקול מקום מגורים אם אין אפילו טווח ריאלי.
האם למשל בית פרטי ברעננה, תמורת 5-7 מיליון ש''ח, יכול להתאים לכם?
לא חושב שרעננה יענה על קהילתי ושקט, מאמין שזה כנראה צריך להיות משהו בסגנון של יישוב/קיבוץ/מושב וכדומה
לגבי העניין הכלכלי - אנחנו רוצים להבין מה האופציות שיש (שמקיימות את התנאים העיקריים שלנו, כרגע לא ברור לנו אם יש כל כך מבחר), אחרי זה נכניס את הפן הכלכלי לתמונה
זה בשומרון, אבל לפי מה שהם כותבים בפרסומים שלהם - "לא עוברים מחסום" בשביל להגיע אליהם.
אני לא מכירה מאוד מקרוב, אבל הוא נשמע יישוב נחמד ומתאים לבקשות שלכם, והמחירים שם זולים יותר מעיר... (לא יודעת כמה המרחק בדיוק מהשרון, אבל זה אמור להיות יחסית קרוב)
ראיתי שהם כותבים שלא עוברים מחסום, אבל נראה מאוד קרוב לכפרים ערביים
תודה על ההצעה
אני לא זוכרת את כולם
יש לי משפחה בחמד והם מרוצים...
אבל כמו שכבר אמרו המחירים שם מאוד יקרים
אולי בעצם לגור יותר רחוק זה אופציה?
האמת שכבר ניסינו והורדנו כל מיני רצונות אחרים שהיו לנו..
הפחד הוא קשה להתגברות (בעיקר לאשתי)
לגבי המשפחה - 30-40 דקות זה אחרי עבודה של שנים בעבר, הדרישה הייתה באותה עיר או מקסימום עיר שכנה..
אם יש בכל זאת רעיונות (אפשר להתעלם מהפן הכלכלי!) נשמח לשמוע
בקניה, ספק. אולי יחידת דיור בתוך וילה קיימת.
נשמח לשמוע רעיונות אם אתה מכיר יישובים קהילתיים ושקטים שעומדים בתנאים של המיקום
את כפר הראה או אם יש משהו דומה בסביבה (עמק חפר).
אבל כמו שאמרו מעליי, זה יהיה יקר. מאוד יקר.
כמה קהילתי שם? משפחות צעירות?
אבל אולי מישהו אחר מהפורום יכיר.
ויש ישובים נוספים בעמק חפר. אולי יש ישובים נוספים, שפשוט פחות מוכרים, אבל אולי גם הם יענו על הדרישה.
(וגם תלוי איפה בשרון נמצאת המשפחה. אולי גם פרדס חנה נמצאת בטווח שלכם).
וגם צופים רשמית זה לא בדיוק התנחלות.
או בכיוון של אלקנה/עץ אפרים/שערי תקווה.
(לא מכירה אישית את המקומות הנ''ל. זורקת כיוונים).
אבל כשאתה מחפש בית קרקע, חשוב לקחת בחשבון משהו-
ברוב המקומות, הבתים הפרטיים הם בשכונות הישנות, כלומר בהם גרים המבוגרים של הישוב.
הצעירים לרוב יגורו בשכונות הצעירות, שבהן בד''כ כבר תהיה בנייה רוויה (לרוב בניינים נמוכים של 3-4 קומות). אז הרבה פעמים, באותו ישוב ממש, תיאלץ לבחור בין לגור בשכונה של הצעירים, לבין לגור בבית צמוד קרקע (גם אם יהיו לך כמה מיליונים פנויים לרכישת הבית הפרטי).
יש כמה ישנים שעברו הרחבות
השאר קטנים מאוד
אם זה סביר עד 40 דק, אז יש גם את נוף איילון, מבוא חורון, ויישובי נחל שורק- יד בנימין, גני טל, נצר חזני
אני מחפשת רעיונות איך לגוון את השבת,
תנו רעיונות למשהו מענין ומגוון
אצלנו באיזור יש מגוון אפשרויות לצאת לטייל. עשינו זאת בשבוע שעבר אחרי ארוחת הצהריים. היה מזג אויר מאוד יפה ונעים.
בערב שבת אפשר משחקים שמעניינים אתכם.
משחקים שחמט שיש זמן
או יניב- למי שמי מכיר
היה גשום מידי השבת אז לא יצאנו כמעט,
נשפכנו מעייפות אבל היה טוב 👌
