מהסכום הנכנס צריך לעשר.

אגב אני מוריד את הנסיעות מהמשכורת

נסיעות =טיסות ?

מעשר צריך להפריש מכל ההכנסות באותו חודש.

כלומר אם מצאת 20 שקל ברחוב- מעשר. אם סבתא פינקה ב200 זוזים- מעשר, וכן הלאה.

בלתי אפשרי לחשבן את זה.. לדעתי.

מקור יש? שכוייח.

אין חיוב לא מהתורה ולא מדרבנן

"עשר בשביל שתתעשר"

כהדרכת חז"ל

ו... כשמדובר על דקדוקים בכל מיני הכנסות קטנות ולא קבועות - היחס יכול להיות אחר לגמרי.

ו... התורה הכניסה עניין רווחים. תלונות להר סיני..

והתורה אומרת לדאוג לזולת.

רווחים תעשה בנכסים ובעבודה שלך. לא בענייני צדקה, שעניינה לעזור לאדם לרחם ולעזור לזולת.

לתרום, אז הוא השתמש בנשק האחרון כדי לשכנע אותי לקיים את המצווה.

זה נראה לך לא לעניין, אבל כיוון שהוא הגיע למסקנא שרק זה יגרום לי לתרום - מה רע?

ו... אלעד לא המציא את ה"עשר כדי שתתעשר" חז"ל אמרו את זה.

אז כנראה שיש לזה מקום.

ברור שזה לא אידיאלי. וכנראה אם אתרום מעשר כספים לא אעשה את זה בגלל העושר הצפוי לי בתמורה, אלא בגלל המצווה ואין ספק שארגיש טוב ונחמד עם זה שאני תורם לעניים. אבל אלעד לא המציא את זה. חז"ל אמרו את זה.

זה עדין צורם לי. ולא נראה לי אידיאלי.

אני תוהה מדוע הם אמרו זאת. לשכנע אנשים לתרום? אם כן-  תמוהה מאוד בעיני. להטיח עושר לאדם התורם מוציא את ה"לשמה", את הערך המוסרי של ענין הצדקה.

וזה רע, לשאלתך.

רק אמרתי שאל לך להלין על אלעד. תלונות להר סיני, או לחז"ל במקרה הזה. (אני מניח שאחרי הכל את מקבלת את סמכותם)

אמרתי בעצמי שזה לא אידיאלי. אבל בטח גם אדם שתורם מחמת שיקולים שכאלה, ירויח מזה מזה שבתכל'ס הוא תורם לעניים. זה ישפיע עליו, כי המציאות תהיה מוסרית גם אם היא לא ממניעים אידיאליים.

מה דעתך?

 אפשר לרדת ממנו.

אבל מה מעניינת אותך דעתי אם אתה אומר עליה "שיצרום עד מחר"? בדיון לא מנפנפים את דעת האחר ב"קפוץ לי" או "תגיד עד מחר ש..."

האמת שצרם לי איך שאת מדברת על חז"ל, ולכן כתבתי כך. מתנצל.

[מוטי, שלוש הודעות מעלה ^]

לא פלא...\

ימצחיקולה;)

כמו לאכול מצה בפסח או לקדש בשבת, 

זה יותר ברמה של מנהג שמאוד מאוד רצוי לקיים

עכשיו ראיתי שאדם ישר הרחיב בדברים 

ידוע לי על ענין המעשר, ידוע לי שזה חובה.

ולא טרחתי לחקור את הענין.

איפה כאן הגיחוך?

אז הצחיק אותה שאת טוענת בויכוח שכן, זו חובה, אבל מצהירה על כך שאין לך מושג אמיתי.

כי ברגע שמועלים צדדים לכאן ולכאן אין טעם בעוד מאן דאמר, צריכים מקור או ידיעה ברורה.

(פייגליניזית היא בחורה עליזה. לשבח)

|מה זה פה? משחק ילדים?|

מה שניסיתי להגיד- זה שאם היית מבררת היית מגיעה למסקנה מ-*ע*צמך, שזו לא חובה. זהו...

אלא על זה שהופכים דברים שאינם חובה לחובה.

"נחלקו הפוסקים בשאלה מהו מקור המצווה לתת מעשר כספים. לדעת מיעוט הפוסקים החיוב מן התורה (כן משמע מתוספות תענית ט, א). ויש סוברים שהחיוב מדברי חכמים (ט"ז יו"ד שלא, לב). ויש סוברים שהחיוב מחמת מנהג (ב"ח שם).
אלא שצריך להדגיש, שלמרות שיש אומרים כי המקור למעשר כספים הוא במנהג, אין זה אומר שהנותן מעשר מקיים מצווה קלה שיסודה במנהג. שהרי ברור כי עצם מצוות הצדקה היא מן התורה, שנאמר (דברים טו, ז-ח): "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ... דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ". כלומר, כאשר אפשר יש לספק את צרכיו של כל עני ועני, "דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ". אלא שבדרך כלל צורכי העניים מרובים, ואין אפשרות לספק את צורכי כולם, ועל כן קבעה ההלכה, שמידה בינונית לתת מעשר. נמצא אם כן שהמצווה לתת מעשר כספים היא ההגדרה כיצד לקיים את מצוות התורה כפי המידה הבינונית. 
כלומר אף שיש אומרים שהמקור לנתינת מעשר הוא ממנהג, המנהג בא לפרש את מצוות התורה, והנותן פחות ממעשר אינו מקיים את מצוות התורה אפילו כמידה בינונית אלא כמידת בעל עין רעה."

נראה לי די ברור מדבריו שזה לפחות בגדר מנהג חשוב שאין להקל בו ואולי גם חובה ממש.

כלומר לא נעזר בצורה משמעותית בהורים וכדו'- זה חובה. כך שמעתי מאיזה רב, לא זוכר איזה.

יש לי שיטה איך לחשבן את זה. כל הכנסה שקיבלתי- אני מיד רושם בפלאפון במקום מיוחד לזה.

פעם בכמה זמן אני פורע את החוב.

אלה:
האם מעשר כספים זה מצווה או שזה חובה?

תשובה:
הציץ אליעזר חלק ה' כותב שזה אפילו לא חיוב מדרבנן , מקור המנהג בא מקהילות במערב ארופה שהם נהגו להפריש מעשר מהכנסותיהם.

אלה:
אני סטודנטית באוניברסיטה והורי משלמים את רוב הוצאותי (לימודים, מעונות, נסיעות). במהלך החופש עבדתי באופן אינטנסיבי וחסכתי סכום כסף שאמור לשמש אותי במהלך השנה הבאה (בגדים, רופא שיניים, לימוד במדרשה, קנית ספרי תורה ועוד). האם חייב לתת מעשר כספים?ראיתי שהרב רשם שזה מנהג אך בכל התשובות ישנה נימה מחייבת... האם מעשר כוונתו כפשוטו עשירית מהסכום? ראיתי את הגדרת עני (פחות משכר מינימום) ואני בתוכה. האם העובדה שהורי ממנים אותי משנה את הסטטוס שלי, שהרי לא חסר לי כלום בזכותם? (אני חייבת לציין שהורי, שאינם מקפידים על מעשר כספים, ממורמרים מההחלטה שלי לתת, כי לטענתם אני נותנת על חשבונם...). במידה ויתברר שאני מחוייבת במתן מעשר, האם מלכתחילה אני יכולה להתנדב במקום לתת כסף?

תשובה:
מנהג ישראל דין הוא. מעשר כספים הוא אמנם מנהג אך מנהג שהפך להלכה. כל מי שיש שלו הכנסה חייב בצדקה. גם עני חייב לפי יכולתו. מכיון שהורייך מקפידים על כך ונותנים לך כסף על מנת שלא תתני לאחרים את מנועה כרגע מלתת מעשר. אך בכל זאת תני משהו. לכשיהיו לך הכנסות משלך תתני מעשר כספים מכספך.

שאלה:
אני יודעת שצריך לתת מעשר מהמשכורת. שאלתי היא איך עושים את החישוב של כמה צריך לתת ומה עושה אדם שהינו בעל חובות וקשיים כלכליים ואיך הוא צריך לתת את המעשר?

למי יש לתת את כספי המעשר?

תשובה:
מן הראוי לתת מהכסף שאת מקבלת ביד (כלומר מהנטו) עשירית. טוב לתת צדקה, גם למי שאין לו הרבה, כי זה מביא ברכה. מכל מקום מי שהוא בעל חובות גדולים יתן פחות ממעשר ויחזיר קודם את חובותיו.
את כסף המעשר יש לתת לקופת צדקה, לעניים או למוסדות תורה.

א.       אין שיעור קצוב מן התורה לחיוב נתינת צדקה. אך תיקנו חז"ל שלא ימנע אדם מליתן פחות משלישית השקל בשנה (שהם 256 פרוטות ופרוטה היא אחד מארבעים של "גרם" כסף צרוף ונמצא שהוא יותר מ- 6 גרם). ומדה בינונית לתת אחד מעשרה מנכסיו, וזהו הנקרא "מעשר כספים". ונתינת פחות ממעשר, נקראת "עין רעה". ומצוה מן המובחר שיתן עד חומש מנכסיו אבל יותר מחומש לא יבזבז, כתקנת אושא, שלא יצטרך לבסוף הוא עצמו לבריות אלא כגון במקום שיש פיקוח נפש. אך לא יבזבז את כל נכסיו ויעני, שאין זה חסידות אלא שטות [אומנם בשעת מיתה יכול לבזבז עד שליש ויש אומרים עד מחצה (הגהת הרמ"א ו"אהבת חסד" לח"ח)].

ב.       "מעשר כספים" זה אינו חובה מן התורה ואף לא מדרבנן (כן הסכימו הרבה אחרונים וזוהי ג"כ דעת רבינו הרמב"ם ומרן השו"ע). אבל היא הנהגה טובה. [אכן בקהילותינו לא היה מנהג זה כידוע לפי רוב הדוחק וגודל העניות של רוב הציבור ורק אצל חלק מקהילות האשכנזים ובפרט בארץ אשכנז היא גרמניא (ובנו של השל"ה בספרו "ווי העמודים" כתב: "משבח אני את האשכנזים המעשרים מעותיהם ונזהרים במצוה זו במאוד מאוד, והיא שעמדה להם שיורשים ומורישים נכסיהם לדור ודור"). אמנם בזמנינו נתפשטה הנהגה חשובה זו להפריש מעשר כספים (ויש חומש) אצל רבים מן החרדים לדבר ה' וגם מבני קהילותינו] ולא עוד אלא שמובטח לו שיזכה על-ידה למעלת העושר [ובשם הגר"א אמרו שהשומר מעשר מובטח מן ההיזק והשומר חומש מובטח לשכר]. (והגר"י רצאבי שליט"א מציין בהערה: "ושמעתי כי הרי"מ ז"ל, שהיה בתימן סוחר עשיר ובעלותו לארץ ישראל ירד מנכסיו, לא חזר לעשרותו אלא לאחר שקיבל על עצמו הנהגה זו. ולא עוד אלא שהיה מפריש חומש מנכסיו"). ויש למעשר אסמכתאות ורמזים מן התורה. ויש למעשר סוד ויסוד ולכן יזהר שלא להוסיף עליו ולא לגרוע ממנו בשעת נתינה ואם נותן יותר יכוין שהוא צדקה בעלמא ולא בתורת מעשר או חומש.

ישנו איסור להימנע מנתינת צדקה מסיבות לא צודקות (קמצנות וכו'....;)

סתם, קחו בחשבון.

אני אישית- נותנת בהוראת קבע לכמה אירגונים, בתור צדקה, ולא בתור מעשרות, יש מצב שזה יוצא פחות, ויש מצב שיותר...

יש מי שמקפיד לא להתקלח בספירת העומר.

@זיויק  @אריק מהדרום 

כי זה לא חודש מצחיק

משהו בלי הסימן של לא נוסה על בעלי חיים שלא נהפוך אנחנו לשפני הניסיון
 

הכי טוב אם יש לך "נוסה בהצלחה על סוורוס סנייפ"

בשמן שומשומין ראשי

תחפש בגוגל אטמים נגד רעש

אני מכירה את הפשוטים שמוכרים בסופר פארם אבל יש הרבה סוגים לאיטום מקצועי יותר

 לק"י

ראיתי פעם בדן דיל.

בטוח גוגל יידע לכוון אותך.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.