בעזרת ה' יהיה בסדר.
להפך, כ"כ חיכיתי לניתוח הזה, השליח לרפואת העינים..
תודה רבה רבה, שה' יברך אתכם!

אבל אתם מכירים אתזה שלא כ"כ שמים לב מה אומרים כי מתרגשים מעצם הדיבור? [וקצת גם מעצם הפאדיחה שצרחתי "תייפ!" וזה היה בכלל אמא'שלה..]

אז.. אני זוכרת מהעידכון שהעיינים קצת כואבות, אבל ב"ה היא בסיידר

חיה, נושמת ואפילו זכיתי לשמוע את קולה מרחוק..

בעז"ה תחלים מהר ותראה רק טוב!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....