השבת היא שבת שקלים. במפטיר נקרא: "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל".
'תכל'ס'? נשמע קצת מוזר העניין הזה. כאילו, אסור לתת יותר ממחצית השקל? למה? אדם אמיד, ש'יושב טוב' - מה אכפת לתורה שיתן יותר? אדרבה, ככל שהוא נותן יותר הוא מתקרב יותר לד'. ולחילופין אדם עני שאין לו יותר מדי כסף לתרום למקדש - למה לא להוזיל קצת את התרומה שלו?
כדי להבין את זה צריך להסתכל בצורה קצת שונה.
כולנו רגילים להסתכל על מצוות מחצית השקל כמסים מהאדם הפרטי למקדש. אלא מה? התורה לא מסתכלת על זה ככה!
אם מסתכלים על זה בצורה כללית מבינים יסוד חשוב: התורה רוצה שנבין שכל פרט מהעם הוא חסר, הוא לא שלם. הדבר היחיד ששלם הוא כלל העם.
במצוות מחצית השקל אנו מבינים את העיקרון "אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד". אף אחד מאיתנו לא שלם, ולכן אף אחד לא יכול לתת תרומה שלמה. התרומה השלמה, עבודת ד' השלמה, היא עבודת ד' משותפת של הכלל. יהודי שעובד את ד' כפרט לעולם עבודתו לא תהיה שלמה, ולעומת זאת יהודי שעובד את ד' דרך כל העם - הוא יהודי שלם.
שנזכה, שב"ש! 
הד"ת לע"נ סעדיה בן רומיה הכ"מ.
