אבל למה זה כ"כ מפריע לך?

אני מבין שזה מעצבן אם הוא משתלט על הציור עד שזה כבר לא ציור שלך אלא שלו,

אבל אם הוא רק מדגים למה הוא מתכוון, למשל טכנית שימוש במדיום לדעתי זה בסדר. לכן הוא הרי מורה שלך לא?

כי אם אנחנו אמנים כ"כ דגולים בזכות עצמינו כבר, אז אין בכלל טעם למורה..

אני גם אשמח להדגמות. לכן אני שואלת ומתיעצת המון...
אבל לא על הנייר *שלי*!
לא יכולה לסבול התערבות בציור שלי.
זה מפריע לי נורא שאת היופי, התיקון שחסר- מישהו אחר עושה לי. זה עושה את היצירה ל-לא שלי.
אני רוצה שהוא יראה, יבין מה חסר ע״מ לתת את הפיניש הדרוש, ויסביר לי. ואז אני אעשה את זה, לפי שיקול דעתי ובדרכי שלי.
מלבד זאת, סגנון הציור שלו שונה בתכלית משלי, וכשהוא מתערב לי בציור- הוא משנה אותו ומכניס *ממנו* ליצירה שלי.
אני מצפה ממנו, אמן דגול שכזה, שיטול דף אחר וידגים. אבל לא... זה עבורי דבר כ״כ עקרוני, ואני לא מבינה איך זה לא א-ב אצל המורים לציור!

[אותו הדבר היה לי עם המורה הקודמת שלי, שממש השחיתה לי ציור כשהיא התערבה בו...]
אוף איתם

ממך שאת רוצה שהמורה יעשה קסם והופס את נהיית קראווג'יו..

 

העניין הוא שאם הוא רואה מה לדעתו חסר, את בחיים לא תוכלי להשלים את זה, כי זה הרי לדעתו.

ואם הוא יסביר לך שבדיוק במיקום ספציפי צריך קו באורך כזה ועובי כזה וזווית כזו, אז הוא כבר יכול לצייר בעצמו. כל החכמה שמורה יודע להעביר לתלמיד את יכולת ההתבוננות וההבנה העצמית, והביקורת העצמית.

 

ובכלל, הציור לא צריך להיות פינישים כל הזמן, הבעיה מתחילה בזה שאנחנו בכלל מתחילים ציור עם פינישים (לסיים את האוזן, לסיים את העין, לסיים את המצח, לסיים את הציפורניים).. וככה עושים מלא פינישים ובעצם גומרים ככה את הציור (תרתי משמע). ההפך הוא הנכון, צריך שיהיו המון סטארטים.. מלא התחלות, כל הנחת צבע וכו' צריכה להיות התחלה.

 

אני לא יודע איזה סוגי מורים היו לך או יש לך אבל אני גם חוויתי את התופעה הזאת שהמורים בעצם באים להדגים, ואז הם נסחפים עם עצמם ורק רוצים להראות כמה הם טובים כמובן. יש אנשים שזה עושה להם טוב לדעת שהם מעל השאר, וללמד כיתה זה אחלה דרך להשיג את ההרגשה הזאת.

 

הדרך הכי טובה לדעתי.. 

לקבל השראה מציורים, לצייר מהתבוננות (חזקה), לצייר המון, לעבוד בקבוצה (קנאת סופרים תרבה חכמה).

 

אם את באזור ת"א יש שם את בי"ס התחנה http://hatahana-studio.com/index.html , האמת שאני לא מכיר כ"כ אבל מלמדים שם ציירים רציניים.

הייתי ממליץ לך לבוא לשיעורי ערב אצלנו... 

 

מני

ואקרא אודות ״התחנה״. אוטוטו מסתיים לי הסמסטר במוזיאון ת״א לאמנות (קורס אחד מני רבים שם).
השבוע באופן חד פעמי למדתי אצל מורה-אשה, שעונה בדיוק על התיאור בפסקתך הרביעית. לא יכולתי לסבול את זה, ופשוט קמתי ועזבתי בהפסקה.
אני לא רוצה שהמורה יהפוך אותי לשום דבר אחר. אני קנאית נורא לסגנון שלי, שמיוחד לי.
אבל אני כן רוצה, שיאיר את עיניי, שירחיב את אופקיי, שיראה לי מה ניתן לשפר ולשכלל... רוצה מאוד! אך רק שיסביר, ויניח לי לעשות זאת בדרכי שלי.
דעתו גם לא תורה למשה מסיני עבורי.
התבוננות אישית זו באמת הדרך האהובה עלי ללמידה. באתי לקורס ללמוד לרכוש את הטכניקה.
את הרעיון על ה״פינישים/סטרטרים״ השמעת כאן לא פעם, ועדין לא תפסתי אותו
כשאני מציירת דיוקן, אני מציירת את תווי הפנים, ואז יורדת לפרטים איבר איבר, תוך בקרה שהכל בפרופורציה, תואם ובמקום וכו׳. יורדת עוד ועוד לפרטים, עד לפינישים.
לא הבנתי את הדרך שלך, עליה אתה מדבר (ואני לא מציירת בצבע, לצורך הכנין. רק רישום)

מודל עירום?
חבל!
המקום נראה לי רציני ומתאים לדרישותיי (מלבד.....)

זה איפה שאני לומד,

בסדנא לציור ורישום ירושלים 

http://jsshebrew.wordpress.com/

http://jssart.wordpress.com/

 

יש שיעורי ערב:

http://jsshebrew.wordpress.com/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D/

 

וזה לא בהכרח עם מודל, יש שיעורים בלי, צריך לברר. חוץ מזה שיש פה כמה דתיות שמסתדרות עם זה..

 

הייתה לנו מורה למוזיקה וחלק מהשיעור היה לצייר מה שהבנו

מהשיר. זה היה שיר על רוח וציירתי אותה פורצת מהחלון. היא

עברה בינינו וראתה את הרוח שציירתי שהייתה מאוד מסודרת

ועקבית ואמרה:

"ככה לא מציירים רוח". ואז היא לקחה לי את העיפרון וקשקשה

לי על הדף! הייתי ילד טוב אז עשיתי כמוה, אבל כאב לי להרוס

את כל הרקע והחדר שציירתי...

 

 

יש לי בחילה נוראית כל פעם שאני נזכר בזה.

גם עכשיו, עשר שנים אחרי.

זה פשע. זה עוול. ואני לא קולטת איך לא ברור למורים האלה שלא עושים כאלה דברים!
כאלה מורים... מוטב שיעשו הסבה למאלפי חיות. שלא יתעסקו בלימוד ציור ובטח ובטח שלא בהוראת ילדים רכים, תמימים ועדינים!
[בדיוק היה על סיפור דומה סרט באירוע הגמר של לימודי קולנוע במכללת אורות- מורה לציור שגמר את הבטחון לתלמידה שלו, במשפט ביקורת אחד. והיא עזבה.]

באופן כללי, אני חושב שהיא לא הייתה ממש שפויה.

 

מזל שהיא הייתה מורה מחליפה.

אבל אני מסתדרת עכשיו מצוין.

ואהבתי שרק הפרחים עם צבע והשאר שחור לבן!