מכיוון שהחבר אינו סופר, הוא שאל בסתמיות והרב זצ"ל ענה לו שלא להשתמש בזה.

אבל אין לי מושג זו היתה שיטתו ומה היתה הסיבה לכך.

מה החשש איני יודע מומלץ לקרא מאמר בנושא בפורום של "אור לסופר"

כולנו כותבים עם סכינים המקצר חיים ,מי לא מניף סכין מוחק אות מיותרת ובכך כותב (סימן שמ אורח חיים) מי לא מפריד דבקים

עם סכין ועוד המון פעולות הנעשות עם סכין וכן אם יש חשש לחק ירכות יש כאן ספק ספקא ספק יחקוק  ואם יחקוק ספק הלכה כפוסקים המכשירים חק ירכות גם בסת"ם.

אשמח לדעת דעת קדושים .

גם הרב גיאת מקורבו לא ידע מה הסיבה

שהרי מסרטטים עם קנה .הרב מאזוז שליט"א אמר שאפ, אין צריך לידע את הלקוח ובמיוחד שהכתב יוצא יותר יפה ואחיד וכן הרב יצחק יוסף אמר על המאמר שהפנתי לעיל "יפה דן ויפה הורה"

20130213104059.jpg

20130213104150.jpg

ולא קשה כארז (עץ במבוק שעמו אתה כותב חזק כמוהו) מי כותב כיום עם קנה עליו דיברו חז"ל?????

אשמח לדעת........

המקור בהערה היה ט"ז אני לא זוכר את מיקום המדוייק. 

מקווה שאני אסרוק את זה במלואו כשאהיה שם. 

הפרי חדש ר משה זברו הלבוש הטז מי לנו כמוהם כל הקושיות פורכו אין מה לחשוש כלל וכי מי שתיקן בנירוסטא ובברזל לא מהודר

עם מה מסרגלים סרטוט? עם תולעת? עם מה חותכים את הקלף? עם תולעת? כבר הנפת אלף פעמים ברזל למה שם אף אחד לא מדבר מה ההבדל בין הכתיבה להכשר הקלף לא תניף נאמר במזבח ושם אפי' חיתוך אסור

אז מה זה היקש למחצה? אין כאן מקום להאריך ונירוסטה זה לכתחילא מהודר ופשוט!!!!!!!!!!

הרב מאזוז כתב בשו"ת מקור נאמן, שקולמוס ברזל כשר בדיעבד, ואילו נירוסטה כשר לכתחילה. 

השאלה המתבקשת היא, מה הבדל? 

הרי נירוסטה היא פלדה מעורבב בכמה חומרים כדי למנוע חלודה ושמו בעברית הנו פלדת אל-חלד. 

ודאי שיש בו איסור לא תניף וכו'. 

יש בברזל משהו מאוד גס, קשה, אגרסיבי

כנראה לכך התכוונו חז"ל

לא יודע אם זה הנימוק של הרב אבל דברים הגיוניים מאוד.  

אצלנו בבית יש כמה סכינים מאוד מסוכנים מנירוסטה. 

גם אלה שדוקרים יהודים, תמיד עושים את זה עם סכינים מנירוסטה (כי אין משהו אחר היום). 

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.