מאידך גיסא-מצד אחר

אידך גרסה = מכיוון אחר= מצד שני או איך שתרצו

וכנראה יש הבדל בדיאלקטים השונים בערבית.

חח בעברית יש ''להרים יד'' בערבית יש ההפך מזה שזה ''תרפעש אידכ''. יענטו חלאס מכות

זה אפילו לא הקצה של בייני"שיות זה פשוט בור בהשכלה!!!

מה פירוש "הוה אמינא" ומה השימוש בו.

בשיעור הבא נדבר על "סלקא דעתך" ואם יישאר זמן ניגע גם ב"נפקא מינה".

בסוף עוד תצאנה פה מדרשיסטיות...

[אגב, לבנות שב-א-מ-ת סקרניות לגבי הביטוי שכתבתי בכותרת, ולא מבינות את משמעותו ומתי משתמשים בו,

אז רגע של רצינות:

מיגו = מתוך, בפירוש מילולי. בפירוש מהותי, משתמשים בדין "מיגו" בגמרא כאשר רוצים להצדיק או לקבל טענה מסוימת של אדם או מעשה מסויים שלו, כשבסיס הטענה היא שאותו אדם היה יכול להגיד טענה אחרת - או לעשות מעשה אחר, בהתאמה - שהייתה מתקבלת יותר והייתה נחשבת "טובה" יותר. בגלל (וכאן נכנס המיגו - "מתוך" שהוא בחר...) שהוא בחר בטענה ה"גרועה" יותר, נאמין לו, כי היה יכול לבחור בטובה יותר (ובמילים פשוטות של ימינו - אם הוא כבר היה משקר, הוא היה משקר טוב יותר, אז ברגע שהטענה שלו עכשיו היא טענה עם כוח חלש יותר, משמע שהוא כנראה לא משקר...) - זה בכלליות דין מיגו.

מקווה שהחכמתן...]

טענה מול טענה/ חזקה/ עדות. הטענה פוטרת את הטוען חלקית

בגלל שבאותה מידה הוא היה יכול לומר טענה שתפטור אותו לגמרי

ולכן מאמינים שדבריו אמת.

דוגמה:

"הוא גנב לי 100 שקל!"

"לא נכון, גנבתי רק 50!" <-- מיגו.

בהצלחה!

לא חציף איניש

(או שאני סתם מערבב?)

בס"ד

מה סלע המחלוקת..

סלקא דעתך- במילים יפות זה "נראלך?!" במילים פחות יפות זה "העולה על דעתך ש...??"

נפקא מינה- מסקנה כמדומני.

עברתי את המבחן ביום שישי הקרוב?

בפירוש מילולי, "לסלק דעתך".

"הוה אמינא" - מה המחשבה לומר כך. ("הוה אמינא" = "היינו חושבים")

"נפקא מינה" - ההשפעה בפועל של כל מחלוקת עקרונית. ("נפקא מינה" = "יוצא מזה")

דוגמא:

דעה אחת היא שמשלוח מנות נועד לחזק קשרים בחברה. דעה שניה

היא שמשלוח מנות נועד כדי שלחבר יהיה מה לאכול בפורים. מה זה

משנה? לפי הדעה הראשונה, אפשר לתת אייפון כמשלוח. לפי הדעה

השנייה לא.

(זאת מחלוקת עם בערך 9 נפקא מינות. נגנבתי. )

בס"ד

תדע לך שבבגרות הרב אמר לנו לא לפרט יותר מדי.

בס"ד

תנו רבנן

קמ"ל

ועוד משהו ששכחתי.

משמש לתאר מה הייתה  הדעה הראשונה שהייתי יכול להגיד לתירוץ השאלה בגמרא, כשאותה דעה היא לא נכונה, ולכן מופיעה בתור ה"הוה אמינא" ולא בתור המסקנה...

לדוגמא -

שאלה: למה הרבנים החרדים מורים לא ללכת לצבא?

דיון בגמרא: ההוה אמינא היא שהסיבה היא שהם לא מאמינים במדינה ולא רוצים להיות חלק ממנה, אבל האמת היא, שהסיבה היא  פשוט כי הם מפחדים על הנוער החרדי שיתקלקל, וכי הם חושבים שכדאי לדחות גיוס לצה"ל בשביל לימוד תורה...

נפקא מינה כמו שאמרו מעלי, זה ה"חילוק "- מה יוצא מההבדל בין 2 הדעות, ובמילים אחרות - תן לי מקרה שבו לפי הדעה הראשונה הדין יהיה ככה, ולפי הדעה השנייה הדין יהיה אחרת.

בדוגמא שלנו - הנפקא מינה תהיה גדוד נצח יהודה - לפי ה"הוה אמינא", שגורסת שהסיבה היא חוסר אמונה במדינה ואי רצון להיות חלק ממנה - עדיין הרבנים לא יסכימו לגיוס באופן מוחץ, פשוט כי זה לא משנה את הגישה... לפי המסקנה,

 הדעה השנייה שהסיבה היא פחד משחיקה דתית ופגיעה בלימוד תורה - במקרה הזה גדוד נצח יהודה יכול להפחית מאוד את חששות הרבנים בשל הומוגניות מוחלטת וסגירות מוחלטת של הגדוד, ששומרת על החיילים מבחינה דתית, וגם שיעורי התורה והזמן ללימוד שהם יכולים לקבל בזמן השירות מוסיף גם את הלימוד לעסק... במקרה כזה הרבנים יאפשרו במידה מסויימת למי שלימוד התורה שלו בישיבה לא מספיק חזק, להתגייס מתוך ידיעה שהוא יישמר שם...

לה את הפירוש[לזאותי שהתחילה הכל!!]

אז שששש

כשמשתמשים בזה בשפת היומיום זה מצד שני (למרות שתכלס זה אותו דבר).

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....