"[בכל מקרה, נראה לי כדאי להצהיר, כי קל יותר לבטל הצהרה מאשר להשתחרר מהצבא אחרי שלא ביקשת..]

נכון, יש תפקידים שהם זהים בצבא ובשירות הלאומי. 
נכון, יש תפקידים משמעותיים בשתי המסגרות, וגם תקנים, שאיך לומר, קצת פחות...

ההבדל הגדול והעקרוני הוא המסגרת.
הצבא זוהי מסגרת, כמה מפתיע, צבאית. יש לא מעט קשיים נפשיים, דברים בהם לא נתקלת קודם, ושיכול להיות שלא תיתקלי בהמשך. מתוך השבט שלי התגייסה בת אחת, לאחד הגרעינים האלה של אלומה, לתפקיד שנחשב ´שווה´- היא מאוד נהנתה מהתרומה שלה ומה שהיא עשתה, אבל היא מאוד לא המליצה לנו על המסלול הזה בגלל הנקודה הזאת. היחס הבין אנושי, הדרישות והמסגרת זה דבר לא פשוט.

בשירות לאומי, יש לך יותר גמישות. בבחירת המקום, הבנות שאיתך, בשעות העבודה. להשתחרר לחתונה של חברה יהיה הרבה יותר פשוט... יש לך יותר ליווי תורני ויותר סיוע. את יכולה לבחור לעצמך תקן לפי היקף העבודה, לפי תחום, ולהחליף הרבה יותר פשוט מאשר בצבא.
כמובן שכל הדברים פה משתנים ממקום למקום ומתקן לתקן.

יש לציין שבצבא ההכשרה לתפקידים האלה היא בדרך כלל יותר טובה. בשירות לאומי יותר סומכים על האינטואיציה שלך.

אני לא רוצה להתייחס פה לעניין של גאווה ויהדות וכאלה, אבל הייתי ממליצה לך לחפש נציגה שאת מכירה ומעריכה מכל מסלול, ולשמוע ממנה מה דעתה."

ובכן אין באמת תשובה מכרעת לשאלה הכל כך נפוצה הזו. זה בעיקר תלוי בבת עצמה.

כמו שנכתב פה כבר קודם, הצבא היא מסגרת הדוקה ומשמעתית (מלשון משמעת) יותר, אבל יש בנות שדווקא צריכות או מחפשות מסגרת כזו אשר תכוון אותן באופן ברור ולא תסמוך על יכולותיה של הבת בלבד.

בנוסף - ישנם תפקידים שיש רק בשירות הלאומי כמו מרכז להעמקת יהדות, ליצנות רפואית, משרד החוץ או משרד המשפטים, שירות לאומי בחו"ל, מגוון תקני החינוך (בצבא יש חינוך אבל הרבה פחות מגוון עם הרבה פחות אופציות).

לעומת זאת יש תפקידים שיש אותם רק בצבא - דובר צה"ל, גלי צה"ל, לוחמות, היום יש גם טייסות, תומכות לחימה, מפקדות ועוד.

אז צריך באמת לחשוב מה מעניין אותך, איפה הכי תתרמי, איפה התרומה שלך תעזור גם לך לצמוח ולהעניק יותר בעתיד... חשבי לעומק ולא רק על פי טרנד, ערכי רשימת יתרונות / חסרונות בכל מקום ותבררי עם עצמך מה הכי מתאים לך והיכן הכי תיהני.

שיהיה בהצלחה!