לדעתי היא זקוקה לחום שלך,

יותר מכל מקלחת, האכלה או החלפת טיטול..

אצלי זה היה מצחיק, בהתחלה.. סביב הגיל הזה.

כשהייתי מניחה לידי- היה רגוע וטוב

וכשהייתי מניחה לרגע בעריסה- הוזכר לי היטב שכנראה טעיתי בבחירה 

בהצלחה 

שבימים הראשונים יש להם בילבול בין היום ללילה.

הלילה הופך ליום

והיום ללילה 

אז ייתכן שהיא פשוט מגלה "עירנות" בדיוק כשמגיע הלילה.

לגבי המשך הלילה: אם השיטה הזו יעילה לכם, לדעתי תתמידו בה ותצליחו!

[אולי אוזניים? או כד'?]

ב. לנסות להחזיק עם רגליים מקופלות לכיוון הבטן. עוזר נגד כאבי בטן שיש בגיל הזה.

זה שחרר גזים אבל לא שיפר את הבכי

תנסו לשבת איתה כשהיא מונחת עם בטן על הברכיים, ולדפוק על הגב (לא חזק מידי..). זה יכול להרגיע ולהרדים. כמובן, לשבת "בטוח", שלא תיפול.

יש מוצץ?...

בני הקטן, היום ילד מתוק להפליא בן 8 (אני לא בדיוק "נשואים טריים"), היה צורח ללא הרף כשהיה קטן, מכאבי בטן וגזים.

שיא הצרחות היה מתשע עשר בערב ועד בערך אחד בלילה. בשאר שעות היממה, כשלא ישן או אכל, היה תמיד במנשא, אחרת היה בוכה. בשעות הלילה שכתבתי, גם המנשא לא עזר, רק ההנקה הרגיעה אותו, אבל תמיד פחדתי שמרוב אוכל תכאב לו הבטן יותר. 

מצד שני, זה הרגיע אותו.

יש תינוקות שקשה להם יותר להסתגל לעולם, יש תינוקות שהקרביים שלהם מציקים להם יותר מאשר לאחרים.

נשמע שהתינוקת שלכם סובלת מגזים. בד"כ כל התכשירים לא ממש יעילים.

נסי לשים אותה במנשא, אולי מוצץ או הנקה, והעיקר- ס-ב-ל-נ-ו-ת!! היא לא תבכה לנצח.

תשתדלו לא להכנס ללחץ, יעבור!! יום אחד תזכרו בזה בחיוך.

בהצלחה!

יכול להיות שהיא רגישה למשהו שאת אוכלת. למה סתם לסבול?

לא הבנתי למה כל החברות שלי מתלהבות מהספר הזה- עד שגם אני קראתי אותו....

לא כתבת פה נתונים מתי הילדה שלך ישנה

אני הייתי מנסה- להשכיב אותה לישון קצת לפני שהלילה יורד- שהיא תהיה כבר ישנה כשהזמן של שלב הבכי מגיע

חשוב שאתם תישארו שפויים- אתם המשענת היציבה של הילדה שלכם מול עולם מבלבל וחדש

בכי זה דבר שגומר- תעשו תורנויות -אחד עם התינוקת אחד בורח להליכה להתאוורר ולהחליף כוח- ואז מחליפים

במשך היום- קחו בייביסיטר לשעתיים ותקדישו זמן לעצמכם, ותקחי את בייביסיטר לעוד שעתיים כדי שאת אמא תוכלי לישון!! ולהחלים מהלידה

כל זאת ועוד- בפורום הריון ולידה, או בפורום הורות

עד שהיה צרוד מבכי

ולבסוף פשוט גיליתי את ניפלאות התה שומר, אני הייתי עושה מגרגירים ממש, ונותנת כמה לגימות לפני האוכל (רק כמה שלא ימלא את הבטן סתם) וזה עבד פלאות - 90% המצרחות נגמרו! אז היו צרחות אבל לפחות פחות. זה היה כבר הקלה לי - אבל בעיקר בעיקר לו המסכן.

כי זה לא תה שמוכרים בשקיות של ויסוצקי למיטב ידיעתי.

הרעיון הוא שאת תשתי את זה בכמויות וזה יעבור בחלב

ילדה ראשונה?

אם כן אז הכי כדאי שתראי את הילדה למישהי עם ילד בגיל שנה+

אנחנו קבלנו כמה עצות טובות שכמה שהם פשוטות, לא היינו חושבים עליהם לבד.

כאן בפורום אנחנו יכולים רק לנסות לנחש. אבל אם תשאלי מישהי פייס טו פייס היא תוכל אולי להגיד לך מייד: "שומעים שזה בכי של...." היא תסובב את הילדה באוויר 3 פעמים תוך כדי שהיא עומדת על רגל אחת והכל יסתדר... 

כמובן שכמו שדן אמר צריך לקחת לרופא אם ממשיך בצורה קיצונית.

מהנתונים היבשים זה נשמע לי גזים.

זה הגיל, זה השעה, זה היסטריה...

קודם כל כמובן לקחת לרופא לבדוק שאין שום דבר אחר.

אחר כך תנסו:

1. להרגיע אותה במנשא ואז להעביר לעריסה/לידכם במיטה

2. להרדים אותה כשהיא שוכבת על החזה שלכם-ואח"כ להוריד

3. להשכיב במשך היום על הבטן כשאתם בסביבה-זה עוזר לכאבי הבאטן

4. כמובן-גרפווטר-עוזר פלאים

5. לגדולה שלי הכנתי תה מגרגירי שומר והבאתי לה לשתות. חלטתי גרגירי שומר, סיננתי את המים והבאתי לה. זה עזר מאוד!

6. בטיפת חלב יגידו לכם בדיוק באיזה אופן לעשות עיסויים בבטן-זה משחרר את הגזים

7. לזכור שזו תקופה וזה עובר! ואחר כך באים כאבי שיניים

בהצלחה!

בס"ד

ואח"כ באים כאבי שיניים 

היא יונקת?

אם כן נסי לשנות את התזונה שלך.

יש תינוקות שמגיבים כך כשהאמא שותה קפה, אפילו נס.

יש כאלו שלא אוהבים את פרות ההדר שהאמא אוכלת.

ועוד טעמים שונים.

נסי בכל פעם להוריד מרכיב אחר בתזונה זה יכול לעזור.

ולמה דוקא בשעות האלו?

אין הסבר, לפחות לא שידוע לי, אבל יש תינוקות שאלו שעות הבכי שלהם (חוץ משאר היום, בכי מתון יותר...)

וכמו שאמרו - צריך לבדוק אוזנים.

ואל יאוש!

בסוף זה עובר.

אם יש לך אפשרות להעזר בסבתא, חברה וכו' - תרשי לעצמך לתת אותה לשעתיים (בין הנקה להנקה) וללכת לישון.

אמא עייפה ולחוצה, מעבירה משהו מזה לילדה בהנקה והיא מגיבה בהתאם.

המון הצלחה, מרגישה אותכם, מזדהה - וגם שמחה בשבילכם, כי למרות הקושי, יש גם את הקסם שבלהחזיק ילדה משלכם, שעוד תגדל ותחייך.

טוב לדעת שבסוף כולם חוזרים

עוד אין לי נסיון, אז אני משאירה לאחרים לענות.

בכל אופן - כמובן שמזל טוב והרבה הצלחה!

בס"ד

זה מה שעודד אותי...

בכ"א, תנסו את הלוחשת. אצל הגדולה שלי זה עבד מצויין, אצל הקטן קצת פחות.

זו תקופה לא פשוטה, הרבה חיבוקים וכוח!

תינוק יונק שבוכה באופן הסטרי, ובדקנו שאין בעיה רפואית, סובל מרגישות לדבר אחד או יותר שאמא אוכלת.

ובכל זאת, מצויין שהאמא מניקה, כי הבעיה יכלה להיות הרבה יותר חמורה לו התינוק היה ניזון מתמ"ל.

יש דרכים שונות למצוא למה התינוק רגיש.

הדרך היא רק "רפואה משלימה" כי הרפואה הקונבנציונלית אינה בודקת ילדים הקטנים מגיל שנה.

אפשר לבדוק בביקום, במטוטלת, במבדק שריר.  נקבל תוצאה האומרת למה התינוק רגיש.

שיטות כמו קרניו-סקרל או אייפק יכולות גם לאתר את גורמי הרגישות וגם לחזק את התינוק כך שאמא תוכל לאכול אותם והתינוק ימשיך לחייך.

במקרה קיצוני - אחת מחברותי נאלצה לאכול רק 5 מאכלים שונים, כולל תבלינים, כדי להביא לשקט לשרור בביתה.

לו היתה החברה מאכילה את התינוק בתמ"ל, סביר שהסיפור היה נגמר בטיפול נמרץ ילודים.

לזכור -

הנקה, גם אם לאמא אסור לאכול מאכל זה או אחר, תמיד עדיפה על תמ"ל, הן לאמא והן לתינוק.

ובכל מקרה כדאי לעשות תורנות ערות בלילות- שלא תתמוטטו שניכם 

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.