מאז איזושהי טראומה בכיתה ג' - יש לי פחד קהל רציני...

מאז - לא עזר כלום - אני לא השתתפתי בהצגות, לא שרתי ולא דיברתי בפני קהל.

בכיתה י"א הצטרפתי למקהלה כדי לנסות לשבור את הפחד הזה... [- בנוסף לזה שאני יודעת שיש לי קול יפה...]

אבל גם שם - לא עזר כלום! אני לא מסוגלת לשיר ליד אנשים ובטח שלא בהופעות!

גם בהופעות שבהן הייתי חלק ממקהלה לא הצלחתי לשיר,

ואז התחלתי לחשוב שאולי אני לא מסוגלת להתגבר על זה לבד ושאני חייבת ללכת לטיפול...

ואז המורה של המקהלה החליטה לבחון מחדש את הבנות ולא לאפשר לכולן להכנס כי בנות כל הזמן הבריזו והייתה אווירה לא רצינית...

ניסיתי להתחמק מזה, אבל בסוף הרצון להתגבר על הפחד קהל גבר...

המורה ממש התלהבה מהקול שלי ומאז המקום שלי במקהלה נהיה משמעותי הרבה יותר!!

אבל אני לא הייתי מרוצה... הייתי מתוסכלת מזה שלא הצלחתי לשיר כמו שאני מסוגלת והתחלתי להתייאש...

מאז ומתמיד היה לי איזשהו חלום רחוק לשיר בהכתרה, אבל הוא רחוק מדי, וכ"כ לא מציאותי...

אבל אז, ערב ההכתרה - 5 ימים לפני - 2 חברות מדהימות החליטו שאני אשיר בהכתרה ולא יעזור לי כלום!

שתיהן שרות ממש יפה, כותבות שירים באמת מרשימים ובקיצור - ממש מוכשרות!!

בהתחלה הרגשתי פחותה מהן וכ"כ לא מבינה בתחום...

אבל הן התעקשו, בסוף התאמנו על דואט [שתי בנות ששרות -והשלישית ניגנה ]

לא היה לי מושג איך אעשה את זה, אבל לא חשבתי יותר מדי...

ואז החזרה הגנרלית... מסתבר שאני צריכה לשיר עם מיקרופון - ה- אויב מבחינתי!!

אבל שתי החברות שלי שתמכו בי לאורך כל הדרך - לא נתנו לי להרים ידיים עכשיו!! והחלטתי שאין לי מושג איך - אני אעשה את זה!!

כמה דקות לפני ההכתרה - אני מתפללת מנחה, וביקשתי מה' שאם הצלחתי להגיע עד לכאן - בבקשה שלא אפול עכשיו ושאעבור את ההכתרה בשלום

ככל שהזמן שהייתי צריכה לעלות על הבמה ולשיר - התחלתי להלחץ... אבל ידעתי שאין דרך חזרה, וגם שעכשיו באמת רציתי לעשות את זה!!

אני עולה על הבמה עם חברה שלי [השלישית שניגנה עלתה ממקום אחר] באופן אוטומטי אני לוקחת את המיקרופון ומתקרבת לתחילת הבמה.

ב"ה בזכות התאורה היה אור מסנוור כ"כ! שלא יכולתי לראות את כל העיניים שהיו נעוצות בי...

ואז הצלחתי להתנתק, כבר לא היה אכפת לי מ-400 הנשים שנועצות בי את מבטן, כבר לא היה אכפת לי מהמיקרופון.

וב"ה הצלחתי לשיר באמת!! כמו שכבר הרבה זמן לא הצלחתי לשיר מול קהל!!!

אז נכון, כשאין קהל אני שרה הרבה יותר טוב מאיך ששרתי בהכתרה, ונכון שממש ממש רדתי תוך כדי וגם אחר כך...

ונכון שאחרי ההכתרה חיפשתי את התגובות המפרגנות שהגיעו מיד ב"ה [- וזה מעולה!! כי זה היה קריטי בשבילי!]

חנכון שאני עדיין לא סובלת מיקרופונים...

אבל אני הצלחתי!!! הוכחתי לכולם - ובעיקר לעצמי! - שאני מסוגלת!! שאני לא הילדה המסכנה וחסרת הביטחון!!

ונכון, יש לי עוד לעבוד עד שאשבור לגמרי את הפחד קהל,

אבל את רוב הדרך, ואת הקשיים העצומים! - ב"ה אני עברתי!!

למה כ"כ משעמם פה?????

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

תקציר:

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

תקציר:

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

אשמח לתגובות....

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

תקציר:

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם.