בס"ד

שלום אנשים (זה אני? אאלעד? כן.)

רציתי לספר לכם על פרויקט יפה שקצת הייתי מעורב בו.

(זה הולך להיות ארוך, לידיעתם..)

מטרת הפרויקט הזה הוא לעזור למשפחות, ובעיקר ללמד משפחות איך לנהל בית. מכל הבחינות, ממכונת כביסה ועד ביטוח לאומי..

הפרויקט הזה בכלל לא רשמי ולא מטעם אף אגודה. פשוט קבוצה (שכמובן מנוהלת על ידי בן אדם אחד..) שהחליטה לתרום מעצמה קצת לנצרכים.. מה שכן - בגלל שחלק מהחבר'ה צעירים, היה נחוץ מאוד להתייעץ ולקבל הסברים מהאנשים היותר מקצועיים. יועצים ועובדים סוציאליים וכדו'..

בקבוצה יש מספר אנשים, שכל אחד ממונה על נושא אחר. אני קיבלתי אחריות על ניהול יומי ביתי, בדגש על הכנסת המשפחה עצמה להבנה בנצרכות של העניין ושגם כשאני לא יהיה  -  הם ידעו לעשות את הדרוש..

אני ינסה לתאר לכם מה הלך כשהגעתי לבית..

במפגש הראשון היה חשוב לי פחות להתמקד בפעולות מעשיות, כלומר יותר בהסבר למה צריך לשנות ולא איך לשנות..

הגעתי למשפחה גדולה, שישה ילדים – בגילאי 6 - 19. האימא עבדה ברוב שעות היום והאבא כמעט לא תפקד. בהתאם לזאת הבית

היה מאוד מוזנח והיה צורך בהמון שיפורים...

בשלב הראשון ישבתי עם כל מי שהיה בבית (הגדולים לא היו..) כמה דק', ואח"כ עם כל אחד לבד.

רציתי להיות בטוח שהם מבינים לפני מה הם עומדים ומה זה יחייב אותם.. סגרנו שנפגש עוד פעם, ושכל הילדים יהיו שם..

בפגישה השנייה בקשתי מכל אחד להביא דף ועט ולרשום איך הוא רוצה שהבית יראה. אחרי חודש, ועוד דף - לעוד שנה.

ת'אמת - זה מאוד חיזק אותי. היה להם רצון להצליח ולפעול להחזיר את הבית לתפעול תקין..

אחד הדברים היותר בעייתיים במשפחות כאלו - הוא חוסר של מנהיג שיעשה חלוקת עבודה מסודרת בין בני המשפחה. במשפחה רגילה האבא, והאמא בעיקר, אחראיים על הנושא הזה  תפקידי היה לשמש כמין מנהיג זמני, ולא פחות מכך - להכשיר את המשפחה לעבוד כצוות.. כוחות עובדים - לא היה חסר להם. אל תגידו לי שבחורה בשירות לאומי לא יכולה לתקתק בית.. והגדולה היתה בדיוק כזאת..

חלוקת תפקידים

חילקנו תפקידים. בתור התחלה היה צורך לעשות פעולות שיסדרו את הבית למצב נורמאלי, בקושי ראו ת'רצפה מרוב בלגן..

חילקנו את הבית לכמה חלקים וכל אחד קיבל חלק. הסתובבתי איתם אחד - אחד וכתבנו על דף מה צריך לעשות בתור התחלה.

חלק מסויים בבית לא חילקתי לאף אחד. ופה יש עוד משהו חשוב..

אני לא באתי לסדר ת'באלגן! כי אם כן, הייתי מזמין חברת ניקיון. באתי ללמד אותם לעשות את הדברים לבד! זה הבית שלהם והם אחראיים עליו...

בגלל הדברים האלו השארתי חלק בבית שאף אחד לא הופקד עליו. רציתי שהם ישימו לב לבד לסביבה שהם חיים בה..

בשלב הזה לא מיניתי אחראי על כולם מהבית עצמו - זה היה יכול ליצור הרבה כעס ועצבנות.. את זה השארתי לשלב הבא..

דוגמא אישית -  בזמן שהייתי שם השתדלתי להסתכל מה דרוש שיפור זריז - ולעשות בהתאם.. לא רציתי שירגישו שאני כמו עובד שבא לעשות את מה שצריך וללכת. חשוב להתחבר למשפחה כזאת, אחרת - כלום לא ילך..

לא מעט מריבות יכולות להיווצר במצב כזה, ולכן סיכמנו בפירוש שאני הבורר שלהם לשלב הזה. כל בעיה - שידברו איתי ונסדר עניינים. נתתי להם את המספר שלי..

דבר מדהים שמאוד עזר - שלא תמיד יכולתי לענות (ת'אמת? לפעמים בכוונה.). הם ידעו שלריב - הם לא יכולים.. להשיג אותי - הם לא מצליחים, אז נשאר להם אפשרות אחת. להשלים.. וזה עבד לא מעט! רוב הוויכוחים והבלאגנים - נגרמים בגלל הזמן שהם נוצרים בו. אם כשאתם עצבניים תחכו 15 דק' ואז תדברו - תראו שינוי עצום!!

זהו. הלכתי משם.

היו לא מעט טלפונים, סמסים וגם היו בעיות. אני לא יתכחש.. אבל בכללי - החיים המשיכו. השינוי החל.. (בזמן ההוא. "משהו חדש מתחיל" היה משפט שכמעט אף אחד לא הכיר...)

משהו מצחיק היה כשאחת הקטנות, בת 8 אאל"ט התקשרה לשאול אם היא יכולה לשמוע שירים בקול בזמן הנקיון. הסברתי לה שקודם היא צריכה לשאול את האחים אם לא מפריע להם..(תזכרו את הסיפור הזה..)

את השלב הבא - תקראו בעוד זמן מה בעז"ה..

ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭

מה הסיבות שלכם בחיים?

הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות

יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת 

יש למישהו דרך לעזור לי?

בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)

אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד

או סרטים אחרים