פטיש! מסמר!! ניקח מהר!!!מסר מסתתר(פ"ש)
עבר עריכה על ידי דניאלה .יע. בתאריך ה' באדר תשע"ג 01:49
 

 

בס"ד

 

מה? עוד רגע פורים איך חזרת לסוכות? אם אתם תוהים לעצמכם מה השעה עשתה לי.. אז הריני להודיעכם כי לא התבלבלתי כלל מוציא לשון. תקראו ותבינו! יאללה, צאו לדרך..

היכון, הכן... צא!

 

 

"ועשית את הקרשים למשכן עצי שיטים עומדים"

 

 

 

בפרשתנו פרשת תרומה מסופר על בניית המשכן. אנחנו מכירים היטב את הכלים שהיו במשכן (שולחן, מנורה, מזבח, ארון וכו'...) אבל למבנה עצמו של המשכן לא מרבים להתיחס. אז בואו נסתכל דווקא עליו.. |מדמיין את המשכן| |מסתכל עליו מהצד|

 

בגלל היות המשכן מבנה שזז לעיתים קרובות, היה צורך לבנות אותו בצורה שיהיה קל לפירוק. פטיש

משהו כזה נייד.. כמו מחשב נייד גולשכמו פלאפון נייד טלפון. וכמובן להבדיל מקדושת הדבר! את קירות המשכן בנו מקרשים גדולים בגובה של כ-5 מטרים וברוחב של יותר מחצי מטר. בקיצור-חתיכת קרשים. לכל המשקל הזה הצטרף עוד ציפוי זהב שגם הוסיף עוד למשקל..

 

עכשיו-תחשבו איזה סיפור זה להעמיד כזה קרש..הוא ישר יפול!! במשכן היה פתרון מעניין. מתחת כל קרש הוסיפו 2 לבנים מכסף ("אדנים") שהיו בסיס לקרש ועזרו להחזיק אותו שלא יפול..

 

אבל זה ממש לא הספיק, ואפשר גם להבין למה, הרי הקרשים היו מאוד כבדים!! 

 

כל אחד מאיתנו הוא קרש. כולנו ביחד, כקבוצה, מרכיבים מבנה שלם של האנושות..

האסוציאציה שמעלה לי קרשים ואנושות- את 'אדם ישר' מפורום צמ"ע צוחק

 

לכל אחד יש את הבסיס שלו, את מה שהוא נשען עליו (ה"אדנים" ממקודם..). אבל זה לא מספיק! יהיה לנו קשה מאוד לעמוד זקופים עם כל הנסיונות שיש בעולם!!

 

נחזור למשכן- בתור תוספת לאדנים, היה צורך בעוד משהו שיחזיק את הקרשים..

מה שעשו בשביל זה, היה להעביר מוט שיחבר את כל הקרשים. אם כל קרש לא יכול לעמוד לבד-כולם ביחד כן יחזיקו מעמד! ובצורה של המשכן(ה 'ח')-זה עמד מעולה!!

 

גם אנחנו נצליח לעמוד אם נהיה ככה.. אם נדע להעזר בשני-החיים שלנו ישתנו למקום חדש!! כמובן שגם אנחנו נתרום לאחרים..  כמובן שלכל אחד צריך להיות בסיס, אבל להעזר גם בידע של האחרים-מאוד מועיל! (מנסיון!)

כשחיים באחדות- הכל יותר טוב. מצליחים לשמור על חיים הרבה יותר תקינים.. ליחסים טובים בריאים ונכונים עם אנשים.

 

ואם כבר-עוד משהוא יפה..:

 

על ארון הברית הפסוק אומר:

"והיו הכרובים פורסי כנפים למעלה סוככים בכנפיהם על הכפורת ופניהם איש אל אחיו אל הכפורת יהיו פני הכרובים"

וקחו פירוש ממש יפה, (ומשום מה גם עם מסרחיוך)

הכרובים-זה כל יהודי, אל נא תתבלבלו עם 'כרובי!' (מעצב העלונוג"ה) ששינה את שמו מעוגי פלצת למשהו בריא יותר וידידותי יותר חושף שיניים. כרוב זה באמת דבר כ"כ ידידותי? |תוהה לעצמו| וכל אחד צריך לזכור שתמיד, כשהוא פונה למעלה לה' יתברך בבקשת תפילה, תמיד יהיו פניו "איש אל אחיו". לא יכול להיות שאדם יפנה למעלה ובעקבות כך יפגע בחברו. צריך להתפלל לה', רק בלי לפגוע באף אחד. (מצוי בהפרעה בתפילות מדי פעם, לדוג'...). ואחרי כל זה-גם בפניה הזאת-שיזכיר את חברו שזקוק לישועה.

 

בברכת "כל המבקש על חברו נענה תחילה"..

 

הד"ת נכתב ע"י אאלעד ודניאלה .יע. באהבת ישראל!

יישר כח!! ממש יפה!!יעל נ
הוספתם לי הרבה וממש חיזקתם!!
|מקפיץ|דניאלה .ד.
ישר כח ממש מיוחד ויפה!!אולפניסטית 1אחרונה
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך