יש החושבים כי ברגע שאחוז מסוים מבני הישיבות יתגייס, אותו אחוז, שכלשון הקלישאה – אינם מסוגלים ללמוד כל היום. או לפחות חלק מאותו אחוז, - ירד המתח, ההסתה תחדל,  וכולם יריעו לאחינו החרדים,  ויכבדו ויעריכו את תרומתו של הצבור החרדי,  וישירו לו שיר תהילה.    

ואם יכניסו לתכניהם   "מעט לימודי ליבה"  יראו כי אין החרדים שונאים דעת, והם 'מתקדמים לקידמה', וכולם יירגעו.

למאמינים כי כך יהיה, - מצפה   א כ ז ב ה   מ ר ה, -

- כך היה מאז ומתמיד, שהרי זו גישה עתיקת יומין, בדרך כלל נאיבית, שחושבת כי אם הנרדף יראה כי הוא מוותר מעט,  הרודף יתרצה וירפה ממנו.   גם הצבי לא מבין שאם יתן לזאב לאחוז בזנבו גם קרניו בסכנה.

כל הטענות  – גיוס, עבודה, ליבה, אינם  ה ס י ב ה  לריחוק, אלה הם  ת י ר ו צ י ם  לריחוק!!. ואם ייגזלו את התירוצים מהתקשורת ו\או הפוליטיקאים  – אזי יימצאו אחרים!

וגם – מי מחויב לעובדות? אפשר להמשיך ולהשתמש בסיסמאות בהן השתמשו אותם עתונאים ופוליטיקאים מאז ימי קדם, מבלי לשאול האם הן עדיין תואמות למציאות.

הריחוק הרי נובע   מ א ו ת ה   ס י ב ה   שנבעה האנטישמיות לדורותיה. הרי לא שכחנו את שלימדונו חז"ל כי שמו האמתי של הר המוריה היה חורב, - ולמה נקרא שמו סיני? "שמשם ירדה שנאה לאומות העולם".

והוא הדין בתוך העם עצמו ,אנשים הרחוקים מתורה ישנאו את אלה ההוגים בתורה ורואים בה את תמצית חייהם, כמו שאומרת הגמרא במסכת פסחים (מ"ט): "גדולה שנאה ששונאים עמי ארצות את תלמידי החכמים יותר מהשנאה ששונאים אומות העולם את ישראל".

אשר על כן, האנולוגיה לפסיכולוגיה של האנטישמיות אינה אלא טבעית, אין כל סיבה אפוא שלא נלמד מההיסטוריה של האנטישמיות.

בעשרות השנים שקדמו למלחמת העולם הראשונה (המחצית השניה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20) עשו יהודי גרמניה (ואין הכוונה לחרדים שבהם), מאמצים אדירים להיראות כגרמנים ולקבל הכרה כגרמנים. הם עצמם באמת ראו עצמם ככאלה. ואולם דא עקא – הסביבה הגרמנית, זו שכל השנים קבלה על שונותם לא רצתה כלל להכיר בגרמניותם.   והיהודים לא ויתרו, הם נאבקו בעוז להכרה, הם התחלקו לכמה קבוצות. המתבוללים המתנצרים והרפורמים.

המתבוללים – התבוללו בשקט, נישאו נישואי תערובת וחשבו כי הם נטמעים בקרב הגרמנים.

המתנצרים - עשו זאת מתוך תועלתיות גרידא ולא מתוך איזו ריגשה דתית נוצרית, - הם ציפו שבכך תיפולנה המחיצות המבדילות.

והרפורמים ראו עצמם  כגרמנים  בני דת משה  שגרמניותם קדמה ליראתם וליהדותם.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היו האינטלקטואלים היהודים בראש המלבים את אש הלאומיות הפאנאטית - הם היו בראש המתלהבים והמתלהמים, מחברי שירי המלחמה ומאסות ההצדקה המוסרית -כביכול- שלה.

הם קראו לקידוש הלאומניות הגרמנית המתחדשת וקראו בכל עוז למלחמת קודש באויב, יהיה אשר יהיה, וזאת תוך שימוש בסיסמאות לאומיות גרמניות מהקיצוניות ביותר.

גם הציונים החילוניים שלא ראו בעין יפה את ההתנצרות ואת ההתגרמנות הפומבית, ברגע שהוכרזה המלחמה הצטרפו אל החוגגים באותה מידה של התלהבות כמו האחרים ולפעמים גדולה יותר, והיו נכונים בעת הצורך לירות בציונים צרפתים או רוסים...(עמוס אלון רקוויאם גרמני עמ' 307)

המוני העם היהודים התנדבו לשרת בצבא = 80% מהם בתפקידים קרביים, זאת למרות שלא יכלו להתקבל לתפקידי קצונה, אם לא במקרים יוצאים מן הכלל, והמונים מהם מתו למען אמא גרמניה, (12 אלף צעירים יהודים מתו בקרבות).

האם זה עזר להם להחשב כגרמנים בעיני הגרמנים? או לפחות להקהות את השנאה? לא מיניה ולא מקצתיה !!!, בדיוק להפך.

האנטישמיים הזכירו להם כל טיפת דם יהודי בשורשיהם, ונראה כי כעסו על שהיהודים נדחפים בכח להיות גרמנים.

ולטר רתנאו, היהודי שאין שני לו בתרומה למען המאמץ המלחמתי הגרמני, כתב ב-4 באוגוסט 1916 – "ככל שיהודים רבים יותר מתים במאבק הזה כן יתעקשו יותר מתנגדיהם לטעון שהיהודים ישבו ברובם רחוק מקווי החזית והתעשרו במלחמה והשנאה תוכפל ותשלש" וכך בדיוק קרה...         (הקצין שלחם לשכנע את מפקד הגזרה להעניק לאדולף היטלר אות כבוד – צלב ברזל על אומץ לב בחזית היה לויטננט יהודי בשם הוגו גוטמן... - - -  האם זה עזר להפחית את שנאתו של היטלר ליהודים?)

ככל שיתגייסו החרדים יותר - כן יגברו ההאשמות על "היותם פרזיטים".

ככל שיצטרפו יותר חרדים לשוק העבודה   כן יגדל הזעם, ותרבה הבקורת,  על שאינם עובדים, או על שאינם עובדים "מספיק"...

ככל שילמדו יותר לימודים כלליים - כן יתגברו 'העלילות' על בערותם.

מי שחושב שאם אחינו החרדים 'יוותרו' מעט,  או יראו מעט  נכונות, ויתנהגו התנהגות צ'מברליאנית טיפוסית להרגעת הרוחות אזי הם ישיגו משהו - -  לא למד מאומה,  לא מההיסטוריה ולא מהפסיכולוגיה.

לפי האמור, אחינו החרדים לא אמורים לתכנן את צעדיהם, לפי קולות המסיתים, עליהם  להתעלם מהם כמעט כליל, ואם להגיב הרי תגובתם צריכה להיות בחיזוק היסודות שלהם בסגנון אדרבא...

הם צריכים ללכת בדרכו של דוד המלך, עליה מדבר הרמב"ם בסוף הלכות מעילה:

"וכמה היה דוד המלך מצטער מן המינים ומן העכו"ם, שהיו משיבם על החוקים, וכל פעם שהיו רודפין אותו בתשובות השקר שעורכים לפי קוצר דעת האדם - היה מוסיף דביקות בתורה שנאמר: טפלו עלי שקר זדים, אני בכל לב אצור פקודיך".

ומציג את עצמו כאן כשומר מצוות...

מן המעט שנדרש ממנו הוא שיתאפק מתגובותיו "המחכימות" עד מוצאי יום טוב שני של גלויות.

הוא תקע יתד אי שם בין סידני למלבורן ומפיץ רעל קפלניסטי בתפזורת כמו פצצות מצרר.

נזק מדיני זה החומרים שהוא מקושש מן הגורן הקיצון שמאלני ומן היקב הקפלניסטי כדי לעשות מהם צימעס בטמפל שהוא חבר בו, לאחר תרגום כמובן לשפת המקום. לא מפיו אנו חיים  

ליהודי אוסטרליה

העובדה שהוא בחר לחיות באדמה טמאה, שלא מתאימה למצוות התורה בשום צורה, היא כמובן היסוד שמביא אותו לעבירה גוררת עבירה, אבל לא בזה עסקתי כאן.

אקלים ים תיכוני, אבל עונות הפוכות

איך אתה יכול לא להזדעזע מאירועים אלימים ביבשת שלך?!

קטע מהספר "בעל שם טוב", פרשת ראה אות ו:

אמרו חכמינו ז"ל: "ולמה נקרא שמה ראה? שרואה ביותר כו' תנא עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל". שמעתי [בשם ר"י בעש"ט ע"ה זצוק"ל] ... פירוש, אדם שאינו הגון נקרא בבל - כי עומדים בשטותים והבלי עולם, ואדם הצדיק נקרא ארץ ישראל. וזהו פירוש הגמרא: עומדת בבבל, פירוש בשטותים, ורואה על אדם כשר נבלה, והיינו נבלה בארץ ישראל באדם כשר.

עם ישראל משחרר את צפון הגליל ומי שירא ורך הלבב - ישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו, בשטח או בפורום, כלבבו.

אנשים יקראו לזה שהוא רוצה 'לשלות בסדר יום', אני קורא לזה שכל ישר שלא נכפף ברוח התקשורת וכו'

יתכן ששחרור כזה גם ישחרר לך את מושגי הטוב והרע שהתשקורת מאכילה אותנו.