אבל לא לחפור עליהם יותר מדי

לדעתי זה מסוג הספרים שכן כיף שהם נמצאים בבית ... לשעות השיעמוום

הייתי אומרת, לא לקחת סיכון, וללכת להציץ בהם בסיפריה. אפילו לקרוא אותם ממש. 

אני עצמי הייתי מעדיפה לקנות ספר עיון/ שירה, כזה שלא חייב לקרוא בנשימה אחת, ונחמד שהוא שם, כדי לפתוח מידי פעם ולקרוא פרק, או סתם ללמוד אותו בלי לחץ.

או לנצל את זה לספרים נדירים

במיוחד בגלל שזה נורא ישראלי ועכשוי ני נורא אוהבת לקרוא את הספרים שלה אבל לא בתדירות גבוהה מדי....

תהני ומזלט

קטע מסוים אתה כבר יכול לנחש את כל המשך העלילה.

הם לא ממש מדהימים, אבל כן כיף לקרוא אותם. היו קטעים שממש צחקתי.

אבל בכל זאת לא הייתי שומרת אותם בבית כי בספר השני או השלישי או שניהם היו כמה מילים שלא היייתי שמחה שיהיו לי בבית...

הסדרת המשך- מעורב ירושלמי וחיים משלנו הרבה יותר יפים!! ממש נהניתי לקרוא אותם..

כל הספרים שלה זה על אותו רעיון:

יש מלכת שכבה שהיא תמיד מעצבנת כזאת, מישו חתיך, מישהי שקטה וחמודה ואז החתיך עובר לשקטה ..

קיצוור - כמה ספרים זה כיף אבל את הכל זה סתם .. 

ממש ממש ממש לא מלכת כיתה וזה. נכון שה כן קיצ'י עם החתיך והתחתיכה והשקטה, אבל לא מלכת כיתה! הגיוברים שם הם אנשים חמים וטובים!!

הן מבחינה צניעות והן מבחינה חינוכית. בכלל הכנסות לספרי נוער חילוניים או שמכניסים בתוכם תרבות חילונית מסוכנת ופוגעת מנסיון. את דתיה ורוצה להיות דתיה- למה להכנס לכל התרבות המגעילה הזו?

לא מה שחשוב בספר זה רק כמה הוא מרתק. קראתי אחד מספריה וכן הוא עניין אותי כי היא מוכשרת בכתיבה אבל היום אני לא שמחה שקראתי אותו ושמחה שאחרי שקראתי החלטתי שזה מפריע לי והפסקתי לקרוא את ספריה. כי בסופו של דבר ספר נכנס עמוק לנשמה. למה להתלהב מדברים ששונים מכל מה שאת רוצה להיות? אני באמת אל מצליחה להבין. יש לך מתנה-את יכולה לקרוא ספרים-תשתמשי בזה להתקדם מבחינה רוחנית לא לשקוע בטומאה.

זה בעיקר הענין של הערצה לתרבות ולעולם החילוניים שזה דבר מאוד בעייתי ורחוק מתפיסת היהדות אלף מונים.

למה לא להנות מהם? כי מה שחשוב בספר זה לא רק אם הסופרת מוכשרת וכותבת יפה ומעניין אלא גם מה המסרים שהוא מעביר! לכן מלכתחילה מומלץ לא להתחיל לקרוא ספרים שאת יודעת שתאהבי אותם ויהיה לך קשה להפסיק בגלל צורת הכתיבה של סופר\ת מוכשרים שכותבים ספרים בצורה כזו שאת נשאב אליהם וקשה לך להפסיק לקרוא.. (מנסיון). 

אי אפשרלברוח מהמציאות ואם הספרים יפים למה לא להנות מהם?

הם היו כיפיים לקריאה בכיתה ז', לא אכחיש. אין בהם הרבה עומק...

רואים שכתבה אותם סופרת דתייה שמפנטזת על חילונים.

וואי, נשמעתי ממש קיצונית הרגע.. לא נורא, תתמודדו

וכן, זה ספר לבנות בכיתה ז'. גם ספרים כאלה יש.

זה לא לברוח מהמציאות. זה לקחת מהמציאות הקיימת מה שיקדם אותך למטרה שלך בחיים.

(טוב, פה באמת השאלה, מה יקדם את המטרה שלך, ומה לא.)

אבל אל תבזבזי את הכסף עליהם...

נחמדים והכל... אבל לדעתי מתלהבים מהאישה הזאת יותר מידי...

אה, ונ.ב.- הסופרת שומרת מצוות, אבל בהחלט לא מאותו מיגזר של גולשי ערוץ 7. (אפילו לא מאותו מיגזר שלי...)

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.