פעם, בא מלאך בחלום לאחד מראשי הסוכנות היהודית. הוא בישר לו כי בעקבות פועלו הרב למען עליית יהודי התפוצות, הוא זכאי למתנה מיוחדת - סיור מוקדם בגן עדן, עוד בחייו. שמח הבכיר שמחה גדולה. ביקש ממנו המלאך להושיט את ידו והנה הוא בכיכר רחבת ידיים מוארת באור יקרות.
'היכן תרצה להתחיל את הטיול'? שאל המלאך. 'בגן עדן. כמובן.' ענה הבכיר. נטל המלאך את הבכיר בזרועו ולאחר הליכה קצרה, מצא את עצמו בפתחו של זאל ענק ובו אלפי בחורי ישיבה ואברכים מכל הגילאים יושבים בחברותות אחד מול השני סביב שולחנות פורמייקה דמוי עץ. הוא הביט באברכים. לפניהם גמרות ענקיות, כולם לומדים בקולי קולות, מרוכזים בספרים, האצבעות מתנופפות באוויר, ואיש לא מרים את ראשו להביט באורח המבולבל.
מתבונן האיש במחזה שעה קלה וממהר לסוב על עקביו. 'קח אותי מהר לגהינום' הוא מבקש. לוקח אותו המלאך דרך מדשאות מרהיבות ופרדסים מוריקים. כבר מרחוק הוא מבחין בשלל אורות צבעוניים מרצדים במהירות ומוזיקה קולנית בוקעת מרמקולים רבי עוצמה.
פותח המלאך את דלת הגהינום, ובפניו מתגלית רחבת ריקודים שלא ראה מימיו. אלפים רוקדים לכל צלילי מוזיקה כשמלצרים מסתובבים כל העת בין החוגגים ומגישים מאכלים יוקרתיים ומעוררי תיאבון.
טרם הספיק הבכיר לעכל את שראו עיני, והתזמורת החלה לנגן את השיר האהוב עליו. תוך רגעים ספורים נסחף האיש למחולות הרוקדים בהתלהבות ורק המלאך שמשך אותו בשרוול, הזכיר לו שתם זמן הסיור בשמיים.
פקח הבכיר את עיניו והנה הוא שוכב במיטתו. בפיו עדיין טעמו המתוק של הגיהנום. כשבאוזניו עדיין מתנגן השיר האהוב עליו הוא ציין לעצמו כי כל מה שחשב עד היום על גהינום זה אגדות ובדיות.
חלפו שנים, ועת פקודתו של הבכיר הגיעה והוא הלך בדרך כל בשר. נשמתו עלתה שוב לשמיים, הפעם לצמיתות. והנה הוא שוב באותה כיכר. ואת מי הוא פוגש? את המלאך מיודעו משכבר הימים.
'לאות פועלך הרב למען עליית יהודי התפוצות', מבשר לו המלאך, בית דין של מעלה מעניק לך את האפשרות לבחור היכן תרצה לבלות את ימים בעולם האמת, 'בגן עדן או בגהינום'.
הבכיר, שרישומו של הסיור הקודם היה עדיין חרוט בנשמתו השיב ללא היסוס 'לגהינום'.
לקח אותו המלאך ביד לאותו המקום. אך כבר מרחוק, הבין שמשהו אינו כשורה. צלילי המוזיקה העליזה נעלמו ובמקומם פלחו את החלל צרחות וזעקות. אך טרם היה סיפק בידו להתחרט, הוא נמסר לידי מלאך חבלה והוכנס לרחבת הריקודים שהכילה עתה חביות זפת בוערות ותנורים לוהטים.
הביט הבכיר סביבו באימה וזעק למלאך: 'אבל זה לא מה שהבטיחו לי בסיור המוקדם'
הביט בו המלאך ומראהו חמור הסבר התחלף בגיחוך מצמרר, 'אדוני היקר', אמר המלאך, 'בסיור המוקדם, היית תייר. עכשיו זה משהו אחר, אתה כבר עולה חדש'...
*
לא הרבה זמן היה צריך לחלוף מאז התפוגגו הדי הבחירות שהשאירו אותנו עם רצפה מלאה קונפטי ובלונים שיצא מהם האוויר בדיוק כמו ההבטחות הנוצצות שקיבלנו בסיור המוקדם.
לא חלף הרבה זמן מאז לקחו אותנו ראשי המפלגות לסיור חגיגי מוקדם. הם הבטיחו לנו בכחול וירוק על לבן, עם נקודות אדומות חזקות את כל מה שרק יכלו להבטיח.
מליונים, השקיעו המפלגות כדי לזכות בקולם של חסידי חב"ד. כולנו הלכנו לבחור בהוראת הרבי. והמפלגות רבו על הקולות שלנו. כל אחת מארבעת המפלגות הרלוונטיות הציגה את 'נציג חב"ד בכנסת' מטעמה. לא פחות מארבעה 'נציגי חב"ד' התמודדו לכנסת התשע עשרה. וזה עוד כשחב"ד בכלל לא מתערבת בפוליטיקה.
אבל כל זה היה בסיור המוקדם. אמנם לא הרבה זמן עבר מאז, אבל עכשיו אנחנו כבר עולים חדשים, וזה סיפור אחר לגמרי.
עכשיו 'נציגי חב"ד בכנסת' כורתים ברית עם לפיד כי הם נעלבו בימים שלפני הבחירות, בתגובה 'נציגי חב"ד' מן העבר השני, כורתים ברית עם השמאל ומאיימים בפינוי ישובים כדי לנקום ב'נציגי חב"ד' שהלכו עם לפיד שמבקש לגייס את תלמידי הישיבות.
מסובך? לא. מאכזב? קצת.
*
לפני שנים, כשלמידתי בתלמוד תורה, ארגנו בכיתה 'נהפוך הוא' לקראת פורים. אני התיישבתי עם התלמידים, וכל תלמיד בתורו ניגש לשולחן המורה ומסר שיעור קצר בפני הכיתה.
אם להיות אופטימי. אז יכול להיות שכל הסיפור של לפיד, בנט, ביבי והחרדים זה בכלל משחק של 'ונהפוך הוא'. הצגת הפורים של ממשלת ישראל. אבל במחשבה יותר רצינית, אולי זו תזכורת לכמה עסקנים שכשהרבי אומר לא להתערב בפוליטיקה אז הוא מתכוון שבאמת לא תערב בפוליטיקה.
