בפורים אין מצוה להשתכר יש מצוה להתבשם.

שכרות זה דבר רע, שיכול לרום לדברים רעים, וגם לחילול ה'..

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=223

בסוגיה אני לא מספיק מונח, ראיתי בני תורה צדיקים ויראי שמיים שהשתכרו

בכמויות הזויות.

כמה חוויות רוחניות כמו פורים שיכור כבר יש?!?!?

[כעת כשאני לא עמוק עמוק בתוך הישיבה, אני לא מדמיין את עצמי משתכר...]

אם זה:

בהשגחה מאוד גדולה של מישהי שאינו שיכור (ויותר חזקה מהמשתכרת),

במקום ללא גברים כלל ושאין חשש שיצאו למקום עם גברים או/ו יכנסו למקום גברים.

אז אחשוב שזה אולי איכשהו סביל, אבל בכל זאת לא נראה לי רצוי,

למה השאלה?

ואם כן,אז למה לבנים זה אפילו מצווה???!!

החשש שסתם מישהו ינצל את ההזדמנות שהאדם שיכור - קיים יותר בנשים (או ליתר דיוק - מהגברים).

הקפדה גדולה על צניעות - קיים יותר בנשים.

המצווה להשתכר בפורים - קיימת לגברים.

ובנוסף יש את הברייתא שהגמרא מביאה על השפעת יין על אישה (כתובות פרק ה' דף ס"ה.)

(שם מצויין היתר במקרה שנמצאת עם בעלה)

מי שמחפשת את זה יכולה ללכת לתל אביב, יש שם המון המון אלכוהול, עם המון המון בנים.

הזוי.

(איפה הסמיילי המקיא??)

!!!!!!!

יש לזה צדדים מדהימים של בכי על בית המקדש

וברכות של אשר יצר בקולי קולות

ובכי של למה אני לא עובדת את ה' כמו שצריך

ועוד

שכל הצדדים שהיצגת, הם לא מבפנים באמת, אלא רק משהו חיצוני ובזוי- גורם להם להגיד זאת.

כלומר- זו וודאי ההרגשה שלהם עמוק בפנים, אבל כשהן מיושבות בדעתן- הן לא תאמרנה זאת, ולא שופטים אדם כשהוא שיכור.

(אף פעם לא שופטים אדם... בעצם.)

לפעמים אדם שהוא שיכור אומר או עושה דברים שלא תמיד קשורים לאישיות שלו או שהם קשורים והוא מרסן אותם ודווקא כשהוא שיכור הוא לא שולט בעצמו..

מהשורה השנייה.

שגם הוא, לא זכור לי אם זה בת או בן,

|הרחפנות שולטת|

בס"ד

תכלס, זה ממש מגעיל בנים שיכורים שהולכים ברחוב ומקיאים..

גם בישיבות, ושביינישים מאבדים שליטה ומתנהגים כמו.... תהיה בטוח שלא היו אומרים את זה, וגם מרן הבית יוסף כותב שלא לשתות עד שכרות כדי לא להתבזות, במיוחד שזה גורם לאנשים לא לקום אח"כ לתפילות, במיוחד ביום..

הפוסקים פסקו את הפסק שלהם,

אתה לא יכול להחליט בשבילם שהוא לא תקף כשאתה לא מסתמך על תנאים שהם אמרו.

ברור שמי שחושב שהוא יגרום נזק לאחרים הוא לעצמו יש לו לסמוך על השיטות המקלות ולא להשתכר.

אף פוסק לא התכוון לשכרות ממש..

תקרא את זה /My/IM/lmf_.aspx#%u05DB%u05DE%u05D5%20%u05E6%u05DE%u05D7%20%u05D1%u05E8

כמה ציטוטים:
 

[א'] ראשית יש להבחין את פירוש מילה זו עצמה "לבסומי". יש בארמית שתי מילים עבור מי שמושפע נפשית ושכלית מהיין. השיכור "שכרותו של לוט" עד שאיננו מבין מה נעשה איתו, נקרא "רויא" כלשון "שבקיה לרויא דמנפשיה נפיל" (שבת לב.) והוא לשון מקרא "למען ספות הרוה" (דברים כ"ט, י"ח). עיין רשימה גדולה ב"ערוך השלם" (קוהוט) ערך: ר"ו. לעומתו "בסם" הוא מלשון פרסית, ענינה "משתה ושמחה" (ע"פ הערוך), אבל טרם הגיע לאיבוד החושים. אמנם בלשון הקודש יש רק מלה אחת המתארת שני המצבים והיא "שיכור". אמנם כיצד מחלקים ביניהם? ע"י תוספת המלים "הגיע לשכרותו של לוט" או "לא הגיע לשכרותו של לוט" (עירובין סה ע"א). ולכן רש"י (על מגילה ז ע"ב ד"ה ואיסום) לא חילק ביניהם וכתב "נשתכרו", אבל הדיוק בגמרא הוא "לבסומי" ולא כתוב "למרוי".

[ב'] וכן כתב ספר של"ה ("שני לוחות הברית") בסוף פרשת תצוה (מהד' אמשטרדם, דף שכ"ט ע"ב): "יש לדקדק דקדוק הלשון שאמר 'חייב לבסומי'. כי השכרות הגדול אינו נקרא 'בסומי', רק 'מבוסם' נקרא מי שאינו שיכור כל כך. על כן אני אומר שאדרבה, מאמרם זה הזהירנו באזהרה שלא (נשכר) [נשתכר] כל כך, רק חייב איניש להשאר מבוסם". עד כאן לשונו.

[ג'] ובאמת אחרי שפרשנים הללו האירו את עינינו בהבנת מלת "לבסומי", אפשר כי גם ר' יוסף קארו הבין גם הוא כך. כי בפירושו "בית יוסף" על הטור (סימן תרצ"ה) שכידוע שימש בסיס לדברי השו"ע שהוא רק קיצור מדבריו בבית יוסף, כתב: "וכתב הר"ן בשם רבינו אפרים דמההוא עובדא דקם רבה בסעודת פורים ושחט לר' זירא (מגילה ז ע"ב) אידחי ליה מימרא דרבא, ולא שפיר דמי למיעבד הכי. .

[ד'] כותב על זה הב"ח שם: "והנכון מה שכתב הרב הגדול רבינו אפרים דמהך עובדא דשחטיה רבה לר' זירא אידחייא ליה מימראדרבא, ולאו שפיר למיעבד הכי. וכן כתב בעל המאור והר"ן משמו. ונראה דמהך טעמא סידר בעל התלמוד להך עובדא דרבה ור' זירא בתר מימרא דרבא, למימרא דהכי הוי הלכתא ולדחויי לרבא. ומיהו דוקא לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, הוא דדחינן לה. אבל מיהו צריך לשתות הרבה מלימודו שייטב לבו במשתה"].

[ה'] וכדברי הב"ח כתב "שבלי הלקט" (סי' רא).

וממשיך "בית יוסף" שם: ב"ארחות חיים" (לר' יונתן לוניל, הל' פורים אות לח כתב) חייב אינש לבסומי בפוריא, לא שישתכר, שהשכרות איסור גמור, ואין לך עבירה גדולה מזו, שהוא גורם לגלוי עריות ושפיכת דמים וכמה עבירות זולתן. אך שישתה יותר מלימודו [מההרגל שלו] קצת" עכ"ל "בית יוסף" וכנראה בזה סיכום דעתו כי לא הביא דיעה נגדית. ובכן בעל כרחנו כך היתה כוונתו גם במה שכתב בשולחן ערוך, "ביסומי" ולא "שכרות".

[י"ג] וכן כתב תוכחות קשות על המצב המופרז בימיו "מטה משה" (ר' משה, תלמידו של מהרש"ל, בס"ק תתריב) "עד כי נדמה לרוב המון [עם] שבימים אלו הותר לכל אדם לפרוק עול תורה ומצוות, וכל המרבה להיות משוגע הרי זה משובח. וכל זה בלי ספק רע ומר והוא עון פלילי, כי לא הותר לנו רק שמחה, לא שחוק וקלות ראש" עכ"ל. [וכל הלשון הזו הועתקה ע"י ספר של"ה (סוף ענייני פורים), גם הביטוי "נדמה לרוב המון וכו' וכל המרבה להיות משוגע הרי זה משובח" (דף רס"א).

[י"ד] דעת הרמב"ם. הזכרנו כבר שהרמ"א פסק שהמצוה היא שישתה קצת יין ויירדם, ובזמן שינתו איננו מבחין בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי". מה המקור לדבריו? הרמב"ם (הל' מגילה, פ"ב הט"ו) שכתב: "ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו". מפני מה הרמב"ם הוסיף שתי המילים האחרונות הללו? והרי אינם כתובות בגמרא? אלא בא לבטל פרשנות מוטעית שהכוונה שיכור בשכרותו של לוט (עיין דברים נמרצים נגד השכרות במורה נבוכים, חלק ג', פרק ח'). אלא כוונת חז"ל שילך לישון, ובמשך זמן שינתו אינו מבחין בין מרדכי להמן. זהו ביאור לשון מליצית של חז"ל "עד דלא ידע". ומכאן העתיק רמ"א. [והגאון ר' עובדיה יוסף בספרו "חזון עובדיה" (על הלכות פורים, עמ' קע"ה) מביא מהספר "סנסן ליאיר, עמ' קכא שהמלה "פוריא" היא "מטה" (ב"מ כ"ג ע"ב). כלומר "חייב לבסומי בפוריא להיות מבוסם על מיטתו, ואז יירדם].

[ט"ו] גם הגר"א סבור שאין להשתכר כפשוטו. בביאורו לשו"ע (או"ח סימן תרצ"ה) מבאר את המצוה "עד דלא ידע" רוצה לומר [שלא ידע להבחין על מה יש להודות יותר] בין נקמת המן לבין גדולת מרדכי. והוא מה שאמרו (ברכות ל"ג, ע"א) גדולה נקמה שניתנה בין שתי אותיות [שמות קודש]. ואמרו גדולה דעה [שניתנה בין ב' שמות קודש]. וכיון שניטלה דיעה, לא ידע". כלומר יש כאן הבחנה במחשבת ישראל אם לשמוח על החיובי או על השלילי. היהודי האמיתי שמח מאוד על ביעור הרשעות, ויש בזה כבוד שמים, כדלהלן.

ועוד דוגמה לפירוט בעניין:

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=18465&cat=335

וציטוט משם:
"שורש המחלוקת כיצד לשתות
נראה לפרש, שכיוון שתגובתם של האנשים לשתיית היין שונה, על כן יש דעות שונות כיצד לקיים את מצוות ה"משתה ושמחה" למהדרין. יש שהשתייה המרובה גורמת להם להתפרע, ויש שעושה אותם נוחים וטובי לב. יש שהשתייה גורמת להם להתגולל בקיאם ולהתבזות לעיני כל, ויש שהשתייה מעוררת אותם לגלות את ליבם הטוב. יש שהשתייה מעייפת אותם ויש שהשתייה מעוררת אותם. לפיכך כל אדם צריך לבחון את עצמו, האם הוא מאלה ששמחים יותר בשתייה מרובה או מאלה ששמחים יותר בשתייה מועטת, או שמא הוא מאלה ששותים וצריכים לילך אח"כ מיד לישון."

נ.ב.

הקישור שנתת הוא לשיחה עם "כמו צמח בר".

אם כבר הציטוט הזה ממש לא משכנע, וראית איך חכמי ישראל מתייחסים לזה בחומרה.....

כנס לבפנים ותקרא או תחפש ותקרא, יש כמה שיטות בנושא, יש הפוסקים כך ויש הפוסקים אחרת.

אתה מביא שיטה אחת (עם פוסקים גדולים מאחוריה, בסדר) וטוען שזה לכל הדעות, זה שקר, נקודה.

ונראה לי שאת הנתיב הזה בוויכוח מיציתי, פורים שמח!

יש הבדל גדול בין להתבשם לבין להשתכר ולהחרפן...

אתם בטוחים שזה מה שרצוי וטוב?...
תמהני.

ןמבולבלתן

השיטה הפשוטה היא להשתכר.

יכולה לעיין בקישור ששלחתי מקודם לדוגמה:
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=223

פה

בעזהי"ת.

אני לא השתכרתי, אף פעם, אבל התבסמתי קצת, וחברות שלי השתכרו ממש...

וכן זאת היתה אחת החוויות של החיים!

נגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגד נגד להשתכר אבל בעד לחיים נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגדנגד נגד נגד נגד נגד נגד

אני בעד   סתם. ברור שנגד... אבל זה לא על בנים ובנות כאחד. פשוט איכס.
לשתות בחברת בנות בלבד ולתפוס ראש בנחמד תוך הרקדה או משו כזה - בעד, בטח שבעד.

(נו, כבר אמרתי את זה אבל אני אחזור ואגיד את זה שוב אם צריך)

זה פשוט נובע מחוסר הכרות או מהכרות מאד מצומצמת!! כדי להיות השיכור ששוכב באמצע העיר או משו כזה צריך לשתות בלי בקרה. יש המון שלבים קודם וכל עוד מקפידים לא לערבב משקאות שונים, לא לשתות על בטן ריקה, לשתות קצת ולחכות שיעלה לפני שלוקחים עוד שוט... אפשר להגיע לאחת הסטלות הנחמדות עם שליטה מלאה במעשים.

לשכרות, גם אני שותה, אבל במידה ולא ההגזמה....

לק"י

לא אוהבת איבוד דעת ושליטה..

ומודה לה' על זה שאני לא חיה בחברת אנשים שנוהגים להשתכר מידי פעם!

לגבי פורים זה שונה,

כי יש עניין להשתכר/ להתבשם,

אבל עדיין לדעתי, לא צריך לאבד צלם אנוש..

ואם מישו מכיר את עצמו ויודע שהשכרות תוציא ממנו רע- שיזהר.

ובנות- למה הן צריכות את הביזיון הזה??

למרות שממש מעניין אותי איזה סודות הייתי מגלה אם הייתי משתכרת

כי המטרה של השתייה לעזור להגיע יותר לפנימיות, יותר לרוחניות, ולבנות זה ככה בטבעי אז אין צורך לצוות עליהם!

ועל הדוגמא (אני לא מאמינה ששוב פעם אני מתווכחת איתך, זאת סדיסטיות!) שני דברים:
א - טיפשי להעיד על כלל הנשים עקב אוכלוסייה במקום מסויים מאד

ב - וכמה הרבה יש שמשתכרים? (משתכרים כלומר בנים. אם גם הרבה זה עוד יותר מסביר)

ובכלל, "שמעתי". וואלה הסבר חותך ומוצק!

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז