בס"ד
משתמשים ומשתמשות יקרים ויקרות עומדים אנחנו שעות אחדות לפני כניסתה של שבת מיוחדת וחשובה זאת ולכן אנו רואים לנכון לפרסם את דבר התורה החשוב הזה.
כפי שבוודאי שמתם לב, הפורום היקר שלנו הטה בימים האחרונים תחפושת חגיגית ונכנס ביחד עם כל המשתמשים לאווירה פורימית שמחה במיוחד. בין אם זה בהכתרה (שאנחנו עדיין תוהים למה דווקא אנחנו?! 
) ואם זה בתקנון ובמגילת נוג"ה ועוד דברים שכל מטרתם זה להשרות שמחה בפורום. וכמו שתמיד אומרים (ויש שגם שרים את זה 
) "תמיד בשמחה".. אבל איך אפשר להיות ת-מ-י-ד בשמחה?! לכאורה, המשפט הזה כ"כ לא מציאותי.. אין בן- אדם שיכול להיות שמח תמיד..
בימים אלה, ערב חג הפורים, מסתובב לו רעיון ברחבי העולם, שברצוננו לחלוק אותו עמכם. "תמיד בשמחה" לא אומר שצריך להיות תמיד עם חיוך על הפנים, זה לא מציאותי (חוץ מחתימתו של הרב מרדכי, רק ששם יש לפעמים סתירה בין תוכן ההודעה לבין החתימה), הכוונה במשפט היא, שתמיד צריך להיות בתהליך כדי להגיע לשמחה האמיתית. תמיד מתקדמים, ועובדים על הדרך שלנו, כדי להיות שמחים באמת.
מהו תהליך לשמחה? איך מגיעים אליה? הרי אווירה כמו שיש בפורים זה סה"כ שבוע בשנה שבה הכל נהיה שמח, אז איך דואגים שבכל השנה תהיה את השמחה שיש בפורים?
אחת הדרכים הראשיות לשמחה היא- נ ת י נ ה! נתינה הופכת את האדם להיות אדם שמח ומרוצה באמת.
מטרת חג הפורים היא שמחה, ואיך מגיעים אליה? נותנים משלוחי מנות, מתנות לאביונים, נותנים, נותנים, ונותנים, ואחרי הנתינה מגיעה אחדות העם. הנתינה מאחדת את כולם, וגורמת להם לאהבה ואחווה. אסתר הייתה מודעת לכוח הגדול שיש באחדות, היא האמינה שיש כוח לעם כשיהיה מאוחד "לך כנוס את כל היהודים.." ואחרי שעמ"י יהיה מאוחד, שמח, ונותן, יש לו כוח לקרוע את כל הגזרות הקשות שבאות עליו.
נתינה אפשר לעשות גם כאן בפורום.
נתינת תשומת לב למשתמשים הסובבים אותנו, נתינת כבוד אחד לשני, נתינת עזרה לכל אחד שמבקש. אם כל אחד יפתח את עיניו על מנת לראות מי זקוק לעזרה לתמיכה לתשומת לב או לסתם מילה טובה, גם האווירה בפורום תהיה טובה ושמחה עוד יותר.
גם במגילה אנחנו מוצאים את עניין הנתינה-
"וַיִּקַּח הָמָן אֶת-הַלְּבוּשׁ וְאֶת-הַסּוּס, וַיַּלְבֵּשׁ אֶת-מָרְדֳּכָי; וַיַּרְכִּיבֵהוּ, בִּרְחוֹב הָעִיר, וַיִּקְרָא לְפָנָיו, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ". תראו איזה גודל של נתינה. למרות כל השנאה המן מחליט לפטור את הבעיה ובמקום להמשיך במריבה הוא מחליט לעשות ההפך, לתת. הוא בא ומרכיב את מרדכי על הסוס וקורא בקול גדול קריאות בעדו 
.
ולא בזה מסיימת הנתינה של המן-
בהמשך המגילה כתוב "וַיְסַפֵּר הָמָן לְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ, וּלְכָל-אֹהֲבָיו, אֵת, כָּל-אֲשֶׁר קָרָהוּ". הוא מספר, ואם הוא מספר את זה לאוהביו סימן שיש משהו בעניין הנתינה. הרי מה אנחנו מספרים למי שאנחנו אוהבים? את הדברים הטובים שעשינו וזאת היא הסיבה שבגללה המן מספר לאוהביו על הנתינה שהוא עשה כמה דקות לפני זה.
ומיד שהוא מסיים לספר את מה שהוא עשה, גם אסתר מחליטה לתת לו על כך צ'ופר והיא מזמינה אותו אליה. כמו שכתוב במיגלה מיד אחר כך: "עוֹדָם מְדַבְּרִים עִמּוֹ, וְסָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ הִגִּיעוּ; וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת-הָמָן, אֶל-הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר-עָשְׂתָה אֶסְתֵּר". כן, כפי שאמרנו לעייל מאסתר אנו לומדים את הנתינה והיא ראתה שהמן נותן אז היא גם נתנה לו בחזרה והזמינה אותו למשתה ביחד עם אחשוורוש.
שנזכה בעז"ה לתת, מהנשמה ומהלב, אבל נתינה אמיתית מתוך שמחה, כי שהניתנה היא מתך שמחה אז הכל יהיה מתוך שמחה.
פורים שמח ושבת שלום 
ואם בתחילת הדבר תורה מצאתם תמיהה- "למה דווקא אותנו- הרי לכם תשובה. בתהליך כתיבת הד"ת מצאנו את רעיון המהות העמוק של רב ורבנית פורים- אנשים שמוכשרים בלחפור. ואם זה מה ביקשתם- זה מה קיבלתם. ועל טעויות משלמים!!!
