הפתרון לדעתי הוא התקדמות בצעדים  איטיים לכיוון המטרה..

הרבה פעמים במקרים כאלו מקבלים אורות ונשארים איתם שבוע. אח"כ הכל נעלם..

חשוב שתחליט על משהו ספציפי, כלומר לימוד קבוע (יומי/שבועי) שהוא ישאר קבוע, גם אחרי האורות..

אחד השביעיסטים הסביר לי שהקב"ה נותן לבן אדם אורות גבוהים ומקפיץ אותו מ0 לשלש. עלייהכ מאוד תלולה ומאוד מהירה. נותן לו להישאר כמה זמן שם למעלה במדרגה שלש, ואז הוא יורד חזרה ל0. והקב"ה אומר: הנה תראה לאיפה אתה יכול להגיע, עכשיו נראה אותך בכוחות עצמך. עכשיו כשהעלייה היא שלך והיא נבנית לאט המדרגה שתקנה היא הרבה יותר שלך.

(חוץ מזה בינינו ) אתה יכול לנצל את החניכים שלך לטובת העניין, שתחשוב: הרי אני מדריך ויש לי חניכים שמסתכלים עלי ואיך אני יכול להיראות ככה אז אני אנצל את הכח המניע שנקרא חניכים להתקדם בעבודת ה'.(זה לא ללמוד בשביל החניכים, אלא לנצל את המתנה שה' הביא לך שנקראת חניכים, להתקדמות בעבודת ה'

לא נשאר לי אלא לאחל לך שתחזור ללמוד בחשק והתמדה ותהיה בקיא בכל התורה!!!

אגב, שמעתי שמאללאאאא בחורים התחזקו בעקבות השיר הזה בלימודתורה..

לרזאל הזה יש זכויות ענקיות.........

לערב את הלימוד 

ואת ההדרכה בייחד
צריך לדעת איך לעשות את זה!!!

בהצלחה!

אתה יכול לקבוע לך זמן קבוע ואולי אף משמעותי,

זמן יומי או שבועי,

ובזמן הזה אתה רק לומד. רק.

הפלאפון מכובה, הכל יחכה. זמן שלך.

צריך לשמוע אותו שוב ושוב כל היום.

לדעתי הכי חשוב לעשות לימוד קצר וקבוע, יומיומי, להתחיל ממסכת קלה, ואם האכילה יבוא התאבון.

ופתאום תגלה שיש לך יותר זמן ללמוד מה שחשבת.

רון

רצון אדיר. לחזק מאד את אהבת התורה- ומומלץ לקבוע מכסה- לא של דפים, כי זה מתסכל אלא של זמן, לדוג' חצי שעה-שעה בערב, ובזמן הזה אתה רק לומד. בלי פלאפון, חברים, סניף, כלום. בהצלחה!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....