אבל בשביל הבריאות הנפשית שלך אני חושב שזה עדיף. גם מבחינת הבית, המשפחה, הילד והמצב הכלכלי וגם כי לא משנה עוד כמה זמן תחליטי לחזור זה בטוח לא יהיה יותר פשוט.

בהצלחה בכל אשר תחליטי.

אם אחנו מסתכלים רק על התינוק, כמובן שטובתו היא שתאריכי את חופשת הלידה.

הזמן של תינוק לצד אימו, משמעותי יותר ככל שהוא צעיר יותר, ועל כן עדיף לדחות את הפרידה לגיל מאוחר ככל שאפשר.

אימהות רבות מתקשות להישאר לצד התינוק לאורך זמן לאחר הלידה, אבל לדעתי, אם את רוצה ויכולה להישאר עם התינוק, זה בהחלט שווה את ההשקעה הכלכלית.

לי, אישית, אין ספק שלתינוק עדיף לקבל את הכסף עכשיו, בדמות אימו שנשארת איתו, ושתהיה לכך השפעה ניכרת בהרבה על איכות חייו.

חשוב לזכור, שגם לחזרה לעבודה יש עלות כלכלית, כך שהעלות איננה גבוהה כל כך, אחרי הכל: טיפול לתינוק, אוכל מוכן לבית, אוכל מחוץ לבית, בגדים יצוגיים, נסיעות, ועוד.

יהיה קשה הרבה יותר בעתיד, עם עוד כמה ילדים ב"ה- לעשות את הצעד הזה.

אז שלוש ארבע ולעבודה!!

אם את צריכה  עוד זמן בבית זה שווה את זה.

ואם את זקוקה נפשית ליציאה לעבודה (כן, גם זה נורמלי ולגיטימי בהחלט) אז לכי על זה.

מה שתעשי בלי היסוס יהיה הכי טוב גם לילדך.

ארבעה חדשים זה גיל שיש אימהות שחייבות לחזור לעבודה ויש אימהות שמוקדם להן.

הכי מתסכל שנשארים בגלל/בשביל הילד וסובלים יחד איתו בבית

ונהנית מכל רגע. את יכולה להאריך בעוד חודש ולראות איך ההרגשה. ואז להאריך שוב...

אין תחליף לשנה ראשונה של תינוק. עם אמא אם את מרגישה שאת רוצה להיות איתו אני הייתי מנסה להאריך ובעז"ה לחסוך אח"כ.

תחשבי מה יעשה אותך אמא שמחה ורגועה יותר לתינוק שלך (ורעייה טובה לבעל שלך)

לצאת להאוורר בעבודה, להתגעגע לפיצי ולחזור אליו בכוחות מחודשים?

או להשאר לצידו בבית לדעת שבטוח טוב לו שאת מעניקה לו את המקסימום בשבילו וטוב לך ושלם איתו בבית בלי רגשות של תסכול.

אני בתינוק הראשון שלי חזרתי אחרי שלושה חודשים לעבודה

הרגשתי קרועה ממש נפשית לא עמדתי בזה. התחושה שלי הייתה חזקה כ"כ שהתינוק שלי פשוט צריך את אמא שלו רגועה לידו (בלי לחצי עבודה) ופשוט באומץ רב עזבתי אחרי חודש ונשארתי איתו בבית.

(מאז בילדים הבאים - לפני 9 חודשים לא היה מה לדבר איתי על לחזור...)

יש כאלו שלהשאר בבית עושה אותם עצבניות - ואז כולם יוצאים מופסדים, וזה גם לא חכמה

זו באמת דילמה, תנסי לשבת ולחשוב עם עצמך מה מתאים לך

לדעתי אל תכניסי פה את העניין הכלכלי. כסף בא כסף הולך דברים אחרים יסודיים יותר מלווים לכל החיים (ואני מדברת על כל החלטה - לא משנה מה היא תיהיה שמנוגדת לאופי האם)

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות