אני נותנת לבן שלי שגם הוא בן7 חודשים "כח לכל" תערובת של מיני אגוזים וזרעונים לחיזוק הגוף כוח ומרץ של טבע מהדרין זה בטחינה מיוחדת לספיגת מירב הויטמינים והוא גם אוכל כל מה שאני מכינה לילדים והוא יונק

אני מניקה והטיפת חלב אמרה לי לעבור לתמ"ל כי החלב שלי לא מספק את התינוק (7 ח')

אבל בגיל 7 חודשים נשמע לא סביר לעבור לתמ"ל.

אם הילד לא עולה מספיק במשקל, בגיל כזה בדר"כ אפשר פשוט להוסיף לו מוצקים, ודברים כמו חלב טחינה וחלב שקדים.

בגיל כזה נדיר שיש בעיה עם הנקה.

מה הסימנים, לכאורה, שהחלב שלך לא מספק את התינוק?

כאמא שלו, האם התינוק שלך נראה לך מורעב? אני חשדנית כלפי חוות דעת של מי שלא מכירה את הילד בכלל.

מאחוזון איפשהו באמצע למתחת לעקומה הנמוכה ביותר. הלכתי איתו לרופא ילדים שלנו והוא אמר לי את כל מה שאמרו פה לפני: הוא בריא בדר"כ? אוכל יפה? וכו', והרגיע אותי שאין שום בעיה.

שימי לב שבהרבה טיפות חלב בארץ עקומות הגדילה לא מעודכנות, ויוצרות מצג-שווא של גדילה לא מספיקה אצל יונקים.

ממליצה לך דבר ראשון להציב את הנתונים על עקומות הגדילה המעודכנות של משרד הבריאות, ולראות אם התינוק שומר על האחוזון. אם הוא בערך עליו - תעברי לדאגות אחרות אם יש סטייה משמעותית, אפשר לחשוב מה לעשות, אבל כמו שנכתב למעלה - ממש לא סביר בגיל מופלג כזה שהבעיה היא בהנקה. כנראה שהבן שלך כבר הגיע לשלב שהוא זקוק ליותר קלוריות מהמזון המשלים, וזה טבעי ובריא (בעיקר תינוקות שהיו רק על הנקה ופתאום עוברים לתפריט שחלק נכבד ממנו הוא פירות וירקות - מצד אחד זה מעולה ובריא, מצד שני זה אומר שהם עברו לתפריט דיאטתי... ולחלקם זה לא הכי מוצלח).

האחות אמרה שהוא לא יורד במשקל, הוא רק לא ממשיך בהתאם לעקומת המשקל שלו. הוא שקל השבוע 7.8 ק' והיא אמרה שציפתה למעל 8. 

בקשר להנקה, נראה לי שמה שפצקרשת כתבה נכון למקרה הזה. 

התחלתי כבר מזמן לתת לו מוצקים - פירות, ירקות, טחינה, שקדיה, דייסת אורז. איכשהו נראה לי שזה כמו דיאטה (במובן המרזה) בשבילו. השאלה היא איך להשלים את התזונה שהוא זקוק לה? 

לפי האחות אני צריכה לקנות מטרנה, להוסיף לדייסה ולתת לו. לי זה פחות נראה, בעיקר בגלל שהוא יונק 4-5 פעמים ביום.

אבל אני כנראה לא מספיק יצירתית במה כן לתת לו. התחלתי להוסיף כפית שמן זית למאכלים.. אין לי עוד רעיונות, אשמח מאוד לקבל מכן.

(אגב, היא קבעה לי תור לעוד חודש לראות אם הוא עלה כראוי במשקל    ... )

אבל העקומות האלה לא בהכרח נכונות! משרד הבריאות הורה לטיפות חלב להחליף אותן כדי לא להלחיץ הורים סתם, והתהליך הזה לוקח זמן...

ניסית לבדוק מה מצבו על העקומות שצירפתי?

בגיל הזה הם לפעמים גם יורדים שני אחוזונים (למשל מ-75 ל-25) וזה בסדר גמור!!! אין שום בעיה!!! על 200 גרם? זה פיפי! זה קקי! אין שום צורך להשלים לו תזונה, כי אין שום בעיה בתזונה שלו! הוא יכול אפילו להמשיך רק לינוק עד גיל שנה, וזה על הכיפק.

בנוסף - את ממש לא חייבת להמשיך במעקב אם זה עושה לך נאחס. אמא יכולה לראות אם הילד שלה לא בסדר...

את יכולה לכתוב לי במסר אישי - יש לי עוד משהו לכתוב לך, אם לא אכפת לך שאני אראה את הכינוי שלך (את יכולה גם להמציא כינוי חדש רק בשביל זה).

ועוד - העקומה מתחשבת בשלושה גורמים בלבד. מין התינוק, משקל לידה וגיל נוכחי. היא לא מתחשבת בהמון גורמים אחרים כמו קצב התפתחות, עונת השנה, גנטיקה, אזור מגורים ועוד המון גורמים אחרים שעשוים להשפיע על משקל הילד.

וגם אם את מחליטה שאת לא שקטה לגבי העלייה שלו במשקל ממש לא צריך מטרנה. אפשר למשל להכין לו דייסה ביתית על בסיס מים/חלב אם שאוב. טחינה, חמאת שקדים, אבוקדו, כולם מאכלים בריאים ועתירי קלוריות.

כל עוד הפשוש נראה בריא ומתפתח אין שום סיבה ללחץ.

אצלנו כל הילדים גדלו לא בהתאם לעקומות (וזה כשמלכתחילה הם נולדו קטנים) כולם ב"ה בריאים ושלמים.

בהצלחה

מסויימות, ויתכן שהם ממש לא מתאימות לכם

האחות שיגעה אותי עם תוספות, לא התייחסתי בכלל ועכשיו (רק בשקילה של גיל שנה וחצי) היא התחילה לעלות באיטיות רבה. זה ממש לא אומר כלום. והרבה פעמים בחורף יש ירידה, במיוחד אם היה חולה קצת...

בכל מקרה- לדעתי ההנקה מאד חשובה וחבל לוותר.

תנסי באמת לתת לו בארוחות שכבר אוכל מוצקים- אוכל מזין ובעל ערך קלורי: מרקי קטניות, פירות ודייסות משמינות, אבל ממש לא על חשבון ההנקה!!!

לא זוכרת משקלים בגיל הזה, אבל גם אם יש ירידה דרסטית שמחייבת התערבות, צריך למצוא את מקור הבעיה (ע"י רופא ילדים). סתם לדחוף מטרנה במקום חלב אם לא יפתור את הבעיה (אלא אם כן באמת אין חלב והילד רעב- מה שלא נשמע מדברייך שזה המצב...)

מה היא רוצה שהוא יהיה באמת שמן???

אני באמת לא מבינה....

ב"ה על המשקל שלו. נשמע שזה סבבה לגמרי.

ובררו שהוא לא עולה באותו הקצב, אחרת בגיל שנתים הוא היה שוקל 30 ק"ג!!! (משלש את משקלו... כמו בשנה הראשונה)

אם את שואבת חלב ונותנת מבקבוק, את יכולה להוסיף לחלב אבקה שנקראת HMF, תתייעצי עם רופא, אבל זה בעיקרון עושה את החלב בעל ערך יותר קלורי, וכך לא תצטרכי לעבור לתמ"ל.

זו אבקה שנותנים בדר"כ לפגים.

תנסי לדחוף לו גם טחינה

קודם כל תודה על ההשתתפות והתגובות.

הילד אכן שמנמן באופן מצחיק, במיוחד שזה הילד שלי.. ונראה לי האחות טענה שהחלב שלי לא מספיק כי אני מאוד רזה ומההנקה ירדתי מאוד במשקל. אני חושבת שהיא נתנה בי מבט אחד ואמרה לעצמה - ממנה הוא לא מקבל כלום. זה בטוח (:

ברור שאני לא מוותרת על ההנקה. ואחרי קריאת התגובות שלכם אני הרבה פחות מתרגשת ממה שהיא אמרה לי (תוך הדגשה שהוא לא ירד, בטח שלא בצורה דרסטית. רק לא ממלא אחר הציפיות של האחוזונים שלו או משהו כזה)

מי שכתבה על הכנת מרקי קטניות - האם אין חשש שהתינוק ייחנק ח"ו מהקליפות? או שטוחנים אותן אחרי ההכנה? אשמח לפירוט ורעיונות.. 

עדשים ירוקות

ולטחון

אם צריך- לסנן

תאכלי את מזון עשיר כדי שהחלב יהיה עשיר יותר

אבוקדו, אגוזים ושקדים, בשר

אנונימית יקרה,

אני לא יודעת מה השלב ההתפתחותי של הקטן שלך אבל באופן כללי כאשר הם מתחילים לזוז מעט - הם מאבדים מהמשקל והנפח שלהם, אז אולי ככה זה גם אצלכם (אצלנו זה היה ככה וכעבור כחודשים הקטנה חזרה לעצמה ובגדול .

לגבי תוספות: אני הייתי מכינה שייקים של פירות- אגס, בננה, תמר בלי קליפה , תות, וכו' (כל פעם שילוב אחר) ומוסיפה שקדייה/שומשומיה/ טחינה ומעט מים- טוחנת היטב. זו היתה ארוחת עשר של הילדה וגם שלי.

בהצלחה ובתאבון

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....