עברתי היום עם מישהו מהמשפחה על אירופה:
הונגריה - הרב מקריסטיר. אבל נוף - מישורי ולא נראה מעניין, יש שם שולי הקרפטים - דובים חומים בשפע.
רומניה - יש אוכלוסיה ענקית של דובים חומים באיזור ההרים - ודווקא לשם הייתי רוצה ללכת...
מזרח אירופה - הייתי נוסעת דווקא. אחד הבנים רוצה אתרים יהודים. אבל טיול לא מאורגן, קשה להסתדר. אוכל, לינה וכו'
מה גם שהשילוט הוא בפולנית בלבד. בזה הוויז יכול לעזור אולי. קוסמת לי ארוחת בוקר באחו שם, אבל פוחדת שבלי כוונה
אאחוז בעצם אדם, או שהנעליים יתמלאו בדם...מחילה.
דווקא הייתי שמחה לראות את הציון של הגר"א ובעיקר את מי שקבור לידו ( האפר - אברהם בן אברהם הי"ד) זה בליטא. לא אוהבת אותם...
איטליה - יקר ורומא עם הותיקן שלה ודנדוני הפעמונים - לא מושך במיוחד. גם לא הקולוסיאום על
כל הזוועות שהתרחשו שם.
ספרד - רחוק מדי. אנטישמים (זה בעצם משותף לכולם, אבל עדיין לא כל כך בבוטות כמו בספרד -
מה לעשות, האינקוויזיה זורמת להם בדם.
הארצות הבלקניות - נוף יפה מאוד, צוקים ונהרות. אולי.
יוון - אתונה לא עיר יפה, כך שמעתי. הים סביב האיים נהדר מן הסתם, אבל בעונה כזו נורא מתוייר. צפוף.
ובאי אחד מפורסם, בתי התיפלה, כך נראה, מרובים מהבתים האחרים. לא רוצה.
הולנד - חוץ מהבית בו הסתתרו אנה פרנק ומשפחתה, הי"ד - לא מעניינת אותי. יש גם הרבה ערבים.
בלגיה - נשמעים לי אנטיפטים...
אנגליה - הייתי. המקום בו שהה צ'רצ'יל, על מפותיו והסיכות התקועות בהן - מאוד מעניין.
מספיקה פעם אחת.
סקוטלנד - הייתי. ריח מבשלות הבירה באדינבורג הבירה, הכריע אותי תחתי. הם גם מאוד
לא יפים, במיוחד בהשוואה לסקנדינבים. הגענו לשם אחרי שהינו בסקנדינביה...
אירלנד - הייתי. עוני, נשים עם מטפחות קשורות מתחת לסנטר. נכנסנו לבר (בית מרזח
בלעז...) כדי לראות מה זה ועל מה זה, ושני שקצים שאלו אותנו מהיכן אנחנו. אחרי שענינו, אמר אחד לשני:
I TOLD YOU THEY ARE BLOODY JEWS!
יש שם הרבה ג'ינג'ים....
סקנדינביה - דנמרק מישורית. אורבנית כזו.
שבדיה - גם משהו כזה, נדמה לי
נורבגיה - המון טבע, פיורדים, לא הרבה אנשים יחסית לגודל הארץ. אחרי כמה
פיורדים והמון בריות בהירות שיער ועיניים, מתנו משיעמום ושיווענו לאיזו בריה
שחומה; באמת פגשנו איטלקים ואורו עינינו; חומים לגמרי. מקסים.
פינלנד - אגמים. גם מישורית נדמה לי. פעם נתקענו באיזה מקום נידח
על יד בצה , מן הסתם, לפי כמות היתושים שעטו עלינו. עברה מכונית
יחידה ונדירה בכביש הנידח, דווקא מכונית משטרה. נפנפנו אליה ביאוש
והם נפנפו חזרה בטוב לב.... . הסקנו שהעם שם לא מצטיין באינטליגנציה רבתי...
כרתים - זאתי הנחשלת קצת. הכל בעצלתיים. לא יפה. נוף מזרח תיכוני -
עצי רימון, תאנה....אולי בהרים יפה אבל לא הגענו לשם.
אין בית חב"ד. אין שום דבר כשר. כלום. אפשר רק פירות
וירקות. הבאנו עמנו מנות חמות פיתות הרבה גבינה צהובה
והבטחתי בלי נדר, לא לראות גבינה צהובה בחיי יותר...
מקווה שאמרתי באמת בלי נדר, כי שכחנו מזה בכלל....
אבל הים. הים רבותי זה לא הים תיכון שלנו. שדומה לנו בעצבנותו
ומרדנותו....ל...לא. זה ים טורקיז שקוף צלול שקט, הסובב את האי
מכל צדדיו, הוא כנראה מתאים עצמו לסביבה (או להיפך..) ים
עצלתיים כזה; דגים צבעוניים, מאוד יפה.
אבל החוף לא נעים; זפזיפי כזה, חורק, גבשושי...
אולי ניסע לשם. אולי אסע לשם.
נכון, אין חוף נפרד, אז היות ועדיין לא תיקנתי את
עצמי לחלוטין, הולכת לחוף רגיל. משתדלים אם
אפשר בפינה.
ובכל זאת, כל העיניים (רוסים והרבה גרמנים)
מופנות אלי; בניגוד חריף לאופנה הרווחת על החוף,
אני נכנסת למים עטופה מכף רגל עד ראש.....
נראה לי שגם הדגים נדהמו...
אבל זה המינימום שאני יכולה לעשות, מקווה
שהשם לא כועס ועדיין יש לו סבלנות אלי...
הצלחנו לקטוף 2 סברסים בר בדרך לאכסניה
שלנו; מאוד התרגשנו....
המסעדות מלאות תיירים, ואלו של הדגים
משליכות את השיירים בצדדים למטה והריח,
הריח.....כפרת עוונות.
מזרח רחוק - יקר ולא רוצה לראות מיני
אפריקה - יקר. פוחדת מאריות.
אוסטרליה - יקר. פוחדת מכרישים.
אמריקה - יקר. פוחדת מכרישים (פלורידה, קליפורניה...) וגם מתנינים...
צרפת, כמובן שלא. אם ארצה, אלך לעיר העתיקה,
חבל על הכסף של הכרטיס.
אנטרטיקה- דווקא לשם הייתי רוצה, אבל
אמרתם שקר מדי. וגם יקר מדי. נורא
רוצה לראות לוויתן בגודל טבעי במקום
הטבעי שלו. מה רבו מעשיך....
( הא, גם שם יש דובים.....נזכרתי)
בקיצור, אין לאן ללכת.
אולי בארץ שלנו יש מקום נחמד?
בצפון? לא יקר ולא מעדיפה דווקא
סביב הכינרת. אבל כן בצפון צפון...
אבל רגע, חיזבאללה...
אוף!
ממך אליך אברח...
עכשיו- כל זה היה מזמן מזמן מזמן, עם תרמילי גב כבדים
בלי הרבה כסף, במיוחד בסקנדינביה - חלמתי ללא הרף
רק על שוק מחנה יהודה...
ודעו לכם - זה לא כיף כמו שזה אולי נשמע. התרמיל, כאמור
כבד. מצטמצמים באוכל, חם (או קר). האכסניות לפעמים
לא נחמד בהן, במיוחד שאיזו בחורה גרמניה מספרת בהתלהבות
וקול רם מאוחר בלילה, לחברתה, משהו בגרמנית מעצבנת ומפריעה
לישון..
ובכלל, רוצים כבר מקום ביתי. לא לנדוד כל הזמן.
אבל הייתי צעירה והיתה אופנה לנסוע לחו"ל
וזהו.
ובכל זאת, עדיין, לא אוהבת כל כך בתי מלון.
אנקטודה נחמדה - הגענו פעם לאכסניה,
היה מאוחר והדלת היתה נעולה (נדמה לי
שהיתה אחת פתוחה בצד השני אבל לא ידענו)
אז פרשנו את שקי השינה על המפתן ונכנסנו
לתוכם.... בלילה התעוררתי לקול נקישות
עדין (גשם קל טפטף). הרמתי את הראש
מהשק וראיתי raindeer - זה אייל צפוני
יוצא מהיער ופוסע לעבר שוקת או משהו
שהיה לידינו. זה היה כל כך יפה. כל כך
מיוחד. היה שווה לישון על האבן הקרה...
זה היה בנורבגיה או פינלנד. לא זוכרת.
שבת שלום! (המטבוחה נשרפה לי בינתיים...)!
עכשיו ברצינות - האם מישהו מכיר איזו אכסניה
לגמרי כשירה (מהודרת) בצפון? ליד הבניאס או
החצבני? רחוק מלבנון? בלי יתושים......!