זה בדיוק מה שאמרתי לאמא שלי לפני כמה ימים!

נמאס לי שהיא חושבת שכל הזמן אני טובה ולא משנה מה אני אצליח.  ולפני 3 וחצי שנים החלטתי שזהו נמאס לי ואני מעכשיו  אבריז ולא אשלים כשאני לא באה וכו' ואמא שלי לא ידעה והציונים שלי לא השתנו וההורים שלי פשוט לא שמו לב שאני עושה שיעורי בית רק פעם בחצי שנה ושאני  לא משקיעהבכלל בלימודים אין לי סדר בכלל אני לא תמיד מביאה דברים ולפני כמה ימים פשוט הוצאתי הכל אמרתי לאמא שלי שאני כבר הרבה זמן ככה ואני כבר לא יודעת מה לעשות אם עצמי! עוד שנה אני מתחילה בגרויות ואני בכלל לא בעניין!

אני רוב הזמן הולכתלישון ב12 בערך ואני אחרי זה ממש עייפהואין לי כוח לכלום אז אני ואבא שלי ''החלטנו'' שמעכשיו אני הולכת לישון  ב9 (לא זה לא כזה מוקדם...) ואז הוא בא אליי לפני שעה בערך ומזכיר לי שעברו שעתיים מהשעה 9! ועד עכשיו אני עדיין ערה למרות שאני מתה מעייפות ויש לי מבחן מחר ולא למדתי כלום!!!!!!!!!!!!

אני מרגישהשאני פשוט מתרוקנת ואין לי כוח לכלום!(למרות שאני הילדה הכי שמחה שאתם יכולים לפגוש....)

לא כ"כ מהצד של אמא שלי אבל מכל הסביבה שלי....

חוץ מהקטע האחרון שאמרת שאת צריכה פיקוח מאמא.עם זה אני ממממממשש מסכימה!!!!!!!!!

בס"ד

אני ממש מבין למה את מתכוונת. אני אפילו מזדהה עם זה ב1000 אחוזים.

גם אני לא כוכב גדול בלימודים, כי הם פשוט לא מעניינים אותי. נוציא בגרות בסדר ונשקיע בדברים אחרים את כל הכוח. זה לגמרי לגיטימי.

אלת תיקחי את הלימודים קשה מידי. עושים מהם יותר מידי במערכת ה"חינוך". אני הייתי נותן את השם "מערכת העברת אינפורמציה לימודית". 

והכי חשוב: בי"ב סיוון אנחנו אחרי מתמטיקה ואנגלית. נשימה עמוקהההה וזה כבר מגיע. גם זה יעבור!!

כמה שאתם תשקיעו ההורים שלכם יתחילו לאסור עלייכם דברים
כשאני התחלתי ללמוד באמצע כתה י'
פתאום ההורים שלי לא נותנים לי לגעת במחשב
מה? אמא? זה אפשרי? למדתי היום המון
אבל היא באמת בעדך רק מתי שאתה רוצה בזה באמת

לבקש מההורים לאסור דברים
זה צביעות כי אתם נותנים להם את כל העבודה
אתם אומרים תעזרו לי לנקות
וכשהם מנקים אתם מתיישבים על כיסא ומביטים בהם
למה מה קרה
תעבדו,הם גם יעבדו בישבילכם!!!

גודלק!!!!!
שבת שלום

ולא מבינה את הסרת האחריות והפלתה על מישהו אחר.

יש לכם בחירה חופשית לבחור בטוב עבורכם ולא משנה מה ההורים מורים וכו' אמרו ועשו

לבחור בן 14 הבגרות לנהוג ברכב?

כן, החברה כאן הרבה יותר בוגרים, אבל את האחריות לא נותנים ביום אחד.

הכל לאט לאט ובהדרגה.

ההורים היום מבולבלים כמעט כמו הילדים.

מה שהלך בקלות בדור של סבא לא הלך להורים שלהם ומה שהלך להורים שלהם לא ילך אצלהם.

לא פשוט.

אחריות!! ילד יכול לבוא בטענות להורים על הרבה דברים, אבל לקרוא להצבת גבולות לא רק שזאת מחשבה לגיטימית, אלא מאד בוגרת.
ביסודי כשלא הגעתי לבית ספר זה היה מאד לגיטימי; "קשה לה". למה שאני אגיע בזמן? למה שאעתיק מהלוח? למה שאלמד למבחן? אף אחד לא כועס עלי!! והייתי מוציאה מאיות. עד שעליתי לחטיבה והפסקתי להוציא מאיות אבל לא זכרתי בכלל מה זה ללמוד. יותר מיזה, החוסר גבולות הזה היה לי מאד נחמד לטווח להקצר, הרסני לטווח הארוך.
ילד צריך גבולות נקודה. לא משנה באיזה תחום. והורה צריך לדעת שעצם קביעת הגבול היא משמעותית אפילו אם אין לו השפעה ממשית כיום על המציאות.

כי אני גם אמא כיום כשאני אומרת לא הילדים (בגילאי 19 - 9 ) נלחמים נגד. אז יש הרבה דברים שאני מרפה שלימדו מנסיון. במקום לנטור לי טינה לשארית חייהם שחנקתי אותם. את יודעת אפשר להביא את הסוס עד השוקת אבל לשתות הוא צריך לבחור בעצמו. ובמבט לאחור האם במידה וההורים שלי או במקרה שלך היו לוחצים האם זה היה משנה לנו או רק גורם לנו למירמור? אין לי מוסג אני די משתדלת בדברים המאמת חשובים כמו הכנסת אצבע לשקע אבל ציון 80 זה בהחלט יפה אני לא דורשת 100 רק נותנת שוקולד למי שמביא. אהבת אם היא מופלאה חכי שיהיו לך ילדים תתמלאי בה בעצמך ואז תביני כמה אוהבים ודואגים לך גם אם לא תמיד יודעים איך.

במיוחד בזמננו, שיותר מדי מדגישים את החופש והזכויות ומעט מדי מדגישים את הגבולות והחובות.

אולי גם בגלל זה קשה להורים לפעמים לתת את הגבולות, כי לא תמיד החברה שלנו מצפה מאיתנו לדעת מהם הגבולות (כפי שניתן לראות מהתגובה של דכ).

אני למדתי בישל"צ, שם החופש הוא באמת מאוד גדול, רחב יותר מדי, כנראה. מצד אחד זה מפתח בגרות עצומה, אבל מצד שני, לפעמים חוסר המסגרת גורם לקשיים.

אני חושב שבסופו של דבר בחיים המסגרת רק תלך ותהיה פחות ברורה, והברירה היחידה שלנו היא ליצור אותה לעצמנו בעצמנו, או לפחות את עיקרה.

למרבה הצער זה ממש לא קל...

ב"הצלחה!

ולהיות אמא שלי זה בכלל פרוייקט,

ב"ה זכיתי באחת מדהימה!!

חבר'ה-

זאת הייתה פריקה,

המלצה למי שעוד לא מאוחר לו לקחת את עצמו בידיים.

לא טרוניה נגד אף אחד, לא הסרת אשמה..

בטח לא כלפי אמא שלי, שבאמת אין כמוה! ב"ה לא יכול להיות יותר טוב!

בע"ה שיהיה המון בהצלחה!

תודה על התגובות.

בתור אמא לחוצה + רגשות אשמה,

תודה רבה,הייתי בטוחה שילדים תמיד רק ישנאו אמהות דאגניות כמוני,החברה שלי אמנם עוד לא בגיל הזה אבל אני מקווה שבכל זאת אני ידע למצוא את הדרך לדאוג להם בלי להרגיז ולחנוק.זה באמת באמת לא כזה קל להיות אמא ,בהצלחה בלימודים ובכלל...

להאשים את ההורים והסביבה בצרות שלך..

מי שתמיד יחפש את האשם אצל אחרים יאשים את הוריו שחנקו אותו ודרשו יותר מידי..  ואם הם נתנו לו חופש- יאשים אותם שלא עודדו אותו מספיק להצליח..

כתבת :"זאת הייתה פריקה,

המלצה למי שעוד לא מאוחר לו לקחת את עצמו בידיים"

אבל יש לך רעיון איך יוצאים מכל השטויות וכל החוסר גבולות בגיל שעדיין זה לא ישפיע לי באופן גורף על התעודת בגרות בשביל לא להגיע ליאוש בשעה של לימוד לבגרות?!

בשביל לשמור לעצמך על הגבולות,

תבקשי ממישהי קרובה אלייך שתעזור לך בזה.

שלא תתגמש!

יש לי חברה אחת למשל שמינתה את עצמה לשמור לי על המתמטיקה.

כל רגע פנוי היא מתקשרת להכריח אותי לעשות מתמטיקה,

או כשאנחנו יושבות בסטלה היא ישר תוקעת לי ספר ביד ו"שלוש ארבע ולעבודה!"

זה די מציק, היא קרציה!

אבל זה ממש ממש עוזר, פתאום את נכנסת לשגרת לימודים שלא הכרת..

ואני לא מדברת על לשבת כל היום וללמוד,

אני לא חושבת שזה נכון,

ולי אישית זה בכלל לא מתאים.

אבל שהבסיס שחייבים יהיה קיים, שאותו אין מצב לפספס.

ואם את טיפוס כמוני,

אל תגידי לעצמך "טוב, במילא אני מקבלת ציונים יותר גבוהים משל כולם בלי ללמוד, אז בשביל מה להתאמץ?"

כי לא תדעי מתי יפול עלייך הרגע הזה שהשיטה הזאת כבר לא עובדת.

(מעבר למצפון שמתעורר כל פעם שחברה שחרשה מקבלת 60 ואת בלי ללמוד שנייה מקבלת 86.. זה לא נעים!)

התקופה הזאת מדהימה! עם או בלי לימודים..

אם את רוצה שגם התקופה הבאה תהיה מדהימה-

עדיף עם לימודים..

אני נשמעת כמו איזה מורה חפרנית,

אבל באמת שזה שווה את זה!

ממש בהצלחה לך! יישר כוח עצום!!

הוא יושב לידי בכיתה ויושב לי על הווריד... הוא עושה עבודת קודש..

אני מסכים איתך בכל מילה, אבל תשמחי במי שאת! אני עושה 3 יח' וטוב לי עם זה! בהתחלה לקחתי את זה קשה מאד מאד מאד ולא האמנתי שאני יורד מ4 יח' ל3 יח' מה גם שעשו לי אבחון והתוצאות  לא מרשימות במיחוד, אבל לקח לי זמן להבין זה מה שהקב''ה נתן לי בתור מתנה (!) ואין לי שום זכות לערער עליה! לא צריך להאשים אף אחד או משו כזה אלא, צריך לשמוח במה שיש לך כי מה שנראה לך שחברה שלך יותר מסתדרת בחיים, יותר יפה, יותר חברותית- הדשא של השני ירוק יותר... ואיפה שתצטרכי להיות שם תהיי כי שם הקב''ה שם אותך והוא אבא שלך ולעולם לא יעשה שיהיה  לך רע (גם אם לפעמים זה נראה כך...) אני מזדהה איתך בהרגשות וגם לי היו מחשבות כאלו ואחרות ולכן אני מסכים לעצמי לומר לך את זה כי אני גם הייתי במקון שלך ולכן אני מבין אותך מאד!!!

ןלסיום- תשמחי במתנה הכ''כ יפה הזו שנקראת אמא (מנסיון...  מה נפלאה המתנה הזו לאדם שניתנה לו מהאל- אמא יהודיה זקנה...) תודי לקב''ה שברא לך שכל ותהני מהחיים והמון המון ס''ד והצלחה בהכל!!

הבנתי שיש דברים שעד שלא תחווה אותם לעולם לא תבין את

מידת ההשקעה שמשקיעים בהם...

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות