טפשה?
כן, סוגשל..
ואתם מסכימים איתי. לא הכחשתם.
שזה היה מטומטם..
שנה שלימה,
ורק עכשיו כשאני מעלה את זה את מעירה לי שאני לא לומדת?
פתאום זה כל כך שלילי?
אז למה סמכת עליי?
חבל, אני לא ראויה לזה.
שידרתם לי שאני בסדר גמור,
שסדרי העדיפויות בסדר גמור,
שאני מסוגלת גם בלי ללמוד,
בקטנה,
אז נקבל 80 במקום 100,
אז לא נמצה את היכולת ונמצה את התקופה הזאת בעניינים אחרים.
אבל אז אני רואה שזה לא הולך,
וכבר מאוחר מדיי.
למה עכשיו להגיד לי כמה שזה היה טיפשי?
למה רק כשאני קמה ביאוש ועוד רגע מרימה ידיים כי ככה כלום לא הולך אתם נזכרים להגיד לי שהדרך הזאת לא עובדת?
"אז המורות מוותרות לך, עם הפרצוף החמוד שלך.."
נכון. אבל ידעת את זה עד עכשיו.
למה לא באת ואמרת לי את זה?
למה עוד רגע הבגרות במתמטיקה,
ומצד אחד את מתעקשת שאני אשאר ב4 יחידות למרות שלא הייתי כל השנה,
ומצד שני- אני לא יודעת כלום! ולא כעסתם עליי, לא העמדתם אותי במקום.
נכון, זאת אשמתי המלאה, אין לי ספק בזה.
אבל אמא, אני רוצה שלא תרשי לי דברים לפני שאני עושה אותם,
לא רק להעיר על זה אחר כך.
אל תסמכי עליי יותר ממה שצריך,
אני לא עומדת בזה,
אני עדיין חלשה.
אני צריכה שתפקחי עליי, כי אני לא מצליחה לפקח על עצמי.
בבקשה,
אני אוהבת אותך תמיד!
תהי אמא שלי, ותאסרי עליי דברים..
ותודה רבה על הכל!!
. ושוב סליחה על הפלישה הגסה
מה נפלאה המתנה הזו לאדם שניתנה לו מהאל- אמא יהודיה זקנה...) תודי לקב''ה שברא לך שכל ותהני מהחיים והמון המון ס''ד והצלחה בהכל!!