לוקח את הכסף שיש לו ומסיף כסף וקונה לו כרטיס

יש כמה חבר'ה(נוער בסביבות גיל ה20-25) בפז בכניסה לעיר שתמיכ מבקשים כסף לאוכל ולנסיעות

הם קבוע שם

אז אמרתי לו לך תעבוד ולא תצטרך לבקש כסף

לדעתי אם זה בנות בנות 16-17 אין בעיה לתת בד"כ במת חסר להן

או... שלא?

כלומר, תלוי *איך* הן שואלות...

*אני* הייתי מזהה אם זה אמין או לא...

סתם.

מה התשובה שלך

אם הן מצחקקות, ומגמגמות, ולא בטוחות בעצמן, וזה נראה שהן פשוט רוצות לקנות קולה, או משו בסיגנון... הייתי אומרת, כמו לילד קטן: "תחסכנה כסף, ואז תקנו מ---ה שאתן רוצות, טוב?"

ואם הן שואלות ברצינות, עם מצוקה על הפנים, אני הייתי נותנת, עם כוונה שזה עשיית חסד, ואת השכר בין כה אקבל, אם הן ישקרו- זה כבר לא עיניני,  אלא ענינו של זה שלמעלה.

(לא שהן לא יכולות להציג, עכשיו אני נזכרת בחברה מפעם שהייתה מומחית בהצגות על אנשים, (לא בקטע של כסף) היא הייתה פותחת שיחות עם אנשים ואומרת: "אני בת 30, מאיילת, עליתי לארץ לפני שנתיים... ובבטחון עצמי מאין כמוהו! אנשים היו באמת מאמינים לה, וכאן זה כבר היה עצוב...)

שאשאל לאן הן צריכות להגיע, כמה חסר ואתן כמה שחסר (אם יש לי).

ולא ציינת אם אלו בנות 16-17 דתיות או חילוניות. ולא אמרת איזה סוג נעלים יש להן.......

יחפות

מעניין, לפני חמש דקות ראיתי בדיוק את זה...

יש אתר שבו מעצבים יכולים לרכוש תמונות כדי לכלול בעיצובים שלהם.

אתה כותב בו מילה ומופיעות התמונות שהכי משקפות את הרעיון שבמילה.

אם תרשום "עניוּת" (poor, poverty) התמונה שהכי תחזור שם זה כפות רגליים יחפות,

או עם כפכפים וללא נעליים או גרביים.

יש משהו ביחפנות שמשדר עניות, אין ספק.

בלי להישמע חסר רגשות, שזה מה שמשותף להומלסים.

בגדים יש להם (...), נעליים בדר"כ לא

ב-טוח הייתי מביאה....

או ברצינות?...

זה נראה ברצינות?

ועל כן אני לא יכולה לענות לך תשובה עוקצנית. |נא להתחשב|

פעם אחרונה

את הקבצנים האלה בתוך התחנה המרכזית שכל הזמן עוברים בין הספסלים ומבקשים תרומה. אין לי כוח לתת להם, אני כבר לא נותן.

לק"י

פעם איזה ילד ביקש ממני, כי הוא אמר שהוא פיספס את ההסעה.

לא נתתי לו, אבל אח"כ התחרטתי ועקבתי אחריו (עם העיניים...) לראות אם מישו אחר נותן לו..

אם זה היה היום, אני מניחה שהייתי נותנת לו.

לפעמים אני נותנת ולפעמים לא..

ויש גם את אלה שבאים עם מליון סיפורי סבתא

קטנים הסתובבו בסופר.. ומרחוק היה נראלי קצת מוזר העניין שהם התקהלו כל שניה והסתכלו סביבם

ניגש אלי אחד מהם ליד המדף של החטיפים ואמר לי "אממ... חסר לי כזה.."|מראה לי מטבע של 5 ש"ח בידו|

אני: מה אתה צריך לקנות צדיק?

הילד: 'שוקולד'

אני: טוב- קח 5 ש"ח.

פתאום אחרי דקה מגיע אלי ילד אחר מהחבורה ומבקש ממני: "יש לך שקל?"

אני: "צדיק אתן לך בשמחה אבל אני לא יכולה לכלכל כל ילד שבא אלי לבקש כסף.."

וואי עוד שניה באו אלי עוד 3 כאלו.. 

לכו תבינו יציאות כאלו^ 

תהיות שלי: הם עניים חלילה? אולי אמא לא מסכימה להם ממתקים? אולי היא לא נתנה להם מספיק? אולי נותנת להם רק לשבת?

אני נותנת אם יש לי.. רק שזה לא עושק מידי

וזה מזכיר לי שפעם אחת אישה ביקשה ממני שיחה.. וזה לא באמת היה שיחה.. זה היה שיחות!

והיא פשוט לקחה את הפלא' שלי במשך כמעט 10 דק' וחרשה עליו.. כאילו- וואלה שיחת עסקים.

עד שביקשתי ממנה שפעם הבאה תודיע לי שזה שיחות ולא שיחה..

פעם אחת הסתובבתי לבד ליד מגדל אייפל בפריז, ניגשה אלי אשה שנראית כמו מהגרת מהודו, נתנה לי פתק שכתוב עליו באנגלית משהו על מצב כלכלי קשה וכו׳ אז לא היה לי נעים וראיתי שאני לא יכול להחזיר לה את הפתק בנימוס אם אני לא מצרף מטבע... טוב,  נתתי לה יורו אחד.

היא הלכה ותוך חצי דקה עוד הודית נסתה לעשות לי את אותו הדבר....

אחרי כמה דקות אני רואה משפחה הודית שלמה אוכלת גלידה בדוכן הגלידה שליד המגדל והקבצנית הזאת ביניהם.

עכשיו מה הקטע המצחיק? זה חמש יורו לגביע!!!

בהחלט עשו עליך פספוס.. איזה כיף שאני לא הקורבן היחיד בעולם

מעולם לא מצאתי את הנוסחא לעשות את הדבר הנכון באמת

היום היה בידיעון של הישוב הודעה לאמור:

היהודי הצדיק שהלווה כסף לאוטובוס בת"מ ושכחנו את שמו- אנא צור קשר כדי שנוכל להחזיר

כלומר שיש אנשים באמת בעולם שנתקעים בלי דמי נסיעה...

ואמר לי שהוא חזר מביה"ס ואמא שלו לא בבית

אם אני יכולה לתת לו  8 ש"ח למנה פלאפל,ואז הוא שאל אותי אם אפשר גם לפחית קולה.

היא נתקעה בלי ארנק ובלי כסף בדרך למסיבה בביתי והיא קצת מעל לגיל הנקוב...

קורה לאנשים שהם נתקעים בלי כסף.

ובסיטואציות כאלה- אני תמיד פותחת את הכיס.

ובלבי חושבת: רבש"ע, אני עושה מעשה טוב. אם זה באמת לטובה- אשריי. אם לא- תתחשבן איתו אתה. לי אין איך לדעת...

[וזה נכון לגבי כל פושט יד מכל סוג שהוא]

יצאתי מהבית במהירות ושכחתי לקחת את הארנק,

רצתי לאוטובוס, עליתי עליו, ואני מגלה שאין לי כסף!!

זו הרגשה נוראית! לבקש.

ביקשתי, נתנו לי,

איך הרגשתי רע!!

בעצם זה קרה לי עוד פעם, שהגיע הראשון בחודש מהר משחשבתי ונגמר לי החופשי חודשי ועליתי על אוטובוס בלי כסף...

ההמשך ברור.

מאז אני לא עולה על אוטובוס בלי כסף... מה שבטוח

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

אני גם לא מאמין בלצפות בזה.

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.

ונועד להיות כזה.

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…