(בדרך כלל בן 40+ וצפונה) פונה אליכם בבקשת "יש לך כמה שקלים לאוטובוס" ואתם מנפנפים אותו\עוזרים לו?
מה תעשו אם יהיו אלה שתי ילדות בנות 16-17?
בעיית אמינות?
(בדרך כלל בן 40+ וצפונה) פונה אליכם בבקשת "יש לך כמה שקלים לאוטובוס" ואתם מנפנפים אותו\עוזרים לו?
מה תעשו אם יהיו אלה שתי ילדות בנות 16-17?
בעיית אמינות?
לוקח את הכסף שיש לו ומסיף כסף וקונה לו כרטיס
יש כמה חבר'ה(נוער בסביבות גיל ה20-25) בפז בכניסה לעיר שתמיכ מבקשים כסף לאוכל ולנסיעות
הם קבוע שם
אז אמרתי לו לך תעבוד ולא תצטרך לבקש כסף
לדעתי אם זה בנות בנות 16-17 אין בעיה לתת בד"כ במת חסר להן
או... שלא?
כלומר, תלוי *איך* הן שואלות...
*אני* הייתי מזהה אם זה אמין או לא...![]()
סתם.
מה התשובה שלך
אם הן מצחקקות, ומגמגמות, ולא בטוחות בעצמן, וזה נראה שהן פשוט רוצות לקנות קולה, או משו בסיגנון... הייתי אומרת, כמו לילד קטן: "תחסכנה כסף, ואז תקנו מ---ה שאתן רוצות, טוב?"
ואם הן שואלות ברצינות, עם מצוקה על הפנים, אני הייתי נותנת, עם כוונה שזה עשיית חסד, ואת השכר בין כה אקבל, אם הן ישקרו- זה כבר לא עיניני, אלא ענינו של זה שלמעלה.
(לא שהן לא יכולות להציג, עכשיו אני נזכרת בחברה מפעם שהייתה מומחית בהצגות על אנשים, (לא בקטע של כסף) היא הייתה פותחת שיחות עם אנשים ואומרת: "אני בת 30, מאיילת, עליתי לארץ לפני שנתיים... ובבטחון עצמי מאין כמוהו! אנשים היו באמת מאמינים לה, וכאן זה כבר היה עצוב...)
שאשאל לאן הן צריכות להגיע, כמה חסר ואתן כמה שחסר (אם יש לי).
ולא ציינת אם אלו בנות 16-17 דתיות או חילוניות. ולא אמרת איזה סוג נעלים יש להן.......
יחפות
מעניין, לפני חמש דקות ראיתי בדיוק את זה...
יש אתר שבו מעצבים יכולים לרכוש תמונות כדי לכלול בעיצובים שלהם.
אתה כותב בו מילה ומופיעות התמונות שהכי משקפות את הרעיון שבמילה.
אם תרשום "עניוּת" (poor, poverty) התמונה שהכי תחזור שם זה כפות רגליים יחפות,
או עם כפכפים וללא נעליים או גרביים.
יש משהו ביחפנות שמשדר עניות, אין ספק.
בלי להישמע חסר רגשות, שזה מה שמשותף להומלסים.
בגדים יש להם (...), נעליים בדר"כ לא
ב-טוח הייתי מביאה....
או ברצינות?...
זה נראה ברצינות?
ועל כן אני לא יכולה לענות לך תשובה עוקצנית. |נא להתחשב|
פעם אחרונה 
את הקבצנים האלה בתוך התחנה המרכזית שכל הזמן עוברים בין הספסלים ומבקשים תרומה. אין לי כוח לתת להם, אני כבר לא נותן.
לק"י
פעם איזה ילד ביקש ממני, כי הוא אמר שהוא פיספס את ההסעה.
לא נתתי לו, אבל אח"כ התחרטתי ועקבתי אחריו (עם העיניים...) לראות אם מישו אחר נותן לו..
אם זה היה היום, אני מניחה שהייתי נותנת לו.
לפעמים אני נותנת ולפעמים לא..
ויש גם את אלה שבאים עם מליון סיפורי סבתא 
קטנים הסתובבו בסופר.. ומרחוק היה נראלי קצת מוזר העניין שהם התקהלו כל שניה והסתכלו סביבם
ניגש אלי אחד מהם ליד המדף של החטיפים ואמר לי "אממ... חסר לי כזה.."|מראה לי מטבע של 5 ש"ח בידו|
אני: מה אתה צריך לקנות צדיק?
הילד: 'שוקולד'
אני: טוב- קח 5 ש"ח.
פתאום אחרי דקה מגיע אלי ילד אחר מהחבורה ומבקש ממני: "יש לך שקל?"
אני: "צדיק אתן לך בשמחה אבל אני לא יכולה לכלכל כל ילד שבא אלי לבקש כסף.."
וואי
עוד שניה באו אלי עוד 3 כאלו..
לכו תבינו יציאות כאלו^
תהיות שלי: הם עניים חלילה? אולי אמא לא מסכימה להם ממתקים? אולי היא לא נתנה להם מספיק? אולי נותנת להם רק לשבת?
אני נותנת אם יש לי.. רק שזה לא עושק מידי 
וזה מזכיר לי שפעם אחת אישה ביקשה ממני שיחה.. וזה לא באמת היה שיחה.. זה היה שיחות!
והיא פשוט לקחה את הפלא' שלי במשך כמעט 10 דק' וחרשה עליו.. כאילו- וואלה שיחת עסקים.
עד שביקשתי ממנה שפעם הבאה תודיע לי שזה שיחות ולא שיחה..
פעם אחת הסתובבתי לבד ליד מגדל אייפל בפריז, ניגשה אלי אשה שנראית כמו מהגרת מהודו, נתנה לי פתק שכתוב עליו באנגלית משהו על מצב כלכלי קשה וכו׳ אז לא היה לי נעים וראיתי שאני לא יכול להחזיר לה את הפתק בנימוס אם אני לא מצרף מטבע... טוב, נתתי לה יורו אחד.
היא הלכה ותוך חצי דקה עוד הודית נסתה לעשות לי את אותו הדבר....
אחרי כמה דקות אני רואה משפחה הודית שלמה אוכלת גלידה בדוכן הגלידה שליד המגדל והקבצנית הזאת ביניהם.
עכשיו מה הקטע המצחיק? זה חמש יורו לגביע!!!
מסכן.. אני לא מבינה ביורואים אבלדניאלה .ד.בהחלט עשו עליך פספוס.. איזה כיף שאני לא הקורבן היחיד בעולם 
מעולם לא מצאתי את הנוסחא לעשות את הדבר הנכון באמת
היום היה בידיעון של הישוב הודעה לאמור:
היהודי הצדיק שהלווה כסף לאוטובוס בת"מ ושכחנו את שמו- אנא צור קשר כדי שנוכל להחזיר
כלומר שיש אנשים באמת בעולם שנתקעים בלי דמי נסיעה...
ואמר לי שהוא חזר מביה"ס ואמא שלו לא בבית
אם אני יכולה לתת לו 8 ש"ח למנה פלאפל,ואז הוא שאל אותי אם אפשר גם לפחית קולה.![]()
דינה ל.היא נתקעה בלי ארנק ובלי כסף בדרך למסיבה בביתי
והיא קצת מעל לגיל הנקוב...
קורה לאנשים שהם נתקעים בלי כסף.
ובסיטואציות כאלה- אני תמיד פותחת את הכיס.
ובלבי חושבת: רבש"ע, אני עושה מעשה טוב. אם זה באמת לטובה- אשריי. אם לא- תתחשבן איתו אתה. לי אין איך לדעת...
[וזה נכון לגבי כל פושט יד מכל סוג שהוא]
יצאתי מהבית במהירות ושכחתי לקחת את הארנק,
רצתי לאוטובוס, עליתי עליו, ואני מגלה שאין לי כסף!!
זו הרגשה נוראית! לבקש.
ביקשתי, נתנו לי,
איך הרגשתי רע!!
בעצם זה קרה לי עוד פעם, שהגיע הראשון בחודש מהר משחשבתי ונגמר לי החופשי חודשי ועליתי על אוטובוס בלי כסף...
ההמשך ברור.
מאז אני לא עולה על אוטובוס בלי כסף... מה שבטוח
בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..
למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.
אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.
תוכלו להחכים אותי בנושא?
אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.
לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......
מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....
אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...
לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....
אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...
בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......
ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅
באמת בהצלחה🙏🙏
(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)
הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.
בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר
זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.
ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.
נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.
האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.
אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה
באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.
התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.
תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו.
זו ממש טעות לחשוב אחרת.
אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?
תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅
אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...
האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....
כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת
אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי 
לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ אלא ממש ניכר בכל המעשים.
בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...
מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.
ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.
תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך
לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.
תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה
מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.
בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.
לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.
נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)
בהצלחה רבה
יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :
יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:
בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי
יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:
ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים
יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :
גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה
יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:
יש אתר של הרב אבינר:
הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר
האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :
אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?
ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.
הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד
פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה
יחלקו כבוד לרבנים חרדים
לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.
לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק
אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים
וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.
תסיק כאן למה ומה זה אומר
מה האסוציאציה הראשונית שעולה בכם כשאתם רואים חרדי?
אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.
בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.
למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.
בתחנת אוטובוס?
בתור לרופא?
באמת?
ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.
ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.
ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..
על כל אדם/מגזר איזשהו.
מה עולה כשרואים חילוני?
מה עולה כשרואים עץ?
האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?
אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.
כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..
ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו
+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים
אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '
כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני
תות?
אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא 
60 לשעה
80 לשעה
לא כולל הפסקות אוכל
מה עדיף?
ידע?
טיולים?
חיבור להתיישבות?
חקלאות?
אני בדיוק מתלבט בעניין
ומסעות
זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ
מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)
יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר,
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.
אמור מעתה: באצבע לקו 72 קלוריות, וב100 גרם לקו 532
ארץ השוקולדאחרונהישבתי אתמול, מאוחר בלילה, עם חבר.
שנינו עריקים (אני מאתמול.. מזל טוב!), שנינו עובדים ולומדים כמה שעות בערב.
סיפרתי לו שהציעו לי מסלול מיוחד לחרדים. משהו תקדימי שעוד לא היה.
לא רוצה להרחיב בפרטים, רק אומר שלכאורה אין שום מניע דתי לסרב לו. זה אפילו יותר טוב רוחנית מהעבודה שלי היום.
אמרתי לו: "יוסף, אתה בא?"
זה לקח כמה דקות, כמה שתיקות.
ואז זה השפריץ ממנו החוצה:
"לא רוצה ללכת למקום שלא אוהבים אותי שם",
"לא רוצה ללכת למקום שרוצים שאשתנה"
"מקום שיאהבו אותי רק אם אהיה כמו כולם".
פתאום הבנתי, המסלול שאני הולך להתגייס אליו, לא יתרום כלום לצבא. הוא סוג של מסלול מומצא כדי לגייס אותי בכל מחיר.
אתם פשוט מנסים לשנות אותי.
גלית דיסטל, במה זכית שיצאו מפיך המילים האלו: "רוצים שהחרדים יתגייסו? ... זה לא יבוא בקללות. זה לא יבוא בכפייה. ... זה יבוא כשנקשיב למצוקה שלהם. ... אפשר לפתור את זה. אפילו בקלות. אם רק נעצור רגע להקשיב להם"
"אני רוצה שתדעו אחיי החרדים, אתם לא לבד, ספינת הדגל של הימין מאחוריכם במאה אחוז ולא כנדבה ולא כתרומה אלא כי אתם סיירת המטכ"ל של הזהות היהודית במדינה הזו''.
היא תקפה בחריפות את הקואליציה: "מה שקורה עכשיו הוא בלתי נסבל. על לפיד אמרה: "מרכז בור ונבער שמי שעומד בראשו אין לו אפילו תעודת בגרות ושהיהודי הקדוש בעיניו הוא ישו, ובזכות שמאל קיצוני, לב המדינה הזו נדחק לשוליים".
היא הזהירה: "אתם יושבים כאן זחוחים ולא מבינים איזו רעידת אדמה תתרגש עליכם, אנחנו על סיפו של הר געש, אני כרגע עומדת על הלבה ומתריעה - לא יימשך יותר מצב שבו רוב יהודי ציוני יהיה מדוכא, לא יימשך! אנחנו מילימטר מלהבעיר את האדמה הזאת, אתם לא מבינים? כמה אפשר לדכא?''
"אני ממש לא אופטימית, אלא מודאגת מאוד מפני העתיד, כי ברור לי שגם אם החרדים יתגייסו זה לא ירגיע את הרוחות, כי תמיד ימשיכו להיות נגדם טענות: 'למה מפרידים בין גברים ונשים?' 'למה משקיעים כל כך הרבה כסף בהתאמת חטיבות לאורח חיים חרדי?' ועוד, אבל אני גם מאמינה בלב שלם שהקב"ה הוא זה שמנהל אותנו ורוצה שנגיע לימים טובים יותר. אז כן, עוד יהיה טוב, ועד שזה יקרה אני מבטיחה להמשיך לפעול"
"הדבר שפועם בי יותר מכל הוא לא תחושת הביטחון, אלא דווקא תחושת החופש. חופש כערך עליון חופש מקסימלי בכל תחום אפשרי. החופש שלי כיהודייה לבנות בית על אדמת אבותיי כי זוהי האדמה שלי ושל בני עמי. החופש של יזמים ישראלים צעירים חרוצים ומלאי מוטיבציה לבנות עסק משגשג מבלי לשאת את עולו של המגזר הציבורי ואני יודעת כמה עול זה מכביד, סחבתי אותו על כתפיי במשך שנים לא מעטות".
"החופש של בני האדם להיות בטוחים בכל מקום. החופש של נשים ערביות לזכות בלילה אחד שקט ונטול חרדה מבלי להתהפך במיטה ולתהות האם בנם יהיה קורבן לאלימות. החופש של נשים חרדיות לבחור במחיצה ציבורית כי זהו צו מצפונם וזוהי בחירתן החופשית הלגיטימית והמלאה. החופש של כל הורה לבחור את חינוך ילדיו על פי תפיסת עולמו גם כשמדובר בהורה חרדי".
"החופש הנפלא להתבטא ולהחליף רעיונות מבלי לחשוש מהענישה המצמררת ואכזרית של משטרת התקינות הפוליטית. החופש של הציבור לצרוך רעיונות ולגבש מחשבות מתוך היצע של תקשורת חופשית. כי שוק חופשי הוא מחשב חופשית. החופש של נבחרי הציבור שיושבים בכנסת הזאת לממש את רצון העם מבלי לחשוש מאיום השוט הבלתי נראה אך קיים תמידית של מערכת אכיפת החוק, שלא תמיד חקר האמת הוא נר לרגליה ולא תמיד רדיפת הצדק הוא המנוע שמניע אותה".
בתחילת דבריה סיפרה ח"כ דיסטל על הוריה שלא הורשו לגעת בירקות בשוק באיראן על מנת שלא "יטמאו" אותן ביהדותם, ובהמשך הדברים אמרה: "המערכת הפוליטית כמו שילבה הידיים מימין ומשמאל כדי ליצור אחדות, אלה שהאחדות הזאת איננה כוללת את אבי ואת אמי. הם נדרשים כעת אחר כבוד פשוט לזוז הצידה. הוריי אמנם אינם טמאים עוד, הם רק המחלה שבגללה קם לו גוש הריפוי, הם רק הפגם שבגללו קם לו גוש השינוי, הם רק אבן בנעל של ישראל הראשונה שבגללה קם לו גוש האיחוי. אבי ואימי ולמעלה משני מיליון בני אדם חרדים, דתיים, מזרחים ומסורתיים הפכו שקופים או נלעגים או מוחרמים או נרדפים והכל בשם איזו אחדות מזויפת שבאה להסתיר שיסוי עמוק מאוד ושנאה עמוקה ביותר".
העסק ישן..
תתחילו להפציץ