לוקח את הכסף שיש לו ומסיף כסף וקונה לו כרטיס

יש כמה חבר'ה(נוער בסביבות גיל ה20-25) בפז בכניסה לעיר שתמיכ מבקשים כסף לאוכל ולנסיעות

הם קבוע שם

אז אמרתי לו לך תעבוד ולא תצטרך לבקש כסף

לדעתי אם זה בנות בנות 16-17 אין בעיה לתת בד"כ במת חסר להן

או... שלא?

כלומר, תלוי *איך* הן שואלות...

*אני* הייתי מזהה אם זה אמין או לא...

סתם.

מה התשובה שלך

אם הן מצחקקות, ומגמגמות, ולא בטוחות בעצמן, וזה נראה שהן פשוט רוצות לקנות קולה, או משו בסיגנון... הייתי אומרת, כמו לילד קטן: "תחסכנה כסף, ואז תקנו מ---ה שאתן רוצות, טוב?"

ואם הן שואלות ברצינות, עם מצוקה על הפנים, אני הייתי נותנת, עם כוונה שזה עשיית חסד, ואת השכר בין כה אקבל, אם הן ישקרו- זה כבר לא עיניני,  אלא ענינו של זה שלמעלה.

(לא שהן לא יכולות להציג, עכשיו אני נזכרת בחברה מפעם שהייתה מומחית בהצגות על אנשים, (לא בקטע של כסף) היא הייתה פותחת שיחות עם אנשים ואומרת: "אני בת 30, מאיילת, עליתי לארץ לפני שנתיים... ובבטחון עצמי מאין כמוהו! אנשים היו באמת מאמינים לה, וכאן זה כבר היה עצוב...)

שאשאל לאן הן צריכות להגיע, כמה חסר ואתן כמה שחסר (אם יש לי).

ולא ציינת אם אלו בנות 16-17 דתיות או חילוניות. ולא אמרת איזה סוג נעלים יש להן.......

יחפות

מעניין, לפני חמש דקות ראיתי בדיוק את זה...

יש אתר שבו מעצבים יכולים לרכוש תמונות כדי לכלול בעיצובים שלהם.

אתה כותב בו מילה ומופיעות התמונות שהכי משקפות את הרעיון שבמילה.

אם תרשום "עניוּת" (poor, poverty) התמונה שהכי תחזור שם זה כפות רגליים יחפות,

או עם כפכפים וללא נעליים או גרביים.

יש משהו ביחפנות שמשדר עניות, אין ספק.

בלי להישמע חסר רגשות, שזה מה שמשותף להומלסים.

בגדים יש להם (...), נעליים בדר"כ לא

ב-טוח הייתי מביאה....

או ברצינות?...

זה נראה ברצינות?

ועל כן אני לא יכולה לענות לך תשובה עוקצנית. |נא להתחשב|

פעם אחרונה

את הקבצנים האלה בתוך התחנה המרכזית שכל הזמן עוברים בין הספסלים ומבקשים תרומה. אין לי כוח לתת להם, אני כבר לא נותן.

לק"י

פעם איזה ילד ביקש ממני, כי הוא אמר שהוא פיספס את ההסעה.

לא נתתי לו, אבל אח"כ התחרטתי ועקבתי אחריו (עם העיניים...) לראות אם מישו אחר נותן לו..

אם זה היה היום, אני מניחה שהייתי נותנת לו.

לפעמים אני נותנת ולפעמים לא..

ויש גם את אלה שבאים עם מליון סיפורי סבתא

קטנים הסתובבו בסופר.. ומרחוק היה נראלי קצת מוזר העניין שהם התקהלו כל שניה והסתכלו סביבם

ניגש אלי אחד מהם ליד המדף של החטיפים ואמר לי "אממ... חסר לי כזה.."|מראה לי מטבע של 5 ש"ח בידו|

אני: מה אתה צריך לקנות צדיק?

הילד: 'שוקולד'

אני: טוב- קח 5 ש"ח.

פתאום אחרי דקה מגיע אלי ילד אחר מהחבורה ומבקש ממני: "יש לך שקל?"

אני: "צדיק אתן לך בשמחה אבל אני לא יכולה לכלכל כל ילד שבא אלי לבקש כסף.."

וואי עוד שניה באו אלי עוד 3 כאלו.. 

לכו תבינו יציאות כאלו^ 

תהיות שלי: הם עניים חלילה? אולי אמא לא מסכימה להם ממתקים? אולי היא לא נתנה להם מספיק? אולי נותנת להם רק לשבת?

אני נותנת אם יש לי.. רק שזה לא עושק מידי

וזה מזכיר לי שפעם אחת אישה ביקשה ממני שיחה.. וזה לא באמת היה שיחה.. זה היה שיחות!

והיא פשוט לקחה את הפלא' שלי במשך כמעט 10 דק' וחרשה עליו.. כאילו- וואלה שיחת עסקים.

עד שביקשתי ממנה שפעם הבאה תודיע לי שזה שיחות ולא שיחה..

פעם אחת הסתובבתי לבד ליד מגדל אייפל בפריז, ניגשה אלי אשה שנראית כמו מהגרת מהודו, נתנה לי פתק שכתוב עליו באנגלית משהו על מצב כלכלי קשה וכו׳ אז לא היה לי נעים וראיתי שאני לא יכול להחזיר לה את הפתק בנימוס אם אני לא מצרף מטבע... טוב,  נתתי לה יורו אחד.

היא הלכה ותוך חצי דקה עוד הודית נסתה לעשות לי את אותו הדבר....

אחרי כמה דקות אני רואה משפחה הודית שלמה אוכלת גלידה בדוכן הגלידה שליד המגדל והקבצנית הזאת ביניהם.

עכשיו מה הקטע המצחיק? זה חמש יורו לגביע!!!

בהחלט עשו עליך פספוס.. איזה כיף שאני לא הקורבן היחיד בעולם

מעולם לא מצאתי את הנוסחא לעשות את הדבר הנכון באמת

היום היה בידיעון של הישוב הודעה לאמור:

היהודי הצדיק שהלווה כסף לאוטובוס בת"מ ושכחנו את שמו- אנא צור קשר כדי שנוכל להחזיר

כלומר שיש אנשים באמת בעולם שנתקעים בלי דמי נסיעה...

ואמר לי שהוא חזר מביה"ס ואמא שלו לא בבית

אם אני יכולה לתת לו  8 ש"ח למנה פלאפל,ואז הוא שאל אותי אם אפשר גם לפחית קולה.

היא נתקעה בלי ארנק ובלי כסף בדרך למסיבה בביתי והיא קצת מעל לגיל הנקוב...

קורה לאנשים שהם נתקעים בלי כסף.

ובסיטואציות כאלה- אני תמיד פותחת את הכיס.

ובלבי חושבת: רבש"ע, אני עושה מעשה טוב. אם זה באמת לטובה- אשריי. אם לא- תתחשבן איתו אתה. לי אין איך לדעת...

[וזה נכון לגבי כל פושט יד מכל סוג שהוא]

יצאתי מהבית במהירות ושכחתי לקחת את הארנק,

רצתי לאוטובוס, עליתי עליו, ואני מגלה שאין לי כסף!!

זו הרגשה נוראית! לבקש.

ביקשתי, נתנו לי,

איך הרגשתי רע!!

בעצם זה קרה לי עוד פעם, שהגיע הראשון בחודש מהר משחשבתי ונגמר לי החופשי חודשי ועליתי על אוטובוס בלי כסף...

ההמשך ברור.

מאז אני לא עולה על אוטובוס בלי כסף... מה שבטוח

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!