ב"ה
נגיד שמי שהוא רוצה לקנות דירה, אז הוא בונה תכנית כגון:
יש לי סכום התחלתי של 150000 ש"ח הדירה שווה 350000 חסר לי 200000.
אני יכול לקבל משכנתא של 180000 בהחזרים של 1800 ש"ח בחודש אז חסר לי עוד 20000 ש"ח להגיע למטרה.
אבל אם אין לא את הסכום התחלתי של 150000 חסר לו 170000.
אבל בשתי המקרים אם כל ההכנסות שלו הוא מבזבז על ממתקים ושתיה חריפה לעולם הוא לא יגיע למטרה וגם לשכור דירה הוא לא יצליח.
המטרה להגיע לדרגת בנוני היא לא קלה כלל, אבל אפשרית, "איני מבקש לפי כוחי וכו'", האמצעים לכך הוא לקיים מה שכתוב בספר התניא.
".... וגם לא בא לנו על זה, אנחנו בני אדם ואוהבים את ההנאות שלנו ..."
הבנוני מקדש את עצמו במחשבה, דיבור ומעשה. וזה מהכבד אל הקל.
במעשה כל אחד מסוגל להתנער ממעשים לא טובים, יש לפעמים נפילות, אבל בגדול גם אם מי שהוא חושב לרצוח ומדבר על כך שהוא רוצה להתנקם בפלוני עד מעשה הרצח יש דרך ארוכה, וכל מי ששכל בקודקודו לא יגיע לכך, גם אם הוא כועס מאוד.
לקחתי בכוונה דוגמה מרחיקת לכת, אבל בעצם בכל מעשה שהוא נגד רצון ה', יש את הכוחות להתגבר ולא להגיע למעשה. ואם אדם יודע שלעולם לא יגיע למעשה שפל, אז בכלל למה לדבר עליו ולמה לחשוב עליו.
הכל מתחיל מהמחשה שאולי מעשי זה אינו כ"כ נורא, ואז הלב חומד (מחשבה) שגורמת את הדיבור ובעקבותיו המעשה.
להתחיל מנקודה מפסידנית ".... וגם לא בא לנו על זה, אנחנו בני אדם ואוהבים את ההנאות שלנו ...", לא תביא לשום מקום.
לעומת זאת מחשבה טובה, גם אם היא לכאורה אשליה, הקב"ה מצרפה למעשה.
וזה בכל תחום בחיים, אם קיבלתי מתכון ממאכל האהוב עלי ואני לא יוצא לקניות של המוצרים לעולם לא הצליח לבשל ולהכין את אותו מאכל. כל דבר גדול בחיים מורכב מפריטים קטנים, הון בנוי מאוסף של אגורות, משכורת חודשית בנויה מימי עבודה, הם בנויים משעות עבודה, שעות עבודה בנויים מדקות עבודה, מי שנרתע מדקות עבודה לא יגיע לימי עבודה ולא יגיע למשכורת חודשית !!!
להגיע לדרגת בנוני, זה בודאי לא קל אבל אם מתיאשים מההתחלה, הכן אין לזה סיכוי.
איש אחד הגיע לרבי מלא הסתייגויות ואמר לרבי שהוא יודע שהוא ידרוש ממנו ללמוד תורה 24 שעות והוא אינו מעונין בכך.
הרבי אמר לו לא, אני מבקש ממך ללמוד תורה אך ורק 5 דקות על השעון ביום, ועל תמעיט והעיקר על תוסיף.
הנ"ל אמר לעצמו, יצאתי בזול. לאחר כחודש הנ"ל כתב לרבי שהוא לא יכול לעמוד בתנאי, עד שהוא מצליח לטעום מהטעם הטוב של הלימוד הוא חייב להפסיק בגלל התנאי שקבע הרבי. הרבי כתב לו בחזרה שזה בדיוק למה הוא התכוון והוא מעתה יכול ללמוד ללא הגבלה. כשהנ"ל נכנס ליחידות לימוד אין סופי היה נראה לא מיותר ובלתי אפשרי, לאחר שטעם וראה כי טוב ה' היה מעיק לו הגבול.
כמו כן היצה"ר אינו בא ליהודי ואומר לו לך עבוד עבדה זרה, אלה בא אליו היום תעשה כך, דבר פעוט למחרת עוד דבר פעוט עד שח"ו סוחב אותו לעבוד עבודה זרה. היהודי הוא יותר פיקח מהמלך זקן וכסיל, וצריך לקבוע לעצמו מטרה קלה, מצוה אחת למחרת עוד מצוה וכו', זה הדרך להגיע לדרגת בנוני. רק לפני כמה ימים קראנו " ... ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו וכו'" בביאת גואל צדק במב"א.
