בס"ד
"ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלוה-יך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים" (שמות ל"ב, ד')
פרשתנו פרשת כי תשא, מספרת על חטא איום ונורא של עם ישראל..
אחרי כל המעמד הגדול והמרומם של קבלת התורה ומעמד הר סיני, מיד אחרי הרגע הכי גבוה שבן אנוש מגיע אליו-
מגיעה הנפילה. והיא כואבת.. מאוד כואבת..
זה מזכיר לי סיפור על מדריך אחד שיצא למחנה מעפילים שגם אני יצאתי אליו. הכרנו כבר מהמחנה הקודם
והפעם רק החלפנו כמה מילים. הבחור סיפר לנו שהיה חולה כמה ימים במחנה ומרוב שיעמום החליט לטפס
על עץ אחד עם חניכיו שנשארו איתו במחנה ולא יצאו למסלול.
הוא טיפס גבוה גבוה.. ופת-אום פיספס והחליק- ונפל על אחוריו.. וואחד נפילה.. ואני- פשוט נקרעתי מצחוק שם אחרי סיפור שכזה.
אבל תכל'ס.. הנפילה בהחלט היא כאב גדול בעיקר שלפני רגע היית במקום ממש גבוה.
משה יורד מהר סיני אחרי שה' אומר לו מה עם ישראל עושים וכשהוא מגיע הוא באמת רואה את האמת המרה..
במקום לשקוע ביאוש כמו שרבים היו עושים, משה עושה כמה צעדים חשובים.. בואו נראה אותם:
אנחנו רואים בבירור שהצעד הראשון שמשה עושה-זה ביעור הרע:
"ויקח משה את העגל אשר עשו ויטחן עד אשר דק... "
אחרי שהרע עצמו הלך, משה מנסה לברר את המקור, את מה שגרם לעמ"י לעשות את העגל..
"ויאמר משה אל אהרון מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדולה"
כשמשה מבין שהדברים הגיעו מתוך עם ישראל (ולא שנסחפו אחרי מנהיג רשע..) הוא פונה לפגוע בכל עובדי העגל..
"ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלושת אלפי איש"
ואז כמובן הוא חוזר לה'. לבקש רחמים עם בני ישראל, ולשמוע איך אפשר לכפר על חטא כ"כ גדול..
"וישב משה אל ה' ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלו-הי זהב"
נלמד גם אנחנו מה לעשות כשנפלנו, כשלא הצלחנו לעבוד את ה' כמו שצריך..
השלב הראשון הוא ביעור הרע. לא יכול להיות שננסה להתרחק מהרע כשהוא מצוי בתוכנו "טובל ושרץ בידו"*
השלב השני הוא להבין למה נפלנו.. אולי לא למדנו מספיק את הנושא? אולי אנחנו לא מבינים את הבעיה במעשה שעשינו?
השלב השלישי הוא ללכת ללמוד על שנפלנו בו. לדוג' אם חיללנו שבת-נלמד הלכות שבת. ולאט לאט! לא לנסות לקבל הכל ברגע..
והשלב הרביעי הוא להתפלל. נתפלל לה' שיעזור לנו לגבור על היצר ולהתקרב אליו..
__
*מכירים את הסיפור של האדם שלמד זוהר בחוף מעורב? שאלו אותו מה הוא עושה אז הוא אמר ש"הוא מקדש את החומר". זהבדיוק דיבורים גבוהים שלא יורדים למציאות..
אומנם יצא שמוס (או "תוכחה" למי שרוצה..), אבל לא נורא. צריך מדי פעם גם כאלו..
[הערה של דניאלה: וואי אלעד כתבת מקסים ומיקדת אותנו היישר לפרקטיקה אשריך! ושנזכה לבער את הרע מקירבנו באמת]
נכתב ע"י אאלעד ודניאלה .יע. באהבת ישראל!
