אין לי כוח...תות

שלום. ילד בן שלוש וחצי, במשך היום ב"ה גמול חלק כבר מלא זמן. מההתחלה נגמל גם בלילה והלך חלק בלילות. מתחילת החורף מפספס בלילות נון סטופ. כמעט לא קם מעצמו. ניסינו פרסים, מדבקות, הפתעות בבוקר ומה לא. כבר הרבה זמן אנחנו פשוט מעירים אותו בלילה, וזה די יעיל. בזמן האחרון זה עלה לצורך להעיר פעמיים בלילה. גם זה הרבה פעמים לא עוזר. הערב הלך לישון ב8, ב10 באתי לקחת אותו לשירותים... מאוחר מדי. כבר ברח לו. וזה קורה הרבה. אין לי כוח! בזמן האחרון אני מכבסת כמעט כל לילה לפחות סט אחד של מצעים ופיגמה... זה לא נשמע קצת יוצא דופן? אני חייבת לציין שהוא בכלל לא שותה הרבה, בטח שלא לפני השינה. הוא תמיד הולך לפני השינה לשירותים כמו שצריך. ודבר נוסף - בדרך כלל הפספוסים הם בחצי הראשון של הלילה. בהמשך הלילה הוא לא מפספס. ומדובר בילד מאוד חכם ובוגר.

אשמח לתובנות, הארות ועצות.

מנסה קצת לעזור למרות שאין לי פתרונות ממש...אמא...

- אולי קר בחדר שלו. כשקר- מרטיבים יותר.

- אני הרטבתי עד גיל מאד מאוחר, אבל לא בכזו תדירות. אז חשוב לדעת שיש מציאות כזו ולמרות הקושי צריך להתמודד ולא לתת לו הרגשה שעשה משהו רע.

- אולי צריך להרדם מוקדם יותר ואז לא יהיה כ"כ עייף וכן יצליח לקום.

- הבת שלי גם בגיל הזה, נגמלה מאד מוקדם מטיטול רק ביום (עוד לפני גיל שנתיים) ובלילה עדיין ישנה עם טיטול. כמה פעמים היא ביקשה להוריד- (וגם אני רציתי) אבל כמו שאמרת- תוך שעה הכל כבר רטוב.

אני בינתיים מחכה שתהיה יותר בשלה, אז אולי נכון גם בשבילו לחזור לטיטול לתקופה מסויימת

(אומרת בהסתייגות כי אני לא יודעת אם זה טוב לחזור מבחינת הרגל... אם לא מסכים- אפשר טיטול גמילה שיש לו צורת תחתונים, כך שבזה אין בעיה...)

היה לי מצב דומה עם ילדה והחזרתי טיטול רק בלילהl666

בגיל 4 היא היתה כבר יותר בשלה

א. לתת ביום לשתותד.

כמו שצריך, כך שבערב לא יצטרך.

 

ב. לקחת לפני השינה שלש פעמים לשירותים. בלי לחץ. יותר מוקדם, אחרי שלובש פיז'מה, ועוד פעם ממש לפני.

 

ג. לקבל כעובדה פשוטה אם מכבסים בבקר. זה ענין פסיכולוגי - הרי מכבסים הרבה דברים. אם חושבים שזה "לא נרומלי" אז נלחצים גם מהכביסה. אם לא מתרגשים - אז עוד קצת כביסה..

 

ד. יתרון שזה בחלק הראשון של הלילה. לנסות אכן לקחת לשירותים בלי להעיר אותו ממש (רחמנות..). אם זה כבר מאוחר, לנסות בלילה הבא קצת יותר מוקדם, עד שרואים אם יש שעה קבועה.  כך גם אח"כ.

 

ה. מכל מקום, אם "אין כח" - לא צריך להשתגע. זה לא אסון. אם הוא מכוסה היטב הוא לא יצטנן. בבקר קצת מקלחת, בגדים לכביסה וגמרנו. לא קורה כלום. עם הזמן זה יעבור.

 

ו. אם קם בבקר יבש, לציין בשמחה - איזה יופי.. ולהגיד לו שבמשך הזמן הוא כבר יתרגל להרגיש בשינה אם הוא צריך וללכת לבד. כלומר - שתהיה לו "תבנית" על מה שאמור לקרות.  וגם אם לא - להגיד לפעמים, לא נורא במשך הזמן כבר תרגיש בעצמך. ולפעמים סתם לעזור עניינית להתארגן. לא לעשות מזה ענין לדעתי. בוודאי לא לתת הרגשת "כישלון".

 

ז. כשיווצר מצב שיכול ללכת לבד לשירותים בלילה, ומתחיל "להרגיש" מעצמו - לדאוג שהדרך לשם מוארת ומחוממת. באופן שלא תהיה לו סיבה לפחוד ולהתעצל ללכת..

 

 

 

פעם שלישית בלילה אחד!תות
תודה רבה לכם,אבל-לא יכולה לישון מרוב תסכול. פעם שלישית פיפי במיטה הלילה,הרגע. הוא בא אלי להגיד לי כך שאין לי אופציה להתעלם... ולא מדובר כמו שכתבתי בשלב בגמילה,כי הוא היה קם חלק לשירותים. כנל לגבי שתיה-כמו שצינתי הוא כמעט לא שותה בערב. ללכת לשירותים כמה פעמים יכול להיות פיתרון,אנסה, א"כ הלילה למשל הוא הלך לפני האמבטיה ואחכ שוב (ואז מיד למיטה). מבחינת מה לשדר לו -הוא מאוד בוגר,ומתוסכל בעצמו מהענין.אם הוא יבש בבוקר הוא מספר לי את זה בשיא ההתלהבות. אין מצב שאחזיר לו טיטול או חצי טיטול. לי 2 דברים מוזרים: הכמות והתדירות של הפספוסים, ועצם זה שהוא הפסיק לקום לפני. חשבתי על כיון של דלקת בדרכי השתן... ?
ברור שדבר ראשון בחורף בודקים דלקת...ד.

ובכלל - החורף מועד יותר. לכסות חם...

תסכול...אנונימי (פותח)

לעניות דעתי, חשוב מאד מאד שהילד ירגיש נח ולא ירגיש כאילו עשה מעשה נוראי בכך שפיספס.

אממה - לנו ההורים זה קשה, מעייף, מתיש וגם מתסכל.

יתכן והוא מרגיש את התסכול שלך!

יתכן שהתסכול שלך נובע מהרצון האמיתי שיהיה לבן שלך טוב ויבש

אבל הוא רק ילד ויכול להיות שהוא לא יודע לקרוא את התסכול שלך נכון והוא חושב שאת מתוסכלת ממנו

ו... זה מתכון טוב להמשך הרטבה.

לכן, לדעתי צריך לשנות ציפיות, לשנות את רף ההצלחה ולזרום יותר עם הנתונים כרגע.

אם ירגיש פחות לחוץ ופחות מאכזב - אולי זה יעזור.

ומצטרפת לדברי אלו שאורמים שחימום טוב.

אצלי ברח להם כשהיה להם קר....

בהצלחה!! 

תודה! תגובה מעניינת.אנונימי (פותח)
תודה על עצה ב'בנה ביתך בקרוב
עבר עריכה על ידי rivka501 בתאריך כ"ט בטבת תשע"ד 00:13

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף צוחקצוחק

 

תודה

הבנתי...ד.

[וחייכתי..]

 

כמובן, יש דברים סובייקטיביים. יש כאלה שאיזו מטלה תופסת אצלם מקום "מבהיל" קצת.  אבל הכתיבה לא באה חלילה מ"חוסר רגישות" אלא מרצון לאפשר הסתכלות אחרת. מדבריה ניכר, לכאורה, שמבחינתה הכביסה זה לא כמו אצלך, אלא היא שואלת אם זה "נורמלי", לא חריג.  הרי לא כתבתי לך. אם מישהי היתה אומרת שבשבילה כביסה זה נורא ואיום, אז גם התשובה יכולה להיות אחרת..

אם כי לעיתים, ניתן להחליט שאת כלי המיטה הספציפיים הללו והפיז'מות שלו - לא "מקפלים" אלא שמים ישירות במקום מיוחד להם, עד שייגמל קצת. בפרט אם יש מכונת יבוש. זה חוסך חלק גדול מהענין. אין חובה להיות "פרפקציוניסטים" בקיפול וכד', בדיוק בנקודה הזו, שהיא עמוסה לזמן-מה.

 

[ועוד ילדים זה כ"כ נפלא, שאפילו הכביסה לא שקולה כנגד זה..]

הסתבכתי...בנה ביתך בקרוב
עבר עריכה על ידי rivka501 בתאריך כ"ט בטבת תשע"ד 00:13

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף צוחקצוחק

 

תודה

א. תודה שהודעת.ד.

יפה מצידך...

 

ב. ישר הבנתי שזו "הצפת תיסכול". כביסה באמת יכולה לעשות את זה..

 

ג. "מייבש", זה יכול לפעמים להיות שינוי בכל איכות החיים. לפעמים גם מונע צורך גיהוץ, כשיודעים מה לעשות עם זה (תתייעצי ב"מבינות"). אין "לתלות-להוריד", זו הקלה רצינית.

לדעתי לא מוזר בכללמתואמת

יש לנו ילד באותו גיל, עם סיפור דומה. אנחנו כבר השלמנו עם המצב, מחכים שיגדל קצת יותר.חשבנו להחזיר את הטיטול בלילה, אבל הוא לא מוכן. אז מתמודדים...

גם אנחנו ככהבת 30

עם ילדה בת 3 וחצי. ניסיתי פעמיים, ולא הלך. הרגשתי שזה רק יוצר לה ולי מתח. "האם שוב היא תקום רטובה 3 פעמים בלילה?"

ביומולדת ארבע היא מעצמההכריזה היא לא רוצה טיטול בלילה, ואחרי שבוע שבועיים של הרטבות מדי פעם, הגענו למצב שהיא בדר"כ לא מרטיבה בכלל. ואם כן- אז מה. זה נורמלי.

זוכרת את ההרגשה בתור ילדה שאת חייבת לשרותים, ובחלום את הולכת לשרותים מתישבת על האסלה ורק כשיוצא את מגלה שבעצם את במיטה?...אז זה גם קורה.

ינחם אותך שגם בגיל 5 ו-6 יש כאלו שמפספסים המון?...חילזון 123

בסוף זה עובר.

תלמדי אותו שאם הוא קם רטוב שיוריד לבד את הפיז'מה ויקח אחרת. אולי תכיני לו ליד המיטה.

 

הוא שותה שוקו?אור כחול

משקאות עם קופאין גורמות להרבה שתן

בערך 3 שעות לפני השינה לא לתת: שוקו, תה או קולה

לא ולא...תות

אם כבר אז לפעמים תה, וגם זה בלי קופאין.

מעדכנת שהמצב משתפר, אולי בגלל מזה"א

לא שהוא קם לבד, אבל ההשכמות שלנו (1/2 בלילה) מספיקות ברוב הלילות האחרונים

כמו שכתבתם, הרבה סבלנות. כשזה לא קורה כל הזמן יש לי יותר כוח...

ונקווה בעז"ה שעם הקיץ הוא יחזור לקום לבד.

אבל הוא כזה מתוק! מאוד מודע לעצמו, "אמא קמתי יבש", "אמא תשימי לי גרביים שלא יהיה לי קר ללכת בלילה לשירותים"...

מתה עליו.

אני שמעתי עצה ונוכחתי מנסיון שכן להעיר לגמרימירימיאחרונה
בלילה, כאשר מעירים לשרותים ולא "לרחם". הרי מטרתנו לחנך את הילד שכאשר הוא צריך לשרותים בלילה ילך בעצמו. אם הוא יישן הרי לא יוכל לקום. אם לא מעירים באמת הילד ממשיך להתרגל לעשות מתוך שנה! לכן צריך להעיר אותו באמת שייכנס לו למודעות להתעורר ולקום לשרותים.
מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית

נראה חיובי בעיניכן?

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

אולי יעניין אותך