משמח ביום כזה מדכה

היום סיפרו לי משו ממש עצוב,והשנה קרו לכיתה שלי כ''כ הרבה דברים רעים...

זה ממש מדכא!!!אנחנו כבר סוג של מחכות שיקרה עוד משו...חס וחלילה...

למישו יש איזשהן מילות עידוד,זה כבר הופך למשו ממש מפחיד!!!

המורה לא מרשה לנו...יציאה...

חוצמזה...זה כבר כל כך מוגזם שאנחנו צריכות לשנות אצלנו משו...

כי זה לא הגיוני שזה רק בגלל המזוזות...אבל כדי שלבנות תהיה מוטיבציה לעשות את זה אני צכה דברים מחזקים...

חדג'ומט-זה ברור לגמרי לכולנו!!!!

מדברים כאלה. זה נראה לי עיקר העניין. 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....