כולנו מכירים את הילד ההוא בכיתה. הוא יכול להיות חכם, מוכשר, יפה וכו' וכו' אבל המעמד החברתי שלו נמוך מאד. בקרשים. איך אומרים הילדים של היום? 'ילד כאפות'.
יהיו כאלו שיחשבו שכדי לשפר את מצבו צריך לדבר עם הגורמים המרכזיים בחברה, עם ילדי המפתח, ועל ידם לגרום לאותו לא-יוצלח להתחיל להיות 'יוצלח'. או אולי לגעור באלו ש'יורדים עליו' דרך קבע, וכן כהנה פתרונות.
כמובן שפתרונות מסוג זה לא יועילו במאומה! הדרך היחידה בה מצבו החברתי ישתפר היא רק כאשר הוא יגיע להכרה- אם על ידי טיפול או בהתבגרות טבעית- של האישיות שלו. של המעלות שלו. של המקום הטבעי שלו. שיגיע למצב בו הקווים המנחים שלו בחיים לא יהיו 'מה אומרים אחרים, מה מקובל בחברה'. שיפסיק להתחקות ולהתחנף אחרי אלו שאת תשומת הלב שלהם הוא מחפש. כיוון כזה, ישפר את הביטחון העצמי שלו, ויזכה אותו במעט הערכה מן הסובבים אותו.
הסיבה לכך היא, שהיחס של החברה אל האדם היא במידה מסוימת השתקפות של יחס האדם אל עצמו ואל הסביבה שלו. וכשאדם מנסה להיות מה שהוא לא. זה דוחה!
לכן אפשר לראות כאלו שאינם כשרוניים באופן מיוחד או יפים וחכמים במיוחד, ואעפ"כ מכבדים ומעריכים אותם. כל זה, בדרך כלל, אך ורק בזכות עצמם.
כשאני רואה חלקים מסוימים (ואני מדגיש- מסוימים, לא כולם) בעדה הספרדית, אני רואה את אותו ילד שהזכרתי קודם.
כואב הלב ממש! לא חבל? עדה כל כך מפוארת. היסטוריה עשירה בכל התחומים. בעולם התורה, בעולם העסקים וכו'. אפילו מבחינה כמותית בציבור, הספרדים היום יכולים להתפאר במה שיש להם (11 מנדטים). אז למה ללכת אחרי כמה אשכנזים מתנשאים? למה צריך לראות אנשים מבוגרים שמתפללים במבטא אשכנזי? למה ללכת לישיבות אשכנזיות? עם התנהגות כזו איך לא ילגלגו עליך? וכן דוגמאות אין ספור של יחס שלילי שאנשים מביאים על עצמם.
תשקיע בעצמך. תטפח את עצמך. תאמין בעצמך. והעיקר תהיה מי שאתה, ואל תסתכל אחורה לראות אם מעריכים אותך! ואז, ורק אז, תזכה באמת למעמד ולהערכה.
זו התמונה מנקודת המבט שלי..
