ואני גאה בזה!!!

יש סיבות למה אני מתנהג כמו שאני מתנהג.

אז נכון רוב החברה בזה לי

אז מה???

אשמתי שבעלמא דשיקרא הזה

אנשים לא מסוגלים להסתכל מילמטר מעבר לאף שלהם???

פעם זה היה אכפת לי אבל היום ב"ה כבר ממש לא!

אני חי לי את חיי על פי הבנתי וכל מי שלא טוב לו שיקפוץ לי...!

ואני גאה בזה!!

לפעמים זה כיף להיות השוזה המשוגע, המוזר והחסר טקט...

בגללי שינית את החתימה וביארת "מסילת ישרים"?

(שרמישי)

נדבר רגע עליי..

אנשים מגדירים אותי כ"מוזרה" או לפחות קצת "הזוייה".. ואני בסדר עם זה. אני יודעת שאני אדם נורמאלי. אני עצמי [ואנוכי].

הסיבה היחידה שאני בסדר עם זה שאנשים חושבים זה כי אני י-ו-ד-ע-ת שלא כולם רואים אותי ככה, אני יודעת שאני לא רואה אותי ככה.

אני, מישי', בנאדם נורמאלי!!

וזה לא סותר את הדברים שאני עושה או דברים שאני חושבת שונה מאחרים.

זה לא תמיד היה ככה,

ז"א, פעם הגדרתי את עצמי כמוזרה גאה, הזוייה עם קבלות..

וחשבתי שאני בסדר עם זה.

אבל במבט לאחור, אני שמה לב שזה בעצם נתן לי לוותר לעצמי.

מבפנים זה הפריע אפילו שלא שמתי לב, ומבחוץ זה איפשר לעשות שטויות שלא דורשות הסבר. הרי אני מוזרה- אז אפשר לעשות הכל.

שוב לא לגמרי הצלחתי להבהיר את עצמי.. וואטאוור.

[המצב- אני לא זוכרת]

אבל אני אסביר את זה מהכיוון שנתת עכשיו.

ההגדרה למילה "מוזר" היא אחרת.

פעם הגדרת את עצמך "מוזרה", נכון?

אני אפילו זוכרת את זה.

ולמה כל הזמן אמרתי לך שאני אוהבת מוזרים?

כי ההגדרה שלי למושג הייתה אחרת.

מוזר=מישהו ששונה מאחרים.

אממה? מי לא שונה מאחרים?

מי שהוא כמו כולם, מתנהג כמו כולם, לא חי את עצמו, מנסה לחקות אחרים כל היום,

לא מצליח לי לאהוב אותו.

כי קצת קשה לאהוב תבנית בנויה.

יותר קל לאהוב משהו אמיתי, שמחובר לעצמו.

[אני צריכה לתקן את זה, לאהוב את כולם בע"ה, עובדים על זה]

ואם מגדירים את זה ככה,

אז בעצם רוב העולם זה אנשים מוזרים.

ואז, אם הנורמה היא שכל אחד שונה מהשני, אז להיות מוזר זה נורמלי.

שהוא עצמו ולא מנסה לחכות אחר.

אני מדברת על מוזר "באמת"..

כזה שכמה שתנסו להבין ולהכיל- המהלכים שלו פשוט לא יתחברו לשום היגיון.

כזה שנותן לך ת'תחושה שפגשת דמות דמיונית מאיזה סרט.

כזה שגורם לך לחשוב פתאום אולי בכלל יש לו אספרגר או משו' כזה..

[אני מקווה שהצלחתי להבהיר על מה אני מדברת..]

אז כן, עומד מולך בנאדם שמצא את הכללים שטובים ונכונים לו.

אדם שלא מנסה לחכות מישו' אחר.

אדם שאולי שונה, אבל זה נורמאלי ["מוזר" לפי ההגדרה שלך..]

אבל אולי בגלל שהוא תופס מעצמו "הזויי שלא מחובר למציאות של כולם" אז הוא באמת מוציא את עצמו חסר. הוא משקיע במוזרות שלו.

שוב קצת הסתבכתי.. מקווה שהובנתי.

בכל מקרה,

זה בדיוק מה שאני אומרת.

שאין אנשים שנראים כאילו יצאו מסרט בדיוני, ושלא יתחברו לשום היגיון, ואתה לא חושב שיש לו כלום..

הוא פשוט מי שהוא, וזה הכי נורמלי, שהשוני יהיה בולט כמה שהוא רוצה!

את יודעת מה זה נורמה? מה זו מוזרות?
לכל סביבה יש את החוקים שלה שכולם בה, עם ולרוב בלי לשים לב, נוהגים על פיהם.
יבוא לכאן סיני, ואנחנו כולנו נראה לו מוזרים. אבל כמובן שהוא יהיה ה(מו)זר לנו. ואם יבוא ישראלי לסין - להפך. עד כאן יש?
העניין הוא, שיש אנשים שנולדים עם אופי, או שהחיים הובילו אותם למקום, שהחוקים של המקום הנוכחי, פשוט לא קשורים ולא מתאימים אליהם. או שהם לא יודעים או שהם פשוט לא נהנים לשחק בהם. ואז, או שהם מוצאים חברה חדשה עם חוקים חדשים שמתאימים להם, או שהם לא מוצאים/יודעים על קיומה, ונשארים לסבול.

אני באמת לא נורמאלית. אני מנסה לשחק את המשחקים שאנשים משחקים בלי לשים לב? כן. אני מצליחה? לא תמיד. זה כיף לי לחרוג מהאופי שלי ולחנוק אותו להיות כמו כולם? לא. אבל זה לא אומר שאני דפוקה או לא בסדר. וזה לא אומר שאני משתדלת להנציח את מה שאומרים עלי. אני חיה את עצמי, וכל עוד זה לא פוגע באף אחד, מה הבעיה כאן? (החוקים דפוקים כאן, זה כן. את זה אני יכולה להעיד בפה מלא)

יש לכל אחד צורה שבה הוא שונה, שבה יש לו ייחוד - כל אחד הוא נשמה אחרת, וכשהוא מבטא את נשמתו כראוי - הוא מבטא צד נוסף של המציאות.

בזה אין באמת משהו שונה באופן מהותי, כי הרי כולם שונים, כל אחד בדרכו, ואז יוצא שכולנו מוזרים באופן הזה, אז "להיות שונה זה נורמלי", כפי שאמרה כנרית.

לפעמים אנשים לא מצליחים לבטא היטב את השוני שלהם באופן הזה, כיוון שבשביל זה צריך לבטא את עצמך היטב.

ב. מוזר = משונה ומטורף

ואף על פי כן, לכולנו יש בסיס ומקור משותף אחד. כולנו חיים בעולם אחד, תחת מערכת חוקים אחת.

הדברים האלה, המשותפים, הכללים לכל העולם, צריכים להיות משותפים לכולנו.

ובכל זאת יש אנשים שחורגים מהדברים הבסיסיים המשותפים.

המוזרות מהסוג הראשון היא חיובית, והיא מה שיוצרת עולם יפה ומגוון.

המוזרות מהסוג השני היא שלילית בעיני.

אם אני מבין נכון, את שואלת מדוע אנשים רוצים להיות מוזרים מהסוג השני. אני חושב שפעמים רבות זה נעוץ בעובדה שהם לא מצליחים להיות מוזרים מהסוג הראשון, והם טועים לחשוב שאם יהיו מוזרים מהסוג השני זה יפתור להם את הצורך לבטא את עצמם בצורה ייחודית.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....