אינני יודעת אם אצליח להבהיר לך את הרעיון בצורה מושלמת ..
אבל,
אנסה בכל זאת..;)
אתאר לך סיטואציה מסויימת (ויש מצב ששמעת אותה...אבל, בכל זאת..)
אני מגישה בפני ילד בן 3 שני מגשים,
האחד- מלא בסוכריות..(טופי, שוקולדים...וכל סוגי המתוקים העולים ברוחך..)
השני-מלא בשטרות דולרים.
לאיזה מגש יושיט הילד את ידו?
למגש הסוכריות.!..(אלא אם במשפחה יש ערך מוסף לכסף...אבל על פי רוב..)
אבל ילד, מה נסגר איתך?
אתה יכול לבחור בשטרות ולהקים מפעל של סוכריות.?!....(כן, היו שם הרבה דולרים..)
אבל מה?
הוא ילד! הוא לא מבין מה הערך של הכסף. לסוכריות בעיניו יש ערך הרבה יותר נעלה מאשר כמה דפים ירוקים...
(שיכול להשיג תמיד בגן..)
ומה הקשר של זה לגבנו?
אז ככה,
בתור מי שהגישה לילד את שני המגשים ידעתי שהילד יבחר בסוכריות..
אז למה הצעתי לו גם דולרים?
רציתי שיהיה מצב בו כן תהיה לילד הזדמנות הבחירה.
הילד יכל לבחור בדולרים. לא מנעתי את זה ממנו כלל.
עצם הידיעה שלי לגבי בחירתו, לא שללה ממנו את החופשיות שבבחירה.
כך גם אצלנו,
הקב"ה מזמן לנו הרבה סיטואציות, ועל פי רוב הן הרבה יותר קשות מבחירה של ממתק/כסף.
בחירתנו בחיים הייתה בידנו!
ה' ידע אומנם במה נבחר. אבל זה לא שלל מאיתנו את אפשרות הבחירה כלל...
מקווה שהצלחתי להסביר ולו במעט את העניין...
שיהיה לכולם שבוע טוב ומבורך! 
ובכלל, ימים מלאים באמונה, בהבנות, ותובנות...
בה"צלחה!! 