שרלוט ברונט הידועה, שכתבה את ג'יין אייר, כתבה רומן יפה לא פחות,ובעיני אף יותר, שמשום מה לא זכה לתהודה רבה כמו הרומן היחדוע שלה 'ג'יין אייר.
וילט- היא בעצם בריסל שבבלגיה, והיא המקום שאליו מגיעה גיבורת הרומן של ברונטה.
הגיבורה רווקה בת 23 (שנחשב אז גיל מופלג....) מפליגה ל'יבשת' מאנגליה לאחר שאיבדה את מקום עבודתה צל מטרונתיה זקנה ועשירה.
הגיבורה- לוסי מתארת את הסיפור בכלי ראשון, ואנו חווים דרך סיפורה את מעמדן של נשים רווקות מהמעד הבינוני גבוה, שאיבדו את משפחתן/פטרונן ובכך את מקור הכנסתן.
היפה בספריה של ברונטה, שגיבורויה אינן יפהפיות הזוכות בגין יופיין לחיים מאושרים ליצדו של אהוב מוקסם. אלא צריכות לפלס לעצמן את דרכן בעולם, לבדן ומבלי עזרה מנפש חיה.
למעשה אם מסתכלים על דורנו אנו, רוב הנשים והאנשים צריכים לעשות את המסע הזה בעולם. ב"ה יש משפחה וחברים ועדיין, כל אדם צריך לפלס לעצמו את דרכו בעולם העבודה והקיום בכלל.
אך אז היה מקובל שנשים בנות מעמדה של לוסי- או בנות מעמדה של ברונטה עצמה, כי הרומן הזה הוא ע"פ המומחים, האוטוביוגרפי ביותר מכל ספריה של ברונטה, הרי נשים בנות מעמדה והשכלתה היו ראויות בעיני האנגלי המצוי, לחיים נוחים יותר ו'מסודרים' ע"י רווחה כלכלית בלתי מותנית בעבודה ובטורח.
אך גם ברונטה עצמה וגם גיבורותיה, היו צריכות להאיבק על מנת להשיג לעצמן בטחון כלכלי והערכה לפי כישרונותיהן.
לוסי גבירות הסיפןר מקבלת עבודה של מורה בפנימית בנות מבתים עשירים, היא בעלת כישרון תיאורי ומתארת את חייה הלא קלים מנקודת מבט לא מתמסכנת, ריאלית ומרתקת.
טוב, חייבת לסיים. מי שמעניין אותו שיגיד ואמשיך בע"ה.
)
