יש סיכוי גדול שהוא עוד יותר ישן אבל לא יודעים. 

מטורקיה, כתב ספרדי טיפוסי, כתב באמת מדהים.

אפשר  הסברים קצת על הסימונים? 

שאם יצאו לנו כמה אותניות מוזרות, אפילו פסולות-

לא כדאי להשליך לגניזה, אלא כדאי להוריש לילדים..

מי יודע? אולי אחרי כמה מאות שנים צורת האותיות דווקא תהיה ב"מודה" ויכשירו אותם..

שאלעד עושה פרובוקציה כדי להוסיף פלפל קצת. 

מה שיש לי להגיד על זה, שאתה אופטימי מאוד בזה שאתה חושב  שאחרי שלוש מאות שנה ימצאו את מה כתבת...

(במיוחד עם עיבוד בסיד ועוד ואם הדיו שלנו, אם יישאר לך 50 שנה זה טוב) 

הכתב הזה ממש כתב טיפוסי ספרדי, הוא שייך לעדות מגרוש ספרד ולא עדות המזרח.

כל התופעות שאילן סימן, ועוד כמה שאפשר להוסיף עליהן קיימות כמעט בכל ספר מאותם אזורים. 

יש כאן גם קטע ממש מעניין שאני לא יודע להסביר, שהשרטוט נעשה בצד ההפוך של הגויל. יש לציין שגוילים האלה מאוד דקים ובצד השני לא קטיפתיים כמו הגווילים של היום. בהתחלה חשבתי שזה קלף עפיץ אבל רואים בבירור שהכתב בצד השער.  

בכל זאת צורת האותיות של האשכנזים השתנה פלאים במשך השנים. 

הכתב של יקים מלפני 250 שנה נראה כמעט כמו כתב ספרדי, יש לי כמה תמונות מספרים שהיו בעיר העתיקה מלפני 400-500 שנה (לצערי אני מנוע מלפרסם אותם) תראה שאין קשר עם הכתב של היום. 

רק לזכר אני מעלה תמונה מספר בן 250 שנה מגרמניה

א. ה"סלסולים" (או איך שתקראו להם...) בארבעת המינים: מעל המילה "הדר" - האם אין הדלת והריש עלולים להראות כלמד?

ב. "שבעת ימים וכו'" - נראה הדבקה מכוערת...

ג. התגים מאוד דקים וקשה לראות, לפי מה שאני רואה: התגים הם רק קו ללא זיון. (מנהג ידוע, דלא כמ"ש המשנ"ב)

ד. יש תיוג באותיות נוספות: אלף, מ"ם סופית, סמ"ך, ת"ו.

ה. ח' של "חג לה'" (מימין, שניה לפני ההדבקה) - חפוזה מאוד - עגולה, גגה לא מחובר בקצוות הזיינים אלא באמצע.

ו. אין ליודים קוץ דר"ת.

ובאמת קשה להאמין שמדובר בספר אשכנזי. יש את כל הסממנים הספרדים: שין (לא רק שאינה שפיצית, אלא שמושבה עגול לגמרי. איך יסביר "שקר אין לו רגלים"?), נונים - פשוטות ככפופות עם ו' ולא ז', גימלים - ראש רחב כו' ולא כז', רגל ה' ימנית נקודה ולא יוד הפוכה, וגם הרבה בסגנון.

יש אותיות רבות לא אחידות: חלק מהחיתים בנויים "ו-ז" ("בחדש", "האזרח") וחלק "ז-ז".

זה לתפילין, לס"ת איני מכיר מקור,

אשמח לקבל מקורות. 

ספר שהיה זרוק באיזה מרתף, כולו עובש וטחב.

עכשיו אתה מבין על מה דיברתי אז?

וביננו, אתה בטוח שהתנאים והאמוראים, שלא לומר על קודמיהם זי"ע,

היו מכשירים את התפילין והמזוזות שלנו? ואנחנו את שלהם?

לא. כל דור נבחן על פי הנהוג והמוכרע בו.

הוא מעובד בעפצים ולא בסיד כמו שעושים היום...

זה לא קלף, זה גויל, וזה נכון שגויל מעבדים בעפצים גם היום. 

לא כל גוויל מעבדים בעפצים, הספרי תורה של רוב העולם (הקלף הלבן) הוא סיד והוא גוויל רק הקלף החום הוא עפצים.

ויש לי הוכחה מדעית פיזית או איך שתקראו לזה שהקלף המעובד בסיד המשמש היום כקלף לס"ת הוא גוויל לכל דבר ועניין...

לקחתי חתיכה והצלחתי להפריד בין הקלף לדוכסוסטוס

תעשה טובה, תלמד את הנושא. 

דבריך לא נכונים, והוכחה שלך לא הוכחה בכלל.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.