חשוב לשדר לו רוגע, להקשיב כאילו הוא מדבר רגיל. לא להלחיץ אותו. ולא להילחץ מאיך שהוא מדבר.

וגם לשים לב שמדברים אליו לאט יחסית (כדאי להאיט מעט את הדיבור הרגיל שלכם). 

בגיל הזה גם ככה עובדים בעיקר דרך ההורים וזה הטיפים העיקריים שנותנים בהדרכת הורים.

דווקא בגלל שהוא חכם- יש יותר נטיה ויכולת לפתח גמגום התפתחותי. (פער בין היכולות השונות בתחומים השונים אצלו)

בעז"ה עם המון שלווה ורוגע זה יעבור אט אט, והתקופות הקשות יותר ילכו ויפחתו בכמותן ובאורך הזמן שלהם.

בעז"ה

הנסיון שלנו עם קלינאית תקשורת אקראית מקופ"ח היה נהדר.  בזמנו, הבעיה היתה הגיה לא נכונה של עיצורים.

אפשרות נוספת היא פניה לרפואה משלימה.  אני יודעת ששיטת אייפק  IPEC מטפלת בגמגום בהצלחה רבה (כל מטפל\ת לגופו\ה).  מן הסתם יש עוד שיטות.  

הכי חשוב כרגע הוא לקבל את הילד, לא לתקן אותו ולא לדבר על הגמגום כשהוא בטווח שמיעה, אלא לתת לו את המרחב להתבטא כפי שהוא מסוגל להתבטא.  זה כולל לא לחקות אותו ולא לתת לדודה\סבתא וכו' לתקן אותו או להעיר לו.

נכון, הלב נצבט לשמוע אותו, אך בעז"ה ובעזרת שליח\ה נכון\ה, הגמגום יעבור הרבה לפני החתונה, ומן הסתם גם לפני כתה א'.

בהצלחה!

(רק לא להפוך משהו זמני\התפתחותי למשהו עמוק, רגשי ומתסכל)

קודם כל- גמגום אצל ילדים זה באמת נפוץ, ובהרבה מקרים זה אכן עובר לבד. זה גם די נפוץ שילדים שמאוד מפותחים מבחינה שפתית מתחילים לגמגם בשלב מסויים (בגלל פער בין הדרישות ליכולות- הם רוצים לדבר יותר כי שפתית הם מסוגלים, אבל מוטורית עוד קשה להם), ובמקרים כאלו הרבה פעמים הגמגום הוא התפתחותי ויעבור לבד.

אבל, כיוון שבחלק מהמקרים הגמגום לא יעבור וכן ישאר, ממליצים לפנות לטיפול כמה שיותר מוקדם, כי בגילאים קטנים יותר הרבה יותר קל לטפל (גם כי עדיין ההרגל של הגמגום לא מבוסס ויותר קל לשנות הרגלים, וגם כי עוד אין כל כך מודעות מצד הילד, ולכן כל הפן הרגשי של הגמגום עוד לא התפתח). בגיל הזה לרוב עיקר בטיפול הוא דרך הדרכה להורים, ורק במקרים מסויימים עושים טיפול ישיר לילד.

קלינאיות תקשורת בקופה לרוב מטפלות בהרבה מאוד תחומים של התפתחות שפה, אבל פחות מתמחות בתחום הגמגום באופן ספציפי (רוב הילדים שמגיעים לקופה זה על רקע איחור שפתי, ולכן יש להן לרוב פחות ניסיון).

המרצה שלנו שלימדה על גמגום עובדת במרפאה שמתמחה בטיפול בגמגום, בהדסה עין כרם. נראה לי שיש להם הסדר כלשהו עם קופות החולים (אין לי ידע מסודר בנושא). אני הייתי ממליצה לפנות לשם, ולקבל טיפול מקלינאיות שמתמחות ספציפית בתחום.

לפי מה שסיפרו לנו, גם שם יש תורים ארוכים מאוד להמתנה, אבל אמרו לנו שכבר בשלב הפנייה לקביעת התור, נותנים להורים כמה כלים וטיפים איך להתייחס לילד ואיך לעזור לו עם הגמגום.

הנה קישור כלשהו שמצאתי בקשר לטיפול בגמגום של הדסה, מן הסתם אם תחפשי תגיעי ליותר:

http://www.hadassah.org.il/medical-care/clinics/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A2%D7%94,-%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8,-%D7%A9%D7%A4%D7%94-%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%94/%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%94/%D7%92%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D.aspx

בכל מקרה, אם את רוצה, תיכנסי לאתר של הדסה: http://www.hadassah.org.il

משם אפשר להיכנס ל- מחלקות ושירותים (למטה בסגול) -> מרפאות -> הפרעות בתקשורת- שמיעה, דיבור, שפה ובליעה -> תחום הדיבור והבליעה (למטה ב'מידע נוסף') -> גמגום אצל ילדים

יש שם גם הסברים על מה זה גמגום, וגם הסבר איך לפנות אליהם.

בהצלחה!

אם אני יכולה לעזור אז למה לא?

לאח שלי היה את זה,נראה לי באותו גיל וזה עבר..

שאלנו את הרב מה אפשר לעשות והוא ענה

זאת שאלה ששאל מישהו אחר אבל עוסק באותו עניין

שאלה - 40773
לכבוד הרב הגאון רציתי לישאול את הרב ילד בן 3 וחצי שלא מדבר ברור אם הרב יכול לתת לנו סגולה ונישמח מאוד אם כבודו יברך אותו לדבר מהר ברור וחלק תודה כבוד הרב שתבורך
 

תשובה
תקנה פיסטוק, ותקלף 10 יחידות, ותקרא עליהם כשהם בידך את הפסוקים, ישעיה נ,ד רוח השם כולו, וכן ביחזקאל מז,יב, ועל הנחל כולו. שלש פעמים כל פסוק ותן לו בבוקר שיאכל אחד או שנים, וכן תעשה כמה בקרים.

עוד שאלה ותשובה

הרב הוא הרב בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה - 7075
לכבוד הרב שלום רב
מה הרב מציע לעשות לאדם שיש לו בעיות בדיבור (גימגום). תודה
תשובה
מובא בספרי הצדיקים לקחת עשרה פיסטוק בבוקר אחר התפלה ויאחזם בידו הימנית ויאמר הפסוק בישעיה נ,ד ה אלהים נתן לי לשון לימודים עד סופו שלש פעמים ויברך עליהם העץ ויאכלם לפני כל אוכל אחר, וכה יעשה שלשה ימים לפחות ויתרפא.

וגם אסור לתת לילדים מתחת לגיל 5 פיצוחים!!!

ה' ירחם!

במקרה ראיתי את הודעתך ואני קל"ת שעוסקת כבר 26 שנים רק בגמגום, אציע לך להגיע לקל"ת כשמתאפשר ועד אז לא להיות בלחץ. התופעה מוכרת ונפוצה והכי חשוב שההורים יגיבו נכון. כדאי לך להכנס לאתר של אמב"י (ארגון המגמגמים בישראל) ולקרוא שם בסעיף "הדרכת הורים" את כל החומר שיש. יש להם גם סרטון הדרכה מצוין. תוכלי גם להכנס לאתר של בי"ח הדסה ולחפש על גמגום ילדים . וככל שתוכלי דברי איתו לאט מאוד אך לעולם אל תתני לו עצות ואל תדרשי ממנו לדבר לאט . רק דוגמה אישית. כל שאר  העצות בשבילך חפשי באמב"י.

ובדרך כלל עובר.

היה לי עם הבן שלי פעמיים, תקופות שהוא גימגם כל כך- שלא הצליח להוציא מילה מהפה.

והוא ילד מבריק במיוחד.

אומרים שזה בגלל שקצב המחשבה והדיבור לא מתואמים.

העיקר- עבר מעצמו.

שווה להיות עירנית אם זה לא עובר-

אבל לדעתי אין מה להילחץ....

לקחתי לתשומת ליבי את העצות החכמות.

לא ידוע לי על טראומה שהוא עבר.

קבעתי תור לקלינאית, ובינתיים אני מיישמת דיבור איטי, סבלנות, וכו'.

הוא ילד חכם ומבריק, אז יכול להיות מאוד שיש חוסר תיאום בין המחשבה לדיבור.

תודה רבה!

נקווה לטוב...

ב"ה

לבת שלנו (עולה לא') גם היתה תקופה שהיא פשוט לא הצליחה לומר משפט אחד שלם, מרוב שהיא רצתה לדבר היא לא הצליחה להוציא את זה כראוי.

הלכנו לקלינאית תקשורת, אבל לפני כן מאוד השתדלנו לשדר לה רוגע ונחת, להקשיב לה, אמרנו לה מה רצית לומר? אולי תסדרי את כל המילים בראש ואז תגידי אותם?

זה ברוך ה' עזר, והעיקר עם הרבה רוגע וסבלנות כלפיה.

בהצלחה!

אמרו לנו (חברים) שזה תופעה מצויה בעקר אצל בנים ובפרט בכורות ובמיוחד אם הם חכמים.

ושלא צריך לעשות משהו מיוחד אלא להתאזר בסבלנות ולא להלחץ אלא להתעלם וזה עובר.

ואכן כך היה.

דרך צלחה.

בס"ד

שלום לך אמא יקרה,

את מספרת על בנך בן ה  -  2.8  שהוא  ב"ה ילד חכם ואפילו גאון וגם מפותח מאוד וכרגע הוא מגמגם בדבורו.

תופעת הגמגום  בשנות חייו הראשונות של הילד מוכרת ,ולהרבה ילדים  בגיל הרך  מופיע הגמגום ולרב כפי שהוא מגיע כך הוא נעלם .

ונכון שאם הגמגום נמשך  תקופה  ארוכה  של  מס' חודשים יש מקום להתייעץ  עם קלינאית תקשורת.

מכיון  שהתור שלכם נקבע לעוד מס' חודשים , אני מזמינה אותך לבדוק מס' נקודות חשובות .

כמנחה להורים אני רוצה לשאול אותך,

א. כיצד מגיבה הסביבה הקרובה?

(ההורים , סבא וסבתא אחים  וכו...)

מאוד  מאוד חשוב  לדעת שההתייחסות של  הסביבה משפיעה מאוד ויכולה להעצים ולהחמיר את התופעה או 

לעזור לתופעה להיעלם כלא היתה .

אני מבינה אותך מאוד , שכאם את דואגת ונלחצת  וחוששת לגבי העתיד .

ב. שימי לב  אם אתם מנסים לעזור לו  להשלים את המילה ,

ג.האם קיים מתח ולחץ סביב הגמגום.

תגובות מסוג כזה  עלולות  להחמיר את המצב באופן משמעותי, כיוון שבנך  חש את  לחץ הסביבה

וגם הוא נלחץ , ולחץ  מחמיר את תופעת הגמגום.

ההמלצה , גם של מס' רבנים  היא : להרפות מהנושא , להתייחס לגמגום כאל תופעה נורמטיבית  שאופיינית לגיל והיא חולפת.

כאשר  הסביבה  הקרובה רגועה  הילד גם רגוע , (ילדים  מרגישים את  הדאגה והלחץ . 

לכן  שכנעו את עצמכם  בכך שהופעה היא זמנית וחולפת .

כמובן שבשום אופן  לא נעיר לילד ולא נעזור לו להשלים  את  המילה .

כאשר בנך  מדבר אלייך  תשתדלי לעצור והיות נינוחה ולתת לו את התחושה שיש לך את כל  הזמן שבעולם עבורו

וכך  מתוך הרוגע ייקל על ילדך להתגבר ותופעת הגמגום בע"ה תעלם .

ישנה נקודה מאוד חשובה  שעל ההורים לבדוק  והיא . מהי האווירה המשפחתית  , של רוגע או של לחץ

ובכלל מה קורה  ביחסים בין ההורים .

אני מקוה מאוד  שהארתי לך  נקודות שיעזרו לך להתבונן על הגמגום  באופן שונה

ואני מאחלת לך הרבה שמחה  ונחת .

אשמח מאוד אם  תעדכני אותי  ,  או אם את רוצה להתייעץ

אני כאן בשבילך , בשמחה

חג כשר ושמח.

אורה כהן - מנחה במשפחה להורות וזוגיות

ומאמנת אישית

oraco123@gmail.com

0546-280744   

בתיכון עשיתי מגמת פסיכולוגיה התפתחותית. מפורשות המורה לימדה אותנו שיש בעיה אצל ילדים בגיל שנתיים שלוש שהמחשבות רצות יותר מהר מהיכולת הפיזית שלהם לדבר ואז נוצר גמגום.
דווקא זה שאת אומרת שהוא גאון לא סותר אלא מוכיח יותר.
אני יכולה להעיד על עצמי שהיתה לי תקופה שגמגמתי לא בטירוף אבל בצורה משמעותית היו לי מלא קטיעות באמצע משפטים ומילים (שגרמו לי לחזור שוב על המילה/משפט) ומה שעזר לי זה פשוט לחשוב יותר לאט!

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....