אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אז מה אני...

מה שבטוח זה, אל תתביישי לשאול!! אל תתביישי להגיד מה את חושבת, ומה את לא מבינה.

הדבר שהכי מראה על אמונה זה השאלות.

אני הגעתי לידי תובנות, והאמונה שלי גדלה עם השאלות..

תמצאי מישהו שיוכל לענות לך, ואל תפחדי מזה!

בהצלחה!!

(הדברים שאומר הם כלליים,אני לא מאשים אותך בדבר,מן הסתם אני לא מכיר מה בדיוק היה שם,אני מעלה אפשרויות)

אם יש שאלה שמקשה או מעניינת צריך לשאול כדי ללמוד ולברר אדרבא,אבל בצורה נקייה. לשאול מתוך אמת ולא מתוך ציניות,לשאול תוך השתדלות להגיע עם הלב והשכל הניקיים ביותר.לשאול בצורה מכובדת ולשאול במקומות הנכונים.

הרבה פעמים בני נוער לא יודעים ואף יכולים להטעות,ולכן הדיונים האלו הם לא המקום לבירור של הדברים לאמיתותם.

אני לא יודע בדיוק מה המציאות שאת מתארת,אבל לאו דווקא כל מה שאומרים לך נכון.

יכול להיות שזה נשאל בצורה שהחלישה אחרים או בצורה שהשתמעה לא מכובדת בעיני אחרים וכדומה,ולכן צריך להשתדל לנסח את הדברים בצורה המכובדת ביותר,לכבד את התורה.

וכן יש לשאול במקומות הנכונים כך שגם תקבלי תשובה נכונה ואמיתית וגם לא תחלישי אחרים שנמצאים במצבים אחרים.

לכל אחד התקדמות שונה,מעבר לזה זה גם תלוי בסביבה וגם בצורה שהדברים משתמעים וסגנון הצגת הדברים,אבל צריכים להיות רגישים.

שאלתי, כמה פעמים...

אבל כל פעם הסתכלו עלי מלמעלה, במבט של "מי את שתשאלי ותחלקי על חכמים"

זה כבר לא עושה לי חשק לשאול....

כששואלים בצורה מכובדת ומכבדת,מתוך רצון לברר ומדעת נקייה,ורגש נקי אני לא חושב שזו התגובה,ניסית לשאול רב ? 

אני לא חושב שזו תהיה התגובה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

והעיקר - ל א  להתייאש !!

אני מבטיחה לך שבע"ה תצליחי למצוא תשובות .. ב"הצלחה נשמה !!

שלעולם לא תתבגרי, 

תשקעי בחיי היום-יום

ושכל מה שיעניין אותך זה לגמור את השבוע.

שתמשיכי תמיד לברר, לנסות להבין, לחתור לאמת,

שתמצאי את מקור המים החיים שלך - 

את המקום שבו יש תשובות גדולות לשאלות שלך,

תשובות שיספקו אותך וידחפו אותך לחיות חיים משמעותיים ואמיתיים יותר.

חיים של בחירה,

חיים של חיבור,

חיים של מסירות נפש באהבה.

ועם כל זאת,

שהבירור יעשה בנחת, בשמחה, מתוך שלוות נפש ויציבות.

ואחרי האיחולים...

השאלות הן אלה שבונות בנו אמונה יציבה יותר, אמיתית יותר, שלימה יותר.

זה מפחיד לשאול שאלות. אפשר גם לא לקבל תשובות.

וזה לא פשוט לנו להתנדנד ולהשאר בחוסר וודאות.

אבל "אם לא תשאל - איך תדע?"

איך נדע מה רצון ה' מאיתנו?

ואיך אני הקטנה משתלבת בתוך זה?

איך הכי נכון לחיות?

ולאן צריך להוביל את העולם? איך לתקן אותו?

(הופ, קפצתי קצת. האמת שזה מתחיל בשאלה הכי בסיסית וכנה - יש אלוקים בכלל?)

ברוכה הבאה לבגרות,

אנחנו זקוקים לך!

כל אחד ואחת קריטי לחיים האמיתיים שאנחנו רוצים וצריכים ומחכים כבר להביא לעולם.

ובמיוחד את, למרות שאני לא מכירה אותך, אבל אני בטוחה שיש לך תפקיד מיוחד שרק את יכולה לעשות בשביל כולנו.

אז מודה לך מראש על המאמצים וכוחות הנפש שתדרשי להם בדרך.

אל תוותרי למרות שזה לא יהיה קל. לא נוכל בלעדייך.

באהבה,

אוסנת.

רק צריך לחפש אותם.

עצם זה שאת חושבת שאת לא מאמינה אז זה מראה שאת באמת כן מאמינה וקשה לך עם כמה דברין

הבעיה היא אך ורק אם הנקודה שממנה יוצאים לשאלה זה שאין תשובה

מותר, צריך וחובה(!) לשאול, רק צריך לדעת ולהאמין שלהכל יש תשובה

וגם אם כרגע את לא יודעת אותה או אפילו יודעת ולא מסכעמה איתה להאמין

שזו האמת והדבר היחיד שלא בסדר פה הוא המצב הנתון של היכולת שלך

להבין/לקבל את התשובה האמיתית.

כמובן שלא כל תשובה שאומרים לך את צריכה ישר לקבל, צריך לשאול עוד

ולהקשות אבל להבין שגם אם נשארים בשאלה זה לא כי אין תשובה...

את רצינית?

בתור אדם מאמין אני ממש נעלב.

אמונה היא לא לקבל משהו סתם כי ככה אומרים.

אמונה היא הכרה פנימית.

כמו כל דבר עמוק צריך לעבוד כדי להגיע למקום הזה פנימה.

אם לא תשאלי ותהיי אמיתית עם עצמך איך תגיעי לשם?

א. למה לשאול אם אפשר ללמוד, כלומר נכון שהכל מתחיל עם שאלות וזה מה שמגרה אותנו אבל כדאי אחרי השאלות לסכם לעצמנו ולשבת ללמוד בצורה מסודרת.

ב. אין שום בעיה עם שאלות, כן יש בעיה עם היחס אליהם, כלומר שאת שואלת את המורה למתמטיקה למה סכום הצלעות במשולש הוא 180 מעלות את מנסה להבין את האקסיומה ולא לחלוק עליה, להבדיל אלף אלפי הבדלות אותו דבר בשאלות באמונה, המטרה זה להבין לא להסכים.

ג. יוצא מב' שגם שלא הבנת וכן לא הכול ניתן להבנה ויש דברים שגם הרמב"ם לא הבין ומולם כל שנשאר לנו הקטנים זה להשתחוות מול האינסוף ברוך הוא ולדעת שלא יעזור כלום אנחנו לא נוכל לעולם להבין הכול כי בסוף אנחנו מוגבלים והוא נמצא מעלינו ויש שאלות שלעולם לא נוכל לענות עליהם. (עייני הרב עמיטל על השואה)

הבסיס לכל בירור אמוני צריך להיות שלא לכל שאלה יש תשובה.(זה קצת חוצפה להגיד שאני רוצה לכל שאלה תשובה כי אז אתה טוען שבשכלך אתה יכול להכיל את כל האמת האינסופית של הקב"ה, כלומר אתה הוא, ע"פ המהר"ל- מבטיח לחפש את המקור)

ד. צריך לזכור שבלי שאלות ובירורים אי אפשר לגדול לעולם, עם לא מבררים נשארים קטנים ובינוניים.

אם לא שואלים, אם לא "מתווכחים" עם הדברים - בסופו של דבר מה שיקרה הוא רע מאוד.

נניח שבסופו של דבר תהיי מאמינה בלי שאלות.

מה שיקרה הוא שהאמונה הזו תהיה חיצונית. כי הרי זה לא שאין לך שאלות, פשוט השתקת אותן.

לא הגעת באמת להסכמה עם הדברים, הגעת לשלב שבו את מסוגלת להשתיק את השאלות.

כמובן ששלב כזה הוא לא רצוי, המטרה היא שהאמונה תהיה אמונה אמיתית. שיהיה לך ביטחון אמיתי בדברים.

זה כמובן תהליך ארוך שדורש הרבה לימוד ותמיכה.

ב"הצלחה

(אגב, אם תרצי - תוכלי לשאול אותי במקרה הצורך, אשמח לעזור)

בס"ד

מותר וחובה לשאול. אף אחד לא מסתפק בתשובה "קצת אמונה לא תזיק". את באמת רוצה לדעת במה את מאמינה ולהאמין בזה בלב שלם יותר. זה בסדר גמור. יש ספרים שלמים שעוסקים בשאלות האלו, מומלץ לך לקרוא אותם. יש כמה מומלצים של הרב אבינר כמו "שאל נא" ועוד ספר שברח לי השם שלו, אה.. "משיב הרוח".

פעם הסביר הרב אבינר שצריך לשאול שאלות באמונה בתמימות וכדי להוסיף תמימות. יע'נו שצריך לשאול מתוך נקודת מוצא של אמונה ושהמטרה תהיה להאמין עוד יותר.

הרבה אנשים צריכים להבין כדי להאמין ולכן אני לא חושבת שזה נכון לומר לך "לא הכל אנחנו מבינים, קצת אמונה לא תזיק לך!". וכדי לא להרגיש כופרת (כי את לא-את פשוט לא מבינה) כדאי שתעשי ברורים ותביני הכל!!

בהצלחה!!

כאילו אברהם אבינו הרהר אחר ה' בקטע של סדום

ירמיהו שאל את ה' את השאלה הדי מפורסמת של צדיק ורע לו רשע וטוב לו

אני לא זוכרת את הרב שמביא את זה (איפושהוא בספר של אמונה וגאולה- סורי מחשבת זה לא הצד החזק שלי)

אבל מה שהוא אומר הוא ששאילת שאלות הוא מרכיב חשוב ונצרך עבור האמונה של האדם והוא לומד את זה מירמיהו ואברהם אבינו שרק צמחו מהשאלות שלהם.. אז אם הם שאלו והכל סבבה אז למה שאת לא? אם הם לא כופרים וזה פסדר |(לא נרלי שיש מישו שחושב שהם כן....) אז את בטח שלא.......................

סורי על הניסוח אבל חפשי באמונה וגאולה...........

אם אנחנו לו בסופו של דבר על האמת האמיתית נדע כנראה אחרי המוות

אם את באה בגישה של : " זה חארטות אין בזה שום היגיון"

וכדי להתנצח אז זה באמת כפירה.

אבל אם את באה בגישה שאת רוצה לשאול כדי לקבל תשובות שיניחו את  דעתך

והאמונה שלך בה' תתחזק אז זה בסדר גמור ואין לך מה להרגיש ח"ו כופרת.

אל תרגישי רע 

ואל תסתפקי בתשובות האלו שבאות מאנשים שלא יודעים את התשובות והשאלות מערערות אותם.

תלמדי את הדברים, תבררי, תשאלי רבנים (ממליצה על הרב שרקי) ואם את לא מוצאת תשובות זה לא נורא כי יש שאלת מאוד עמוקות שאנחנו לא יכולים להבין או לא מבינים בדרכים הרגילות.

אמונה זה מהמילה אמת את צריכה לבנות את האמת שלך להיות בטוחה בה. זה לא ככה זה וזהו כמו בנצרות ושאתה חייב להאמין כי זה מה שמבטיח לך גן עדן.

מעידה על תחושה ישירה שבורא העולם ברא משהו משמעותי. 

אם את לא מכירה כדאי לך להכנס ללב הדברים שם מדברים על הכל. חפשי בגוגל.

מי שלא, טיפש/כופר לנצח...

את בסדר גמור, לא את יותר מבסדר! ה' רוצה שנשאל, כמה שיותר! רק שזה יבוא ממקום נכון, ממקום של אהבה ויראה וענווה. לדעת שיש משו גדול יותר ויש תשובות. לא את כולם אפשר להבין אבל יש דברים משמעותיים שאפשר וכדאי ורצוי ואפילו חובה ללמוד אותם. אני לא ממציאה את זה מעצמי, אני לומדת במדרשה דוסית וחופרים לנו שנערער על כל דבר, שנשאל, שנדרוש תשובות... זה הגיל לזה, וצריך למצוא את המקום לזה.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

קודם כל חשוב לי לומר שלפעמים זה דבר חיובי להיות ״כופרת״ כלומר, לא ללכת אחרי כולם כמו עיוור ולא לעשות או להאמין ממשהו רק כי ככה לימדו אותך. הרב קוק אומר באין ספור מקומות שהדור שלנו הוא דור גדול שלא מסתפק באמונה פשוטה והוא חייב את הברור השכלי. קיימות תשובות לכל השאלות, הם לא תמיד יספקו אותך ופה צריך להכנס הפקטור של אמונה, משום שבעולם הזה אי אפשר לדעת שום דבר ב100 אחוז ידיעה וגם המדע המודרני לא מתיימר לדעת דברים מוחלטים. רק חשוב שתדעי איפה כבר מתחת את הקו השכלי שלך ואיפה צריכה להכנס האמונה שהיא מעל השכל והרגש אך בנויה על שתיהם. 

אני עברתי תהליך ארוך של שאלת שאלות וכולם קראו לי כופר אך הגדולה היא לדעת שאת תצאי מאמינה יותר גדולה והם נשארו במצב של אמונה לא עמוקה. 

בהצלחה בברור, והעיקר שתהיה פתוחה לקבל תשובות

להאמין  בה' - יותר נורמאלי.  בגיל ההתבגרות יוצאים מהאמונה הילדותית וצריך לפתח אמונה גדולה, אמונה של חיים.

את האמונה בה'  שבנו - אנו מגלים ע"י  נפלאות הטבע,  גדלות התורה,  ההסטוריה המיוחדת של עם ישראל,  התגשמות הנבואות...והכי חשוב לגלות אותה בתוכנו  בזמן התפילה,  בזמן שאנו  הולכים בדרך המוסר  והקדושה.

אבל צריך ענווה,  יש ענינים שכדי להבין אותם צריך מדרגה רוחנית,  ויש שאלות שאולי אין לאדם תשובה מלאה,  אך יש לזכור שאנו מוגבלים בכל החושים,  מוגבלים באורך החיים,  וכן  גם תפישת השכל שלנו -מוגבלת.  ולפעמים להתעסק בדבר שמעבר לשכל האנושי  זה כמו להתעקש להסתכל על השמש ולפגום בעיניים.   בהצלחה.  

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.