מרגישה כופרת...אש להבה

 

למה אנשים אומרים לי שאני לא מאמינה בתורה אם קשה לי להסתפק בתשובה: "לא הכל אנחנו מבינים, קצת אמונה לא תזיק לך!"

 

בשבת היה לנו דיון, הרגשתי כופרת, וכבר פחדתי לומר את מה שאני חושבת.

 

זה נורמלי לפעמים שיש מחשבות כאלו?

שלא תמיד אני מאמינה בלב שלם (לצערי)?

שלפעמים בא לי לצעוק שהכל נשמע הזוי, ושבחייאת, מותר גם לשאול?

 

 

ברור שזה נורמאלי...! נראלי זה קורה לכולם באיזשהולולית10

שלב בחיים באיזשיא רמה...

אדם צריך להאמין בדרך שהוא הולך בה אחרי שהוא ברר את הדרך והחלחט שזאת הדרך הנכונה ושבדרך הזאת הוא באמת מאמין...

וזה בדיוק הזמן לבירורים...

כי- אם לא עכשיו אימתי?!...חיוך

בהצלחה!

מקווה שעזרתיפרח

 

אם את מרגישה כופרת במצבך,ט!הר

אז מה אני...

 

מה שבטוח זה, אל תתביישי לשאול!! אל תתביישי להגיד מה את חושבת, ומה את לא מבינה.

הדבר שהכי מראה על אמונה זה השאלות.

 

אני הגעתי לידי תובנות, והאמונה שלי גדלה עם השאלות..

תמצאי מישהו שיוכל לענות לך, ואל תפחדי מזה!

 

 

בהצלחה!!

כמה דבריםשואף לאור

(הדברים שאומר הם כלליים,אני לא מאשים אותך בדבר,מן הסתם אני לא מכיר מה בדיוק היה שם,אני מעלה אפשרויות)

אם יש שאלה שמקשה או מעניינת צריך לשאול כדי ללמוד ולברר אדרבא,אבל בצורה נקייה. לשאול מתוך אמת ולא מתוך ציניות,לשאול תוך השתדלות להגיע עם הלב והשכל הניקיים ביותר.לשאול בצורה מכובדת ולשאול במקומות הנכונים.

הרבה פעמים בני נוער לא יודעים ואף יכולים להטעות,ולכן הדיונים האלו הם לא המקום לבירור של הדברים לאמיתותם.

אני לא יודע בדיוק מה המציאות שאת מתארת,אבל לאו דווקא כל מה שאומרים לך נכון.

יכול להיות שזה נשאל בצורה שהחלישה אחרים או בצורה שהשתמעה לא מכובדת בעיני אחרים וכדומה,ולכן צריך להשתדל לנסח את הדברים בצורה המכובדת ביותר,לכבד את התורה.

וכן יש לשאול במקומות הנכונים כך שגם תקבלי תשובה נכונה ואמיתית וגם לא תחלישי אחרים שנמצאים במצבים אחרים.

לכל אחד התקדמות שונה,מעבר לזה זה גם תלוי בסביבה וגם בצורה שהדברים משתמעים וסגנון הצגת הדברים,אבל צריכים להיות רגישים.

זה לא שלא שאלתי.....אש להבה

שאלתי, כמה פעמים...

אבל כל פעם הסתכלו עלי מלמעלה, במבט של "מי את שתשאלי ותחלקי על חכמים"

זה כבר לא עושה לי חשק לשאול....

את מי שאלת ?שואף לאור

כששואלים בצורה מכובדת ומכבדת,מתוך רצון לברר ומדעת נקייה,ורגש נקי אני לא חושב שזו התגובה,ניסית לשאול רב ? 

אני לא חושב שזו תהיה התגובה

נשמה ,עכבר הכפר

תשאלי ואל תתביישי . טבעי שיהיו שאלות על כל דבר ! במיוחד על דברים כמו אמונה , שהם לא מוחשיים וקשה לאדם הפשוט להבין אותם ואם מי שאת שואלת לא יודע , תעברי לאדם אחר שאולי מבין יותר ..(::

 

וחשוב גם לדעת שלכל אחד יש נפילות , בכל תחום שהוא ...

 

בהצלחה בע"ה !פרח

צדיקה!הסטלן הקטן
הלוואי ואלו היו הכפירות שלי...

מותר ואפילו חייבים לשאול שאלות אם יש והכל מתוך חתירה לאמת.
אנשים שמזלזלים בשאלות זה בגלל שהם מפחדים מהתשובות שיש או אין להם על השאלות.

דבר שני,זה בסך הכל שאלות...
^^ מצטרפת .. רעות :)

והעיקר - ל א  להתייאש !!

אני מבטיחה לך שבע"ה תצליחי למצוא תשובות .. ב"הצלחה נשמה !!

מאחלת לך שלעולם תמשיכי לשאולאוסנת

שלעולם לא תתבגרי, 

תשקעי בחיי היום-יום

ושכל מה שיעניין אותך זה לגמור את השבוע.

 

שתמשיכי תמיד לברר, לנסות להבין, לחתור לאמת,

שתמצאי את מקור המים החיים שלך - 

את המקום שבו יש תשובות גדולות לשאלות שלך,

תשובות שיספקו אותך וידחפו אותך לחיות חיים משמעותיים ואמיתיים יותר.

חיים של בחירה,

חיים של חיבור,

חיים של מסירות נפש באהבה.

 

ועם כל זאת,

שהבירור יעשה בנחת, בשמחה, מתוך שלוות נפש ויציבות.

 

ואחרי האיחולים...

השאלות הן אלה שבונות בנו אמונה יציבה יותר, אמיתית יותר, שלימה יותר.

זה מפחיד לשאול שאלות. אפשר גם לא לקבל תשובות.

וזה לא פשוט לנו להתנדנד ולהשאר בחוסר וודאות.

אבל "אם לא תשאל - איך תדע?"

איך נדע מה רצון ה' מאיתנו?

ואיך אני הקטנה משתלבת בתוך זה?

איך הכי נכון לחיות?

ולאן צריך להוביל את העולם? איך לתקן אותו?

(הופ, קפצתי קצת. האמת שזה מתחיל בשאלה הכי בסיסית וכנה - יש אלוקים בכלל?)

 

 

ברוכה הבאה לבגרות,

אנחנו זקוקים לך!

כל אחד ואחת קריטי לחיים האמיתיים שאנחנו רוצים וצריכים ומחכים כבר להביא לעולם.

ובמיוחד את, למרות שאני לא מכירה אותך, אבל אני בטוחה שיש לך תפקיד מיוחד שרק את יכולה לעשות בשביל כולנו.

אז מודה לך מראש על המאמצים וכוחות הנפש שתדרשי להם בדרך.

אל תוותרי למרות שזה לא יהיה קל. לא נוכל בלעדייך.

 

באהבה,

אוסנת.

וואי, כתבת מהמם!לולית10
מותר לשאול אבל צריך לדעת יש להכול תשובותמושיקו

רק צריך לחפש אותם.

 

עצם זה שאת חושבת שאת לא מאמינה אז זה מראה שאת באמת כן מאמינה וקשה לך עם כמה דברין

אין שום איסור לשאול!nobody

הבעיה היא אך ורק אם הנקודה שממנה יוצאים לשאלה זה שאין תשובה

מותר, צריך וחובה(!) לשאול, רק צריך לדעת ולהאמין שלהכל יש תשובה

וגם אם כרגע את לא יודעת אותה או אפילו יודעת ולא מסכעמה איתה להאמין

שזו האמת והדבר היחיד שלא בסדר פה הוא המצב הנתון של היכולת שלך

להבין/לקבל את התשובה האמיתית.

כמובן שלא כל תשובה שאומרים לך את צריכה ישר לקבל, צריך לשאול עוד

ולהקשות אבל להבין שגם אם נשארים בשאלה זה לא כי אין תשובה...

מה?! את חושבת? לבד? מי נתן לך רשיון?!ender13

את רצינית?

בתור אדם מאמין אני ממש נעלב.

אמונה היא לא לקבל משהו סתם כי ככה אומרים.

אמונה היא הכרה פנימית.

כמו כל דבר עמוק צריך לעבוד כדי להגיע למקום הזה פנימה.

אם לא תשאלי ותהיי אמיתית עם עצמך איך תגיעי לשם?

כמה הערותשלומי20104

א. למה לשאול אם אפשר ללמוד, כלומר נכון שהכל מתחיל עם שאלות וזה מה שמגרה אותנו אבל כדאי אחרי השאלות לסכם לעצמנו ולשבת ללמוד בצורה מסודרת.

 

ב. אין שום בעיה עם שאלות, כן יש בעיה עם היחס אליהם, כלומר שאת שואלת את המורה למתמטיקה למה סכום הצלעות במשולש הוא 180 מעלות את מנסה להבין את האקסיומה ולא לחלוק עליה, להבדיל אלף אלפי הבדלות אותו דבר בשאלות באמונה, המטרה זה להבין לא להסכים.

 

ג. יוצא מב' שגם שלא הבנת וכן לא הכול ניתן להבנה ויש דברים שגם הרמב"ם לא הבין ומולם כל שנשאר לנו הקטנים זה להשתחוות מול האינסוף ברוך הוא ולדעת שלא יעזור כלום אנחנו לא נוכל לעולם להבין הכול כי בסוף אנחנו מוגבלים והוא נמצא מעלינו ויש שאלות שלעולם לא נוכל לענות עליהם. (עייני הרב עמיטל על השואה)

הבסיס לכל בירור אמוני צריך להיות שלא לכל שאלה יש תשובה.(זה קצת חוצפה להגיד שאני רוצה לכל שאלה תשובה כי אז אתה טוען שבשכלך אתה יכול להכיל את כל האמת האינסופית של הקב"ה, כלומר אתה הוא, ע"פ המהר"ל- מבטיח לחפש את המקור)

 

ד. צריך לזכור שבלי שאלות ובירורים אי אפשר לגדול לעולם, עם לא מבררים נשארים קטנים ובינוניים.

 

חשוב מאוד לשאול. חובה.הרוזן!

אם לא שואלים, אם לא "מתווכחים" עם הדברים - בסופו של דבר מה שיקרה הוא רע מאוד.

נניח שבסופו של דבר תהיי מאמינה בלי שאלות.

מה שיקרה הוא שהאמונה הזו תהיה חיצונית. כי הרי זה לא שאין לך שאלות, פשוט השתקת אותן.

לא הגעת באמת להסכמה עם הדברים, הגעת לשלב שבו את מסוגלת להשתיק את השאלות.

כמובן ששלב כזה הוא לא רצוי, המטרה היא שהאמונה תהיה אמונה אמיתית. שיהיה לך ביטחון אמיתי בדברים.

 

זה כמובן תהליך ארוך שדורש הרבה לימוד ותמיכה.

ב"הצלחה

 

(אגב, אם תרצי - תוכלי לשאול אותי במקרה הצורך, אשמח לעזור)

את בסדר גמורחג'דומט

בס"ד

 

מותר וחובה לשאול. אף אחד לא מסתפק בתשובה "קצת אמונה לא תזיק". את באמת רוצה לדעת במה את מאמינה ולהאמין בזה בלב שלם יותר. זה בסדר גמור. יש ספרים שלמים שעוסקים בשאלות האלו, מומלץ לך לקרוא אותם. יש כמה מומלצים של הרב אבינר כמו "שאל נא" ועוד ספר שברח לי השם שלו, אה.. "משיב הרוח".

 

פעם הסביר הרב אבינר שצריך לשאול שאלות באמונה בתמימות וכדי להוסיף תמימות. יע'נו שצריך לשאול מתוך נקודת מוצא של אמונה ושהמטרה תהיה להאמין עוד יותר.

זה נורמאלי לגמרי!!דלוקה...

הרבה אנשים צריכים להבין כדי להאמין ולכן אני לא חושבת שזה נכון לומר לך "לא הכל אנחנו מבינים, קצת אמונה לא תזיק לך!". וכדי לא להרגיש כופרת (כי את לא-את פשוט לא מבינה) כדאי שתעשי ברורים ותביני הכל!!

בהצלחה!!

זה מותר ואפילו נצרך לןמדים את זה מהגדוליםדניאלהה

כאילו אברהם אבינו הרהר אחר ה' בקטע של סדום

ירמיהו שאל את ה' את השאלה הדי מפורסמת של צדיק ורע לו רשע וטוב לו

אני לא זוכרת את הרב שמביא את זה (איפושהוא בספר של אמונה וגאולה- סורי מחשבת זה לא הצד החזק שלי)

אבל מה שהוא אומר הוא ששאילת שאלות הוא מרכיב חשוב ונצרך עבור האמונה של האדם והוא לומד את זה מירמיהו ואברהם אבינו שרק צמחו מהשאלות שלהם.. אז אם הם שאלו והכל סבבה אז למה שאת לא? אם הם לא כופרים וזה פסדר |(לא נרלי שיש מישו שחושב שהם כן....) אז את בטח שלא.......................

סורי על הניסוח אבל חפשי באמונה וגאולה...........

אם ניהיה ממש חכמים נדע מה האמת אבלאיתן הגבר

אם אנחנו לו בסופו של דבר על האמת האמיתית נדע כנראה אחרי המוות

לדעתי זה קשור לגישה.דניאל!!

אם את באה בגישה של : " זה חארטות אין בזה שום היגיון"

וכדי להתנצח אז זה באמת כפירה.

אבל אם את באה בגישה שאת רוצה לשאול כדי לקבל תשובות שיניחו את  דעתך

והאמונה שלך בה' תתחזק אז זה בסדר גמור ואין לך מה להרגיש ח"ו כופרת.

נורמלי לגמריים...

אל תרגישי רע 

ואל תסתפקי בתשובות האלו שבאות מאנשים שלא יודעים את התשובות והשאלות מערערות אותם.

תלמדי את הדברים, תבררי, תשאלי רבנים (ממליצה על הרב שרקי) ואם את לא מוצאת תשובות זה לא נורא כי יש שאלת מאוד עמוקות שאנחנו לא יכולים להבין או לא מבינים בדרכים הרגילות.

אמונה זה מהמילה אמת את צריכה לבנות את האמת שלך להיות בטוחה בה. זה לא ככה זה וזהו כמו בנצרות ושאתה חייב להאמין כי זה מה שמבטיח לך גן עדן.

נורמלי, אפילו רצוי, והעובדה שהרהורי כפירה מצעריםעמוס ארליך

מעידה על תחושה ישירה שבורא העולם ברא משהו משמעותי. 

זו בדיוק עבודת הברור שלנו ישר כח.דכ

אם את לא מכירה כדאי לך להכנס ללב הדברים שם מדברים על הכל. חפשי בגוגל.

מי ששואל טיפש/כופר לכמה דק'nobody

מי שלא, טיפש/כופר לנצח...

אנשים אידיוטים, לא צריך להתייחס אליהם.מתו"ש

את בסדר גמור, לא את יותר מבסדר! ה' רוצה שנשאל, כמה שיותר! רק שזה יבוא ממקום נכון, ממקום של אהבה ויראה וענווה. לדעת שיש משו גדול יותר ויש תשובות. לא את כולם אפשר להבין אבל יש דברים משמעותיים שאפשר וכדאי ורצוי ואפילו חובה ללמוד אותם. אני לא ממציאה את זה מעצמי, אני לומדת במדרשה דוסית וחופרים לנו שנערער על כל דבר, שנשאל, שנדרוש תשובות... זה הגיל לזה, וצריך למצוא את המקום לזה.

מה שלא נורמלי זה להאמין אמונה עיוורת! חובה לשאול!!yuval_huck

בניגוד לדתות אחרות, בספרות היהודית תמצאי תשובה לכל דבר שתשאלי.

זה היופי אצלנו- ככל שתחפרי יותר עמוק, תמצאי רק יסודות יותר ויותר עמוקים ויציבים.

האם זה נראה לך לנהל את כל החיים שלך בצורה משונה וקשה רק ע"פ אמונה?? לבסס כ"כ הרבה על דבר שלא ברור לך מהו?

התבססות על האמונה הזאת צריכה להיות זמנית. רק עד שתתבגרי מספיק להתחיל לחקור. וכנראה שהגיע הזמן.

אז- פ'תחי כוזרי, ויאללה. לעבודה חיוך

מי שקרא לך כופרת זה בגלל שהוא מפחד שאין לו תשובהShubi

קודם כל חשוב לי לומר שלפעמים זה דבר חיובי להיות ״כופרת״ כלומר, לא ללכת אחרי כולם כמו עיוור ולא לעשות או להאמין ממשהו רק כי ככה לימדו אותך. הרב קוק אומר באין ספור מקומות שהדור שלנו הוא דור גדול שלא מסתפק באמונה פשוטה והוא חייב את הברור השכלי. קיימות תשובות לכל השאלות, הם לא תמיד יספקו אותך ופה צריך להכנס הפקטור של אמונה, משום שבעולם הזה אי אפשר לדעת שום דבר ב100 אחוז ידיעה וגם המדע המודרני לא מתיימר לדעת דברים מוחלטים. רק חשוב שתדעי איפה כבר מתחת את הקו השכלי שלך ואיפה צריכה להכנס האמונה שהיא מעל השכל והרגש אך בנויה על שתיהם. 

אני עברתי תהליך ארוך של שאלת שאלות וכולם קראו לי כופר אך הגדולה היא לדעת שאת תצאי מאמינה יותר גדולה והם נשארו במצב של אמונה לא עמוקה. 

בהצלחה בברור, והעיקר שתהיה פתוחה לקבל תשובות

נורמאלי לחלוטין, אבל...זושא רעבאחרונה

להאמין  בה' - יותר נורמאלי.  בגיל ההתבגרות יוצאים מהאמונה הילדותית וצריך לפתח אמונה גדולה, אמונה של חיים.

את האמונה בה'  שבנו - אנו מגלים ע"י  נפלאות הטבע,  גדלות התורה,  ההסטוריה המיוחדת של עם ישראל,  התגשמות הנבואות...והכי חשוב לגלות אותה בתוכנו  בזמן התפילה,  בזמן שאנו  הולכים בדרך המוסר  והקדושה.

אבל צריך ענווה,  יש ענינים שכדי להבין אותם צריך מדרגה רוחנית,  ויש שאלות שאולי אין לאדם תשובה מלאה,  אך יש לזכור שאנו מוגבלים בכל החושים,  מוגבלים באורך החיים,  וכן  גם תפישת השכל שלנו -מוגבלת.  ולפעמים להתעסק בדבר שמעבר לשכל האנושי  זה כמו להתעקש להסתכל על השמש ולפגום בעיניים.   בהצלחה.  

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך