שלב בחיים באיזשיא רמה...

אדם צריך להאמין בדרך שהוא הולך בה אחרי שהוא ברר את הדרך והחלחט שזאת הדרך הנכונה ושבדרך הזאת הוא באמת מאמין...

וזה בדיוק הזמן לבירורים...

כי- אם לא עכשיו אימתי?!...

בהצלחה!

מקווה שעזרתי

אז מה אני...

מה שבטוח זה, אל תתביישי לשאול!! אל תתביישי להגיד מה את חושבת, ומה את לא מבינה.

הדבר שהכי מראה על אמונה זה השאלות.

אני הגעתי לידי תובנות, והאמונה שלי גדלה עם השאלות..

תמצאי מישהו שיוכל לענות לך, ואל תפחדי מזה!

בהצלחה!!

(הדברים שאומר הם כלליים,אני לא מאשים אותך בדבר,מן הסתם אני לא מכיר מה בדיוק היה שם,אני מעלה אפשרויות)

אם יש שאלה שמקשה או מעניינת צריך לשאול כדי ללמוד ולברר אדרבא,אבל בצורה נקייה. לשאול מתוך אמת ולא מתוך ציניות,לשאול תוך השתדלות להגיע עם הלב והשכל הניקיים ביותר.לשאול בצורה מכובדת ולשאול במקומות הנכונים.

הרבה פעמים בני נוער לא יודעים ואף יכולים להטעות,ולכן הדיונים האלו הם לא המקום לבירור של הדברים לאמיתותם.

אני לא יודע בדיוק מה המציאות שאת מתארת,אבל לאו דווקא כל מה שאומרים לך נכון.

יכול להיות שזה נשאל בצורה שהחלישה אחרים או בצורה שהשתמעה לא מכובדת בעיני אחרים וכדומה,ולכן צריך להשתדל לנסח את הדברים בצורה המכובדת ביותר,לכבד את התורה.

וכן יש לשאול במקומות הנכונים כך שגם תקבלי תשובה נכונה ואמיתית וגם לא תחלישי אחרים שנמצאים במצבים אחרים.

לכל אחד התקדמות שונה,מעבר לזה זה גם תלוי בסביבה וגם בצורה שהדברים משתמעים וסגנון הצגת הדברים,אבל צריכים להיות רגישים.

שאלתי, כמה פעמים...

אבל כל פעם הסתכלו עלי מלמעלה, במבט של "מי את שתשאלי ותחלקי על חכמים"

זה כבר לא עושה לי חשק לשאול....

כששואלים בצורה מכובדת ומכבדת,מתוך רצון לברר ומדעת נקייה,ורגש נקי אני לא חושב שזו התגובה,ניסית לשאול רב ? 

אני לא חושב שזו תהיה התגובה

תשאלי ואל תתביישי . טבעי שיהיו שאלות על כל דבר ! במיוחד על דברים כמו אמונה , שהם לא מוחשיים וקשה לאדם הפשוט להבין אותם ואם מי שאת שואלת לא יודע , תעברי לאדם אחר שאולי מבין יותר ..(::

וחשוב גם לדעת שלכל אחד יש נפילות , בכל תחום שהוא ...

בהצלחה בע"ה !

והעיקר - ל א  להתייאש !!

אני מבטיחה לך שבע"ה תצליחי למצוא תשובות .. ב"הצלחה נשמה !!

שלעולם לא תתבגרי, 

תשקעי בחיי היום-יום

ושכל מה שיעניין אותך זה לגמור את השבוע.

שתמשיכי תמיד לברר, לנסות להבין, לחתור לאמת,

שתמצאי את מקור המים החיים שלך - 

את המקום שבו יש תשובות גדולות לשאלות שלך,

תשובות שיספקו אותך וידחפו אותך לחיות חיים משמעותיים ואמיתיים יותר.

חיים של בחירה,

חיים של חיבור,

חיים של מסירות נפש באהבה.

ועם כל זאת,

שהבירור יעשה בנחת, בשמחה, מתוך שלוות נפש ויציבות.

ואחרי האיחולים...

השאלות הן אלה שבונות בנו אמונה יציבה יותר, אמיתית יותר, שלימה יותר.

זה מפחיד לשאול שאלות. אפשר גם לא לקבל תשובות.

וזה לא פשוט לנו להתנדנד ולהשאר בחוסר וודאות.

אבל "אם לא תשאל - איך תדע?"

איך נדע מה רצון ה' מאיתנו?

ואיך אני הקטנה משתלבת בתוך זה?

איך הכי נכון לחיות?

ולאן צריך להוביל את העולם? איך לתקן אותו?

(הופ, קפצתי קצת. האמת שזה מתחיל בשאלה הכי בסיסית וכנה - יש אלוקים בכלל?)

ברוכה הבאה לבגרות,

אנחנו זקוקים לך!

כל אחד ואחת קריטי לחיים האמיתיים שאנחנו רוצים וצריכים ומחכים כבר להביא לעולם.

ובמיוחד את, למרות שאני לא מכירה אותך, אבל אני בטוחה שיש לך תפקיד מיוחד שרק את יכולה לעשות בשביל כולנו.

אז מודה לך מראש על המאמצים וכוחות הנפש שתדרשי להם בדרך.

אל תוותרי למרות שזה לא יהיה קל. לא נוכל בלעדייך.

באהבה,

אוסנת.

רק צריך לחפש אותם.

עצם זה שאת חושבת שאת לא מאמינה אז זה מראה שאת באמת כן מאמינה וקשה לך עם כמה דברין

הבעיה היא אך ורק אם הנקודה שממנה יוצאים לשאלה זה שאין תשובה

מותר, צריך וחובה(!) לשאול, רק צריך לדעת ולהאמין שלהכל יש תשובה

וגם אם כרגע את לא יודעת אותה או אפילו יודעת ולא מסכעמה איתה להאמין

שזו האמת והדבר היחיד שלא בסדר פה הוא המצב הנתון של היכולת שלך

להבין/לקבל את התשובה האמיתית.

כמובן שלא כל תשובה שאומרים לך את צריכה ישר לקבל, צריך לשאול עוד

ולהקשות אבל להבין שגם אם נשארים בשאלה זה לא כי אין תשובה...

את רצינית?

בתור אדם מאמין אני ממש נעלב.

אמונה היא לא לקבל משהו סתם כי ככה אומרים.

אמונה היא הכרה פנימית.

כמו כל דבר עמוק צריך לעבוד כדי להגיע למקום הזה פנימה.

אם לא תשאלי ותהיי אמיתית עם עצמך איך תגיעי לשם?

א. למה לשאול אם אפשר ללמוד, כלומר נכון שהכל מתחיל עם שאלות וזה מה שמגרה אותנו אבל כדאי אחרי השאלות לסכם לעצמנו ולשבת ללמוד בצורה מסודרת.

ב. אין שום בעיה עם שאלות, כן יש בעיה עם היחס אליהם, כלומר שאת שואלת את המורה למתמטיקה למה סכום הצלעות במשולש הוא 180 מעלות את מנסה להבין את האקסיומה ולא לחלוק עליה, להבדיל אלף אלפי הבדלות אותו דבר בשאלות באמונה, המטרה זה להבין לא להסכים.

ג. יוצא מב' שגם שלא הבנת וכן לא הכול ניתן להבנה ויש דברים שגם הרמב"ם לא הבין ומולם כל שנשאר לנו הקטנים זה להשתחוות מול האינסוף ברוך הוא ולדעת שלא יעזור כלום אנחנו לא נוכל לעולם להבין הכול כי בסוף אנחנו מוגבלים והוא נמצא מעלינו ויש שאלות שלעולם לא נוכל לענות עליהם. (עייני הרב עמיטל על השואה)

הבסיס לכל בירור אמוני צריך להיות שלא לכל שאלה יש תשובה.(זה קצת חוצפה להגיד שאני רוצה לכל שאלה תשובה כי אז אתה טוען שבשכלך אתה יכול להכיל את כל האמת האינסופית של הקב"ה, כלומר אתה הוא, ע"פ המהר"ל- מבטיח לחפש את המקור)

ד. צריך לזכור שבלי שאלות ובירורים אי אפשר לגדול לעולם, עם לא מבררים נשארים קטנים ובינוניים.

אם לא שואלים, אם לא "מתווכחים" עם הדברים - בסופו של דבר מה שיקרה הוא רע מאוד.

נניח שבסופו של דבר תהיי מאמינה בלי שאלות.

מה שיקרה הוא שהאמונה הזו תהיה חיצונית. כי הרי זה לא שאין לך שאלות, פשוט השתקת אותן.

לא הגעת באמת להסכמה עם הדברים, הגעת לשלב שבו את מסוגלת להשתיק את השאלות.

כמובן ששלב כזה הוא לא רצוי, המטרה היא שהאמונה תהיה אמונה אמיתית. שיהיה לך ביטחון אמיתי בדברים.

זה כמובן תהליך ארוך שדורש הרבה לימוד ותמיכה.

ב"הצלחה

(אגב, אם תרצי - תוכלי לשאול אותי במקרה הצורך, אשמח לעזור)

בס"ד

מותר וחובה לשאול. אף אחד לא מסתפק בתשובה "קצת אמונה לא תזיק". את באמת רוצה לדעת במה את מאמינה ולהאמין בזה בלב שלם יותר. זה בסדר גמור. יש ספרים שלמים שעוסקים בשאלות האלו, מומלץ לך לקרוא אותם. יש כמה מומלצים של הרב אבינר כמו "שאל נא" ועוד ספר שברח לי השם שלו, אה.. "משיב הרוח".

פעם הסביר הרב אבינר שצריך לשאול שאלות באמונה בתמימות וכדי להוסיף תמימות. יע'נו שצריך לשאול מתוך נקודת מוצא של אמונה ושהמטרה תהיה להאמין עוד יותר.

הרבה אנשים צריכים להבין כדי להאמין ולכן אני לא חושבת שזה נכון לומר לך "לא הכל אנחנו מבינים, קצת אמונה לא תזיק לך!". וכדי לא להרגיש כופרת (כי את לא-את פשוט לא מבינה) כדאי שתעשי ברורים ותביני הכל!!

בהצלחה!!

כאילו אברהם אבינו הרהר אחר ה' בקטע של סדום

ירמיהו שאל את ה' את השאלה הדי מפורסמת של צדיק ורע לו רשע וטוב לו

אני לא זוכרת את הרב שמביא את זה (איפושהוא בספר של אמונה וגאולה- סורי מחשבת זה לא הצד החזק שלי)

אבל מה שהוא אומר הוא ששאילת שאלות הוא מרכיב חשוב ונצרך עבור האמונה של האדם והוא לומד את זה מירמיהו ואברהם אבינו שרק צמחו מהשאלות שלהם.. אז אם הם שאלו והכל סבבה אז למה שאת לא? אם הם לא כופרים וזה פסדר |(לא נרלי שיש מישו שחושב שהם כן....) אז את בטח שלא.......................

סורי על הניסוח אבל חפשי באמונה וגאולה...........

אם אנחנו לו בסופו של דבר על האמת האמיתית נדע כנראה אחרי המוות

אם את באה בגישה של : " זה חארטות אין בזה שום היגיון"

וכדי להתנצח אז זה באמת כפירה.

אבל אם את באה בגישה שאת רוצה לשאול כדי לקבל תשובות שיניחו את  דעתך

והאמונה שלך בה' תתחזק אז זה בסדר גמור ואין לך מה להרגיש ח"ו כופרת.

אל תרגישי רע 

ואל תסתפקי בתשובות האלו שבאות מאנשים שלא יודעים את התשובות והשאלות מערערות אותם.

תלמדי את הדברים, תבררי, תשאלי רבנים (ממליצה על הרב שרקי) ואם את לא מוצאת תשובות זה לא נורא כי יש שאלת מאוד עמוקות שאנחנו לא יכולים להבין או לא מבינים בדרכים הרגילות.

אמונה זה מהמילה אמת את צריכה לבנות את האמת שלך להיות בטוחה בה. זה לא ככה זה וזהו כמו בנצרות ושאתה חייב להאמין כי זה מה שמבטיח לך גן עדן.

מעידה על תחושה ישירה שבורא העולם ברא משהו משמעותי. 

אם את לא מכירה כדאי לך להכנס ללב הדברים שם מדברים על הכל. חפשי בגוגל.

מי שלא, טיפש/כופר לנצח...

את בסדר גמור, לא את יותר מבסדר! ה' רוצה שנשאל, כמה שיותר! רק שזה יבוא ממקום נכון, ממקום של אהבה ויראה וענווה. לדעת שיש משו גדול יותר ויש תשובות. לא את כולם אפשר להבין אבל יש דברים משמעותיים שאפשר וכדאי ורצוי ואפילו חובה ללמוד אותם. אני לא ממציאה את זה מעצמי, אני לומדת במדרשה דוסית וחופרים לנו שנערער על כל דבר, שנשאל, שנדרוש תשובות... זה הגיל לזה, וצריך למצוא את המקום לזה.

בניגוד לדתות אחרות, בספרות היהודית תמצאי תשובה לכל דבר שתשאלי.

זה היופי אצלנו- ככל שתחפרי יותר עמוק, תמצאי רק יסודות יותר ויותר עמוקים ויציבים.

האם זה נראה לך לנהל את כל החיים שלך בצורה משונה וקשה רק ע"פ אמונה?? לבסס כ"כ הרבה על דבר שלא ברור לך מהו?

התבססות על האמונה הזאת צריכה להיות זמנית. רק עד שתתבגרי מספיק להתחיל לחקור. וכנראה שהגיע הזמן.

אז- פ'תחי כוזרי, ויאללה. לעבודה 

קודם כל חשוב לי לומר שלפעמים זה דבר חיובי להיות ״כופרת״ כלומר, לא ללכת אחרי כולם כמו עיוור ולא לעשות או להאמין ממשהו רק כי ככה לימדו אותך. הרב קוק אומר באין ספור מקומות שהדור שלנו הוא דור גדול שלא מסתפק באמונה פשוטה והוא חייב את הברור השכלי. קיימות תשובות לכל השאלות, הם לא תמיד יספקו אותך ופה צריך להכנס הפקטור של אמונה, משום שבעולם הזה אי אפשר לדעת שום דבר ב100 אחוז ידיעה וגם המדע המודרני לא מתיימר לדעת דברים מוחלטים. רק חשוב שתדעי איפה כבר מתחת את הקו השכלי שלך ואיפה צריכה להכנס האמונה שהיא מעל השכל והרגש אך בנויה על שתיהם. 

אני עברתי תהליך ארוך של שאלת שאלות וכולם קראו לי כופר אך הגדולה היא לדעת שאת תצאי מאמינה יותר גדולה והם נשארו במצב של אמונה לא עמוקה. 

בהצלחה בברור, והעיקר שתהיה פתוחה לקבל תשובות

להאמין  בה' - יותר נורמאלי.  בגיל ההתבגרות יוצאים מהאמונה הילדותית וצריך לפתח אמונה גדולה, אמונה של חיים.

את האמונה בה'  שבנו - אנו מגלים ע"י  נפלאות הטבע,  גדלות התורה,  ההסטוריה המיוחדת של עם ישראל,  התגשמות הנבואות...והכי חשוב לגלות אותה בתוכנו  בזמן התפילה,  בזמן שאנו  הולכים בדרך המוסר  והקדושה.

אבל צריך ענווה,  יש ענינים שכדי להבין אותם צריך מדרגה רוחנית,  ויש שאלות שאולי אין לאדם תשובה מלאה,  אך יש לזכור שאנו מוגבלים בכל החושים,  מוגבלים באורך החיים,  וכן  גם תפישת השכל שלנו -מוגבלת.  ולפעמים להתעסק בדבר שמעבר לשכל האנושי  זה כמו להתעקש להסתכל על השמש ולפגום בעיניים.   בהצלחה.  

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....