תסבירי שוואלה אין מצב שאת עוזרת. כי את לומדת ומתי שאת לא לומדת את משתחררת מהלימודים. נראלי זה דיי הגיוני ומובן..

גם אני בכיתה י"א,אני לא יודע כמה אני אעזור. אבל אפשר לעשות מאמץ..

אני בכיתה יב', והמצב אצלי יותר נורא, בגלל ההכתרה.

עכשיו משלימים פערים...

לומדים בקצב מטריף, ולא עזרתי לאמא שלי בכלל לפסח. בכלל.

תעשי יום או יומיים כאלה, שאת לא נוגעת בלימודים ועוזרת..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....