אז... קודם כל: יישר כח למעטים שכן הגיעו לסיבוב שערים!

ו- איך היה המפגש?? |מסוקרנת|
יעל נ
דניאלה .ד.ואני הייתי בניהן..
פגשתי מ-ל-א חברות שמזמן לא ראיתי. מהערוץ וגם לא מהערוץ.. ואפילו הכרתי בנות חדשות.
אני שמחה שטרחתי והגעתי עם הצפוניות
איזה כיף שלא הייתי לבד באוטובוס!!
אני נהנתי מהסיבו"ש עצמו ממש! היה מדהים.
כשהיינו בתפילה.. ראיתי קבוצה של אנשי ביטחון שרצים לאן שממנו הגענו..
מסתבר שערבים זרקו בלוקים מהגגות.
ב"ה שהיינו כבר במקום אחר.

דניאלה .ד.ברוך ה' הבנות הצדיקות של הבנות הגיעו למקום הקבוע ושהן ראו שיש בנים רובן המוחלט הלך משם למעט בודדות שבעז"ה עד הסיבוב שערים הבא נטפל גם בהן...
א. אם אתה באמת רוצה תשובות פנה לאישי
ב. 

אני חדש??? אני בין הזקנים שפה...
בס"ד
בדיוק כמוני וכמו חצי מהאנשים פה.
בס"ד
תודה סטלן!
חיכיתי שזה יגיע ממישהו שהוא לא אני...
בס"ד
ותעשה לי טובה, אם אתה תטפל בהן, תאמין לי שנמצא מי שיטפל בך..
חוצפן.
כשהוא אמר "נטפל" לדעתי הוא לא התכוון לפגיעה אישית או משהו כזה אלא
לשכנוע וכד' אחרת אין שום סיבה שהוא יכתוב "נטפל גם בהן"...
שאתה דואג להוסיף צניעות!
בעז"ה בסיבו"ש הבא!!
לא בדיבור כזה כמו "נטפל גם בהן"
ואני רואה שזה כבר נערך על ידי המנהלת.
לכן אני מעריך שההתבטות היתה חריפה יותר.
המטרה אינה מקדשת את האמצעים
יש דרך להגיד
יש דרך להעביר את דעתך
לא כך מוסיפים צניעות,
לא כך מדברים לאנשים,
בטח ובטח לא לבנות ישראל!
דרך אגב,
דעה שנכפת היא דעה שבעל הדעה אינו בטוח בצידקותה
אחרת הוא היה יודע שכולם ילכו אחריה מתוך הבנה שהיא הצודקת
דעה אמיתית מוסברת בעדינות ובסבר פנים יפות.


ענבלבס"ד
מסכימה עם כל מילה 
(נפשי, לא ערכתי התבטאות יותר חריפה... מה שערכתי היה פנייה אישית אלי
סתם כדי שלא יווצר רושם מוטעה עליו...)
שואף לאור"דרך אגב,
דעה שנכפת היא דעה שבעל הדעה אינו בטוח בצידקותה
אחרת הוא היה יודע שכולם ילכו אחריה מתוך הבנה שהיא הצודקת
דעה אמיתית מוסברת בעדינות ובסבר פנים יפות. "- לא מסכימה. התורה בהחלט כופה דברים וגם מצפה מאיתנו לכפות אדם לעשות מה שצריך. במקרה של הלכה יתכנו פסיקות שונות אחת מהשניה ולכן אין סיבה לכפות אם יש מקום לנהוג כדעה השניה. אך:א. צריך לברר האם יש בסיס הלכתי למה שעלול להגיע אם לא מגיע להיות כמו חבורת ליצים. (שזה לא צריך להיות ממש שטותניקים אלא סתם לסחבק זה גם בעייתי. מאוד.) ב.גם אם אין בעיה הלכתית צריך לבדוק אם זה ראוי-גם אם זה ראוי באופן כללי וגם במקרה הספציפי הזה-אם זה לא נראה טוב גם אם זה לכאורה בסדר אולי עדיף להתרחק מזה. ג.מכיוון שזה דבר שהדור פרוץ בו והוא גם דבר שקל להגיע ממנו לנפילה (גם אם לא נפילה רצינית-עדיין נפילה- כלומר גם אם לא עוברים עבירה זה יכול לפגוע בנפש) מומלץ לקבוע סייגים ולהתרחק אם ניתן.
אגב ראיתי בהמשך השירשור שלא היתן עם הבנים סתם נגררנו לדיון הזה אז אני חושבת שיש דברים שכדאי לחשוב עליהם.
בנוגע לכפייה:
"שאין אומרים אנוס, אלא למי שנלחץ ונדחק לעשות דבר שאינו מחויב בו מן התורה, כגון מי שהוכה, עד שמכר או עד שנתן. אבל, מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצווה, או לעשות עבירה, והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו, או עד שנתרחק מדבר האסור לעשותו, אין זה אנוס ממנו, אלא הוא אנס עצמו בדעתו הרעה. לפיכך, זה שאינו רוצה לגרש, מאחר שהוא רוצה להיות מישראל, ורוצה הוא לעשות כל המצוות, ולהתרחק מן העבירות, ויצרו הוא שתקפו, וכיון שהוכה עד שתשש יצרו, ואמר: 'רוצה אני', כבר גרש לרצונו". (רמב"ם הלכות גירושין, פרק ב, הלכה כ)
כלומר כאשר זה משהו שהוא אסור הלכתית כן קיים היתר וצורך להשתמש בכפייה במקרים מסויימים.
כמובן שלא בכל המקרים (וגם במקרה שלנו לא שמתי לב שמישהו כפה פה משהו...)
ועל פגישה של בנים ובנות שלא נועדה לקדם לשום מקום חוץ מאשר להפגש לבנתיים כל רב ששמעתי מדבר
על הנושא אמר שזה אסור(!)
עוד נק' אני אישית יודע על מישהו שהיה מגיע למפגש ואמר לי שהוא היה מגיע "כי זה חבר'ה דתיים ומבחינת
הרגשה זה לא מרגיש כאילו אתה באמת עושה משהו רע"
כלומר חוץ מהעניין של הפגיעה העצמית שהאדם פוגע בעצמו כשהוא מגיע למפגש הזה הוא יכול גם בלי
להרגיש במישהו אחר שלא רוצה להגיע אבל קשה לו, ככה שיותר שייך ללחוץ על אנשים שלא יגיעו לזה
(לא כפייה, לחץ!)
והכי חשוב!
אתה באמת מאמין בדרך שלך?
אז לא לרדת לפסים אישיים, לצערי זה קורה הרבה ולדעתי לרוב זה מסמל חוסר אמון בדרך
ולכן כשאתה יורד לפסים אישיים לרוב לא כ"כ יתייחסו אליך...
(לא מספיק חשבתי בכיוון של מחטיא אחרים...)
אבל אני גם חושב שאפחד לא כפה..
אתה לא מפסיק להזכיר אותן.
לא מדבר איתן? יופי. תפסיק לנופף בזה בכל פינה.
עד לשלב שהייתי צריכה לעשות צל לאבן ולשבלולים
(טוב, נו ולעוד אחד בשם אדם..)
היה מדהים! ב"ה- אווירת ראש חודש!
שתדעו- תמיד מדהים להגיע לכותל! קל וחומר לאחר ניתוח בעינים
מה עוד?
פגשתי משפחה מדהימה! שהיו שכנים שלי, גידלתי את הבן הקטן שלהם! ומאז שהם עברו דירה לא היה לי איתם קשר...
פתאום- אני רואה אותם מולי!!![]()
מי ששמע צרחה, זה כנראה הייתי אני..![]()
והתינוק הצוצ'י הזה - בן חמש!!![]()
הבריחה מהסיגריות, והטענה ש'חבל לעשן! איך הם יתרמו איברים?'
בקיצור, החיים מרתקים ומלאים בחיוכים! וכמובן - היה ממש כיף לראות את מי שהגיע!
רק טוב בע"ה!
בס"ד
שהוא כופה את דעתו על אחרים-אני חושבת שתגובה אחת או שתיים לפחות גרמו לו להבין,לא צריך לגרום פה ריב,להצית את האש ולהחיות את המתים..רק ענ"ד!
נסעתי את כל הארץ בערך מליד טבריה לדימונה (ליתר דיוק חצי ארץ) שלוש וחצי שעות כל כיוון אבל היה די נחמד חוץ מזה שחבר שלי לא עלה לעולמי... אבל שנה הבאה בעז"ה הוא יעלה (לפחות לפי מה שהוא אומר....)


ענבלבס"ד
וזה היה יחסית ברור שאליאור יעלה 


הבעיה היתה שהיא היתה ממש ממש בלחץ אחרי היא היתה משיגה יותר נקודות. (ראי השאלה עם מלך אשור שהיא ענתה ישעיהו וישר אמרה עבור. אם היתה עונה את התשובה היה לה תיקו עם אליאור לפי החישוב שלי..).
גם סתם ברגע שיש שניים שבחידון בכתב קיבלו 3 נק' יותר מאליה שמתחתם זה די צפוי שהם יעלו, לא?
בכ"מ ישר כחם אין ספק שהם למדו הרבה ויודעים מדהים (בחנתי אותם כמה וכמה פעמים וידעו לפרטים ודיוק חבל על הזמן).
אליאור החזיר עטרה ליושנה
(למחוז ירושלים ממ"ד...)
הסיבוב שערים היה ביום שני.
היה שם קרב מוחות צמוד והיא כמעט הפסידה ואז היא נזכרה בתשובה והא לא ידע תשובה אחרת אז היא עלתה, אבל זה בכלל לא היה צפוי.....
אליאור ידע ממש טוב אפילו עם טעמי המקרא כשהוא התחיל לשלוף תשובות כבר בשלב השני אז ידענו שהוא יעלה
הכתבים של נוג"ה
שאלנו את החרדים הגבעוניסטים האלו שאלות אידיאולוגיות מהותיות
אני שאלתי חרדי אחד ואאלעד שאל את השני.. זה היה קורע~!
אכשההוו תמיד יוצא שיש לי מבחן יום למחורת =\
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.