שלבים:

1. אני תמיד מתחילה באמבטיה. כשהיא עושה באמבטיה (מן הסתם זה קורה מדי פעם...) תפני את תשומת ליבה. תגידי לה "יו, עשית פיפי" כמה פעמים, עד שהיא תבין. לאחר כמה פעמים את יכולה להתקדם עם זה, ועוד לפני שהיא עושה להגיד לה "בואי נראה אם יש לך פיפי" במטרה לגרום לה לנסות לעשות באופן מודע. כך את יכולה לחוש אם היא "בכיוון".
   את התהליך הזה אני עושה במשך תקופה מסויימת, עד שאני מרגישה ש"יש עם מי לדבר".
2. אחר-כך אני מחליטה על יעד (מומלץ חג מסויים, לדוגמא ל"ג בעומר או שבועות), ואני מפמפמת לה כבר כמה שבועות מראש: "בל"ג בעומר את כבר תהיי גדולה, ונשים לך תחתונים במקום טיטול, ותעשי רק בשירותים ובסיר". אין לה מושג מה זה ל"ג בעומר ומתי הוא יגיע, אבל היא כבר יודעת שבל"ג בעומר היא תהיה עם תחתונים ותעשה רק בשירותים/סיר. כשבגן יתחילו לדבר על ל"ג בעומר, היא תבין שזה מתקרב ושהיא כבר גדולה ועושה רק בשירותים.
   כמובן שבתקופה הזו ממשיכים לנסות לעשות פיפי באופן מודע לפני המקלחת (אפילו אפשר כשהיא כבר בלי בגדים, לפני שנכנסים למקלחת להושיב אותה רגע על השירותים ושתנסה לעשות בשירותים...)
3. הגמילה עצמה - אני ממש לא ממליצה על "טיטול מעבר". לעבור ישר לתחתונים. בקטע הזה לדעתי אין שלבים.
   כל כמה זמן לקחת אותה לשירותים/סיר ולהגיד לה שעכשיו עושים בשירותים (לא לחכות עד שהיא תגיד שיש לה, או לשאול אותה אם יש לה). תתכונני נפשית לשבוע של פיספוסים (בלי כעסים, עם הרבה ביטחון שבפעם הבאה היא תצליח).
   אם היא באמת מוכנה, היא אמורה להיות יבשה ונקיה תוך שבוע. אחרת - לדעתי לא נורא להחזיר טיטול ולנסות שוב בעוד כמה חודשים (כמובן בלי לשדר לילדה שהתייאשנו ממנה).

* היתרון של סיר לעומת שירותים - הגובה נגיש לה יותר, וגם היא רואה את מה שיצא, וזה גורם להתרגשות. החיסרון - צריך לשטוף אותו כל פעם...  אני ממליצה להתחיל עם סיר, וכשהיא גמולה טוב, לאחר תקופה מסויימת לעבור לשירותים (עם ישבנון כמובן).

בהצלחה 

אישית, אני שמה לגברת המיועדת לגמילה חצאית בלי תחתונים ונותנת לה להיות כל היום בחוץ, פחות או יותר. (לא יודעת אם זה אפשרי אצלך).

ככה, היא יכולה רק להתכופף ולעשות באדמה ולקבל הרבה עידודים, ולא להסתבך עם לרוץ לשרותים. אחרי יום יומיים כאלה הן בדר,כ גמולות.

בטח יש כאלה שמתנגדים לדרך הזו... אין בעיה.

אם באמת היא במעון, אז כדאי לנצל את החופשה הארוכה ולשלוח אותה אחרי פסח כבר "גמולה".

סתם שתדעי- גמילה זה תהליך תלוי ילד. יש כאלה שאצלם זה צ'יק-צ'ק, יום יומיים והם גמולים. ויש כאלה שלוקח הרבה  יותר.

יש גם רגרסיות- היא יכולה להיות גמולה לגמרי ופתאום אחרי כמה חודשים לפספס כל הזמן.

אז תכיני הרבה אבקת כביסה, וגם בקבוק חומץ כי זה מוריד ריח של פיפי מהכביסה בצורה מצויינת...

וגם כדאי לקנות מגן מזרון למיטה שלה. (ממליצה על הפשוטים מפלסטיק שרק צריך לנגב אותם במגבון ולא לכבס)

לא מבינה בזה הרבה.

אבל אני יודעת שהרבה יותר קל לגמול כשחם.

גם כי קל יותר להתאפק, וגם כי אין מליון שכבות להוריד כל פעם (או לכבס..)

זה יכול לחסוך הרבה אנרגיות, בטח עוד מעט היא תראה את החברים בגן ותתעורר לזה גם כן ואז זה יהיה הרבה יותר פשוט.

בהצלחה לכן

הבת שלי בת שנה ו-1 חודשים בערך. התחלתי לחשוב על זה כי היא כבר מודיעה כשהיא עושה קקי בטיטול. היא די מבינה לדעתי.. אולי להתחיל לדבר על זה ועד הקיץ כבר להתקדם הלאה? מה ממליצים?

ד"רא ברגע שאמרתי לאמא שלי שאני חושבת על זה היא רצה לקנות לה סיר+הספר סיר הסירים.. חחח

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות