בס"ד

יש כמה בעיות במוזיקה לועזית . לפני שנדבר על איסורים שיש או אין בזה, אני יודע שכתבתי את זה בפורום הזה בכמה הזדמנויות, אז קחו נשימה עמוקה. 

זאת לא התרבות שלנו!! 

א. המוזיקה. לחלק גדול מהשירים האלה יש מוזיקה שלא מעוררת את כוחות הנכונים בנפש. אני מדבר על טראנסים או באסים קיצוניים או גם על רוק כבד, מה שנקרא גראולינג.

ב. המילים. גם כשאין בעיה הלכתית במילים, בד"כ הם לא משקפות את עולם הערכים שלנו. בד"כ.

ג. הזמר. מוזיקה זה לא סתם. זה נוגע בנקודות הכי עמוקות בנפש וזה לא משחק. השומע מושפע מהזמר ששר את השיר. הוא מושפע מהאישיות שלו, התרבות שלו, התכונות שלו, וכו'. אם תעשי בדיקה קצרה בקורות החיים של רוב הזמרים האלה תביני מהר מאד שאת לא רוצה להיות מושפעת מהם.  

קיצער, מוזיקה זה לא משחק. זה האוכל של הנשמה. כמו שאת לא אוכלת כל מה שטעים ככה גם לא צריך לשמוע כל דבר.

לא יודעת,אני רוצה להפסיק לישמוע אבל זה לא כ"כ משכנע..אתה פעם שמעת שירים כאלו?(דרך אגב זה לא תרנסים..)

בס"ד

לא אמרתי שכל השירים הלועזיים הם טראנסים,ברור שלא, הצגתי כמה בעיות שיש לפעמים בשירים לועזיים.

אחד מהם זה מוזיקה אלימה (בחלק מהשירים) 

אכתוב ממה שאני יודע.

יש שאומרים שלא טוב,או אולי אפילו אסור (אינני יודע במדויק) לשמוע זמר שאיננו ירא שמים,ומכאן גם למה ששאלת.

ב.יש גם שמתייחסים לסגנון המוזיקלי של הלחן(המנגינה),אם הוא אלים או משדר דברים רעים וכדומה..

ג.שיר שיש בו תוכן לא ראוי אסור בשמיעה לכל דעה

חשוב לך להפסיק? תפסיק!! כוח רצון יש לכולנו.

זה קשה? אז במידה! תמחוק שיר אחד מהנגן, אחרי עוד שבוע עוד, ועוד ועוד....

לא בבת אחת...

ב"הצלחה גדולה!

בס"ד

גם זה וגם זה, זה לא טוב!

אחד התפקידים של המוזיקה זה להשפיע על האדם, וסליחה, אבל לא נראה לי קיים אדם בכל העולם שהמוזיקה לא משפיעה עליו (כן, גם אם הוא ינסה להתכחש לזה)

עשהאדם שומע את המילים ואת הסגנון זה משפיע עליו ולכן יש בעיה עם שירים לועזים, מזרחיים ועברים (לא כולם בעברי, יש שירי א"י וכו' שבהם אין בעיה)

בס"ד

יש שירים חסידיים לועזיים...

ויש גם לא חסידיים שהם ממש חזקים ויפים ואין בהם שום בעיה מבחינת תוכן.

מסירטי מיוזיקל וכאלה וכל הזמן אחותי אמרה לי להפסיק ולא רציתי כי זה עשה לי טוב..

עכשיו כשהתקבלתי לאולפה אחת הבנתי שלועזי לא כל כך מקובל שם אז ניסיתי לשנות את הסיגנון שלי (וזה לא היה כל כך קשה כיון שבאמת היו לי גם הרבה שירים ישראליים ואם תישאלו אותי עדיף שיר ישראלי משיר לועזי ושיר לועזי על פני שיר מיזרחי) ובקיצור עכשיו זה באמת אולי יותר נחמד אבל עדין השארתי את השירים הלועזיים שלי ליתר ביטחון קטן...

ולכן צריך להקפיד שמקור השיר יהיה מקודש. שזמר יהיה כשר.

ולכן בעייתי לשמוע שירים של גויים או של יהודים לא ראויים.

כמדומני שיש מעלה לשירים בשפת הקודש.

ממליצה על הספר "ניגון כשר - מנגן כשר" של גיא צבי מינצ. הוא מדבר בדיוק על זה!

[גיא צבי מינצ - זמר חוזר בתשובה. ניגן לפני כן בלהקת רוק וכיום הוא מעביר שיחות והוציא דיסקים.]

דוגמה למשהו שהוא אמר:

איפה נגן של להקת רוק מחזיק את הגיטרה?

-למטה!

איפה הרב קרליבך מחזיק את הגיטרה?

-למעלה! סמוך ללב.

כן, אפילו זה אומר ומשפיע...

שלומי שבת הכוורת וכאלה..

אני אמורה לטוס בעוד כמה זמן ..בשביל ליראות הופעה של אחת הזמרות האהובות עלי ..-(ובוודאות היא לא כשרה..כמו שאומרים)..רציתי להגיד תודה על התשובות מקווה שהדברים ישתנו בעיקבות מה שהיגבתם ואכשיהו יכנסו ללב..ואולי אני לא ילך בסוף..למרות שלהופעה הזאת אני מחכה יותר מחצי שנה.!

ספר "יודע נגן" כמדומני,

יש ב"דברי שיר".

הוא כותב קצת כבד...

לאיזה רמה הגענו פה????????כל 1 מחזיק את הגיטרה איך שנוח בלי יותר מדי לחשוב!!

אמאלה עצבנת אותי!!

ככה שהכלי שמנגנים עלייו יכול ללמד קצת על האדם המנגן בו [ההבדל בין תופים לכינור..]

ובגלל שגיטרה זה כלי נייד מאוד שאפשר להחזיק בכל מיני מצבים- אז אומרים שזה משפיע [דמיינו רוקיסט מנגן, עם הגיטרה בבכריים בערך.. ועכשיו דמיינו את הרב קרליבך, גם הגיטרה בלב]

תראה כמה מדהים, רוקיסטים מנגנים על חשמלית, נמוך- וראה איזה פלא, רוב השירים שלהם מלאים יאוש עמוק, מחאה, צעקות [גם שקטות]

ושלא תבין לא נכון, אין לי משו' נגד רוק. אני אוהבת את זה

ללהקות איכותיות יש אחלה שירים, מחאה מוצדקת, צעקות שכולם היו רוצים לצעוק. אמירות באמת חזקות.

אבל אי אפשר להתעלם מזה שהכל שם מלא יאוש. ושזה הרבה פעמים זה מדבק.

השוואה שוב לרב קרליבך, לא משייום את הכיל, רק את המוזיקה.. השז'אנר השונה שלו היה מאוד שמח, מאוד לבבי וחמוד כזה.

אולי חבל שלא עקבתי אחרי הדיון מההתחלה, אבל מה שאני לפחות אומרת זה שהשוני הוא בנפש המנגן, וזה בא לידי ביטויי בז'אנר ומתוך כך גם בכלי.

ההשפעה של המוזיקה על מי ששומע אותה באמת מתוך השילוב הזה.

ואם כבר הזכרת קלאסיות/אקוסטיות- גבוה יותר זה עדיין לא בלב של ר' קרליבך

צודק, הם באמת לא נשמעים כ"כ מיואשים כשהם מעופפים בשמים עם לוסי ויהלומים....... [אני יודעת שהם זקנים ושהרבה לא אוהבים ת'מוזיקה שלהם.. זאת רק דוג'..]

כי זה המקום שאני רואה ביטויי חיצוני להבדלים הפנימיים

זה לא בהכרח, תמיד יש יוצאים מן הכלל. אבל בהכללה, זה דבר שחוזר על עצמו. ההתאמה בין האדם לכלי/ז'אנר

זאת באמת דוג' מצומצמת.. ככה זה בדוגמאות.

ניסיתי לעבר להתנגד לאמירה הזאת. מצאתי [בלי הרבה בעיה] המשכים מאוד אופטימיים ומחזקים לשורות משירים. אבל תכלס- זה היה הוספות שלי. השירים עצמם תיארו את היאוש.

אני גם לא אוהבת את הסגנון של גיא צבי מינצ, ולא התחברתי להרצאה שלו,

אבל אי אפשר להתעלם מזה שיש בהרבה ממה שהוא אומר צדק.

מי שכותב את השיר, מי שמלחין אותו, מי שמנגן ומי ששר אותו - כל אחד מכניס חלק מעצמיותו לשיר,

ומי שהוא אדם לא מספיק טוב, או בהגדרה מדוייקת יותר - נמצא במדרגה רוחנית נמוכה משלך,

השמיעה של השיר שלו משפיעה עליך לרעה.

ויש אוסרים, ויש מתירים, וכל אחד ימצא את רבו, ויעשה מה שנכון.

נ.ב.

לגבי תוכן השיר בכלל לא דיברתי - כי זה פשוט שאסור אם הוא שלילי. השאלה היא לגבי המנגינה, המנגן והמבצע.

ובבקשה, אל תביא את רבי מאיר כדוגמא. הוא יחיד במינו. זה לא כזה פשוט...

אפשר לקחת הרבה טוב מכל יהודי ומכל אדם, אבל בשירים צריך להיות מאוד רגישים למה ששומעים.

זו השפעה ישירה על הנפש.

[משהו שהוא אמר שדווקא מצא חן בעיני: כששומעים שיר, כדאי לשים לב מהם האיברים שמתחילים לזוז קודם -

פלג הגוף העליון, הרגליים, האגן, הבטן... זה נותן קצת מושג על איזה חלק בנפש השיר פועל. זה לא תמיד מוחלט, אבל עדיין..]

ועם הצורה בה הוא מעביר, ועדיין..

וברור שאפשר לסנן. אבל לא תמיד יודעים

(לא מבררים על כל זמר ששומעים, בייחוד גוי,

ולא תמיד מקשיבים למילים לועזיות או מבינים אותן).

אדם שלא רגיל למוסיקה לועזית - השינוי יכול לתת לו תחושה של איזשהי פריקת עול...

אבל אדם שרגיל - לא נראה לי.

מה שכן, יש מוסיקה שהיא סתם רדודה, בלי קשר לשפה...

אני לא מצליח להאזין דקה למוסיקה עכשווית, הכל רעש ופוזה, וקולות מבחילים...

ו... כן יכול להיות שאדם ברמה רוחנית גבוהה עלול להיות מושפע, אחרי הכל זוהי מוסיקה מעולם אחר, רחוק מהתורה, ממש רחוק, רחוק מאלוקים..

בכל אופן, אני שומע מוסיקה לועזית, בעיקר ישנה משנות הששים-שבעים.. לא מרגיש פגיעה בנפש, אם כי כן לפעמים אני מרגיש צורך באידישקייט מוסיקלי, ואז אני מאזין לאחרים.

צריך לבדוק..

האם המנגינה אלימה או מופרעת..?

מה המילים מספרות לי..?..

מיהו הזמר\הזמרת..?..

לפעמים, בלי לשים לב אתה מקשיב לקללות, או סתם לביטויים שמעולם לא תאמר.

אז חשובה העירנות.

אם את\ה בודק ומוצא את השיר ערכי, נקי ויפה....

אז הוא גם יכול להיות בסינית.

כמו שיש שירים מגעילים בעברית וגם שירים יפים

ככה גם באנגלית. יש שירים שהם כן צנועים וזה. 

יש לי עדיין המון שאלות...למה תמיד יוצאים נגד המוזיקה הלועזית ???תצאו נגד המוזיקה המלוכלכת, המוזיקה בסגנון הכבד, שלפעמים יכולה להיות במוזיקה עברית ואפילו במוזיקה חסידית(!)... למה תמיד שרוצים להדגים מוזיקה רעה מצביעים על הלועזית??

ושתמיד מסבירים שזה לא מתאים לנפש של העם שלנו, הרי אנחנו עם סגולה וזה לא השאיפה שלנו, ומקור הטוב זה לא זה וכו' וכו'.... אבל מה עם חכמה בגויים תאמין?? אף אחד לא מנסה ללמד אותי לעבוד ע"ז דרך השירים האלה, דרך המוזיקה אם עובר משהו עובר רק סגנון, תרבות. ואיפה כל האמירות היפות של הללמוד לקבל את הכל אבל לדעת לקחת מכל דבר את הדברים הטובים? איפה זה?

שוב, אני אישית משתדלת לא לשמוע כי אני מרגישה שאני צריכה לשים לעצמי איזה גבול כדי לא להידרדר לשירים הכי גרועים שיש.. אבל בכל זאת, יש לי עדיין המון המון שאלות .. שאם מישהו יצליח לענות לי עליהם בשפה ברורה (כבר יצאו לי הרבה שיחות על זה שמה שאנשים יודעים לענות לי היה בערך שגרעין הטוב של המוזיקה הזאת הוא לא גרעין הטוב האמיתי שמתחבר לניצוץ האלוקי של הנשמה שקיבלתי במעמד הר סיני...-לא כ"כ הבנתי...) אני ממש ישמח ויודה לו!!!! אני ממש ממש שמחה על פתיחת השירשור הזה כי זה נושא כ"כ נכון ורלוונטי..

אשריכם צדיקים!

א. מוזיקה זה לא צחוק! זה המזון של הנפש. המודע והתת מודע מושפעים ממנו באופן ישיר. לכן ברור שצריך לברור מוזיקה עם פינצטה.

ב.  זאת לא התרבות שלנו!! 

המוזיקה, המילים, לרוב אחד מהם לא עובר את המחסום התרבותי. היית שומעת את השירים האלה במוצאי יו"כ? מסתבר שלא.

ג. במחילה מכל המגיבים שלפני, לענ"ד יש הבדל בין מוזיקה ישראלית לבין לועזית. לרוב הישראלית הרבה יותר עדינה והרבה יותר נקייה. למה? ככה.

ד. גם מוזיקה ישראלית שלא עומדת בקריטריונים של המילים והמנגינה ואפילו חלק מהמוזיקה החסידית שלא עומדת בקריטריון של המזיקה (תתפלאי..) לא צריכה להיכנס לאוזניים שלנו.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...